תחשי הנהרות מתאוששים

תחשי הנהרות, המכונים גם "פרות ים", נוהגים לרעות על עשבי ים או אצות, ולאכול בכל יום כעשירית ממשקלם העצום (שעשוי להגיע ל-600 קילוגרמים). האוכלוסייה העולמית של תחש הנהרות עומדת רק על
כ-2,500 בוגרים והיא מוגדרת בסכנת הכחדה לפי הרשימה האדומה של מינים בסכנת הכחדה של הארגון הבינלאומי לשימור טבע (IUCN). אף שהם נולדים מתחת למים ומבלים את מרבית חייהם בשחייה, היונקים הימיים הללו חייבים לנשום אוויר מעל פני המים. הדרישה הביולוגית הזאת בשילוב עם נטייתם לנוע באיטיות חושפת אותם לציד לא חוקי ולסירות מהירות שחולפות במקום, אך היא גם מאפשרת לערוך בהם סקרים מהאוויר.

בליז משמשת ביתו העיקרי של תחש הנהרות (Trichechus manatus manatus). בסקר אווירי שנערך לאחרונה, נספרה כמות שיא של 507 פרטים. מעודד לדעת כי ספירה זו מייצגת את מספר הפרטים הנמוך ביותר, שכן אין  ספק שקיימים פרטים נוספים אשר לא נראו במהלכה. עובדה משמחת נוספת היא דיווחם של המדענים כי עשרה אחוזים מתחשי הנהרות שנספרו היו גורים.

לדברי בירגיט ווינינג, נשיאת החברה האוקיינית (Oceanic Society), מחקר מדעי מעין זה אינו מראה רק כמה תחשי נהרות קיימים אלא גם כיצד הם משתלבים בנוף. בסקרים נראים אזורים עם ריכוזים גדולים של תחשי הנהרות שבהם הם עורכים פעולות חשובות כמו הזנה או הנקה, ולכן יש צורך בהגנה על מקומות החיות הללו מאיומים, בכללם תנועת כלי שיט.

לאחרונה בוצע סקר באטול טרנף (Turneffe) על ידי החברה האוקיינית, המבצעת שם פרויקט מחקר על תחשי הנהרות בשיתוף עם לייטהוק
(LightHawk) – רשת של 200 טייסים המתנדבים לסייע בעבודות שימור בצפון אמריקה ובמרכזה. רשות ניהול האזור החופי (CZMAI) של בליז סרקה לאחרונה גם את חופי המדינה מהאוויר, בחפשה אחר תחשי נהרות במסגרת חלק מפרויקט מתמשך.

"ציפינו לראות 300 פרטים, ואנחנו מתרגשים מאוד מהתוצאות שהתקבלו השנה בסקר תחשי הנהרות הלאומי, שמנה שיא של 507 תחשי נהרות. הספירה הגבוהה ביותר שקדמה לכך מנתה פחות מ-350 פרטים," אמרה ניקול אוויל גומז, מדענית ב-CZMAI.

בליז ייסדה שלושה

אזורים מוגנים למען תחשי הנהרות, רשת סיוע לפרטים שנפלטים לחוף ומתקן שיקום, והיא גם תומכת במחקרים העוסקים במין זה. "אנחנו לומדים יותר על תנועתם, למשל העובדה שהם שוחים בין בליז למקסיקו, ועל מרכיביהם הגנטיים," אמרה גומז. "אשתמש במידע החדש, הכולל את תוצאות הסקר האווירי, כדי לייצר תוכנית שימור מעודכנת לשימור המין בבליז."

"רוב רובנו, תושבי בליז, מזדהים מאוד עם אזור החוף ומשאביו, שמשמשים אותנו למגורים,מזון, תחבורה, תיירות, פרנסה וכמובן הנאה," אמרה גומז. "תחשי נהרות נמנים עם בעלי החיים הכריזמטיים ביותר שבהם אנו מתגאים, ובהחלט רוצים לראות במים שלנו בעתיד."

אטול טרנף משתרע כ-40 קילומטרים מחופי בליז, והוא אטול האלמוגים הגדול והעשיר ביותר מבחינה ביולוגית בחצי הכדור המערבי. נוסף על כך, הוא משמש מוקד חם לתחשי נהרות, והאתר המרוחק מהחוף היחיד שמוכר באכלוס תת מין זה. בשונית נמצאים אזורים שלמים רחבים של מנגרובים ושל עשב ים אשר תחשי נהרות אוהבים, אך עצם היותו חביב כל כך על היונקים הימיים האלה נותר עדיין בגדר תעלומה. באתר אין מקור של מים מתוקים, אף כי ידוע שתחשי נהרות מבקרים לעתים קרובות במקומות עם מים מתוקים, כמו נביעות חופיות.

לדברי ווינינג, האוכלוסייה בבליז יציבה יחסית בשנים האחרונות. "עדיין מתרחשים מקרים של ציד לא חוקי, ובעבר אף נהגו אנשים מארצות אחרות לבוא ולהרוג תחשי נהרות כדי למכרם בשוק," אמרה. "אכיפה ממומנת נוספת תביא ליותר הגנה. יש להריע לבליז על העשייה הטובה בכל הנוגע להגנה על היונקים הימיים האלה."

לקריאת כל התגובות ברצף