אילוסטרציה באדיבות ג'ס אלן, EO/NASA/NSIDC

טווח הקרח הימי מסביב לאנטארקטיקה ב-26 בספטמבר. הקו הצהוב מציג את חציון חודש ספטמבר בין שנת 1979 ל-2000 | אילוסטרציה באדיבות ג'ס אלן, EO/NASA/NSIDC

קרח ימי שובר שיאים

שטחו של הקרח הימי באנטארקטיקה הגיע לשיא חדש - האם משמעות הדבר היא שכדור הארץ אינו מתחמם אחרי הכל?

29/10/2012 16:25 | מאת: דניאל סטון, חדשות נשיונל ג'יאוגרפיק
אף על פי שהתחממות כדור הארץ, הפשרת הקרח הימי והעלייה במפלס האוקיינוסים מככבות בכותרות, מומחה אקלים הצביע לאחרונה על תהליך שלכאורה הוא נקודת אור: בעונת החורף בחצי הכדור הדרומי, שטח הקרח הימי, המורכב מגושים צפים של מי אוקיינוס קפואים, נמצא במגמת עלייה באזור אנטארקטיקה. על פי דיווח של רשות מחקר אמריקנית, לקראת סוף ספטמבר הראו נתוני לוויין כי אנטארקטיקה מוקפת על ידי 19.44 מיליוני קילומטרים רבועים של קרח ימי. זהו השטח הגדול ביותר של קרח ימי שתועד אי פעם באזור. עם זאת, מדובר בקצב גדילה איטי – כאחוז אחד בשנה שעברה – ואין בכך די כדי לאזן את ההפשרה באזור הארקטי, אשר שברה שיאים רק לפני שבועות אחדים.

בריאיון לנשיונל ג'יאוגרפיק נשאל אריק ריגנוט, חוקר בנאס"א ופרופסור למערכות כדור הארץ באוניברסיטת קליפורניה, אם הנתונים מציגים חדשות טובות, ומה משמעותם לגבי העלייה במפלס הים העולמי, הנגרם מהפשרת הקרח.


נראה שהשיא באנטארקטיקה נוגד את מה שאנו שומעים לעתים קרובות על התמעטות הקרח הימי. כיצד ניתן להסביר את העלייה?

אילו העולם היה מתחמם באופן אחיד, הצפי היה לירידה בשכבת הקרח הימי באנטארקטיקה, אבל משהו אחר מתרחש. הסיבה לכך נעוצה בעובדת היותה של אנטארקטיקה קרה יותר לעומת שאר העולם. גם בה מתרחשת התחממות, אבל היא אינה מהירה כמו במקומות אחרים. ההפרש בין העולם המתחמם לאנטארקטיקה הקרה גדל. בשל כך, הרוחות הסובבות את אנטארקטיקה נעות מעט מהר יותר. הבדל ניכר מקורו בהידלדלות האוזון בסטרטוספירה שמעל אנטארקטיקה, שבעקבותיה הסטרטוספירה מתקררת. אף שזהו ההסבר המרכזי למתרחש באנטארקטיקה, יש להכיר בכך שההשפעה היא מצומצמת מאוד.


כיצד החדשות מתקשרות למחקרים אחרים המראים כי הפשרת הקרח היבשתי באנטארקטיקה תורמת לעלייה במפלס הים?

[לעלייה בקרח הימי] אין כל השפעה על מפלס הים, מאחר שקרח ימי כבר צף על פני האוקיינוס. הוא איננו דוחק את מפלס הים. אלה הם מי ים קפואים, ובין הם קפואים בין נוזליים, מפלס הים אינו משתנה.


בעוד הקרח הימי הארקטי יורד, הקרח האנטארקטי עולה מעט. מדוע קיים הבדל כה גדול בין הקרח הארקטי לאנטארקטי?

בקוטב הדרומי קיימת יבשת. בקוטב הצפוני אין דבר מלבד אוקיינוס. באזור הארקטי ניתן לראות התחממות בלתי תלויה של האטמוספירה ושל האוקיינוס, נוסף על העלייה בהסעת קרח [אל מחוץ לאזור, תהליך הגורע משם אוויר ומים קרים]. כל הגורמים הללו תורמים לירידה בשכבת הקרח הימי הארקטי. יש לחשוב על האזור האנטארקטי כעל מערכת אקלימית בפני עצמה. אנטארקטיקה היא יבשת גדולה המבודדת משאר העולם. היא מוקפת כולה באוקיינוס, ויש בה משטרי רוחות המנשבות עם כיוון השעון מסביבה ומבודדות אותה. היא מתנהגת באופן שונה מהאזור הארקטי, הקשור לשאר כדור הארץ הצפוני.


אנו שומעים באופן תדיר על העקה שבה נמצאת מערכת האקלים של כדור הארץ. האם הנתונים החדשים מציגים חדשות טובות?

למען האמת, ההתרחשויות בכדור הארץ הולכות יד ביד עם ההבנה שלנו לגבי העולם המתחמם. חלק מהפרטים האזוריים אינם ניתנים לחיזוי בקלות, אך המגמות הכלליות של התמעטות שטח הקרח הימי, כיפות הקרח ומעטה הקרח של גרינלנד מתאימות לציפיותינו. האזור האנטארקטי לא התחמם במהירות שבה חזו המודלים. הוא מתחמם, אך לאט יותר. הכל עקבי עם התחממות כדור הארץ.


לכל החדשות » להצטרפות למינוי »

תגובות