כמו דרקון

מדוע לדינוזאור בעל מבנה גוף המותאם לריצה היו ארבע כנפיים וזנב ארוך ומנוצה – וכיצד הוא השתמש בהם? במשך זמן רב פליאונטולוגים עמדו נבוכים מול האנטומיה דמוית הדרקון של דינוזאור טורף קטנטן הנקרא מיקרורפטור, אשר הילך ביערות סין לפני 130 מיליוני שנים. בסופו של דבר, חוקרים העוסקים באנטומיה חושבים כי מצאו את התשובה: הדרומאוזאור, אשר גודלו כשל עורב, היה יכול לבצע סיבובים חדים.

בין דאה, בין נפנף בכנפיו כשעף באוויר, כנפיו האחוריות איפשרו לו לפנות בחדות. "במונחים של אווירודינמיקה, הכנפיים האחוריות העלו את קצב הסיבוב ב-33 עד 50 אחוזים, לעומת השימוש בכנפיים הקדמיות בלבד," הסביר מייקל הביב מאוניברסיטת סאותרן קליפורניה שבלוס אנג'לס, אחד ממציגי המחקר בכנס פליאונטולוגיה שנערך לאחרונה. שותפו של הביב, ג'סטין הול מהמוזיאון לטבע של מחוז לוס אנג'לס, ציין כי רק עלייה קטנה במהירות הפנייה סיפקה יתרון עצום בעולם הטורפים והנטרפים שבו חי המיקרורפטור. "אין ספק כי זו הייתה החיה המהירה ביותר במערכת האקולוגית," ציין הול.

האנטומיה של המיקרורפטור מעלה שוב שאלה אבולוציונית חשובה: האם דינוזאורים החיים על הקרקע התפתחו לדינוזאורים מעופפים ואז החלו לחיות על עצים, או ההיפך?

מיקרורפטור היה דודן של הוולוסירפטור המאיים, ולמרות ממדיו הקטנים הוא היה טורף רב-עצמה. עצמות יונקים נמצאו בקיבה של פרט אחד, ועוף שכנראה נבלע בשלמותו התגלה בפרט אחר. "הוא אכל טרף פעיל מאוד," אמר הול, "שאותו אנו לרוב מקשרים עם חיות מהירות או קלות תנועה." העובדה שמיקרורפטור אכל עופות מציעה שהוא שהה לפחות חלק מזמנו בינות לעצים, אם כי לא ידוע כמה זמן שהה שם והאם הוא השתמש בכנפיו כדי לדאות או כדי לדלג מהקרקע? כך או כך, לדברי הביב, יכולת השליטה שלו הייתה משמעותית.

הרעיון כי כנפיים אחוריות העלו באופן משמעותי את מהירות הסיבוב עשוי לספק תובנה בנוגע לאופן שבו עופות דורסים מודרניים

משתמשים ברגליהם בעת תעופה, ציינו החוקרים. "מדוע רגליהם של העיטים בולטות כשהם עפים, אף שזה נראה מוזר?" שאל הול. "יש להם נוצות רבות על הרגליים האלה, אז הן מייצרות גרר רב. אפשר להסיק שהם עושים זאת בכוונה, לשם שליטה." הול השווה את התעופה של הדינוזאור לחתירה בקנו: "כאשר מנסים לסובב את הקנו במהירות, פעמים רבות הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי נעיצת המשוט בתוך המים ויצירת גרר רב."

מעט מאוד נוצות תועדו במאובנים, היות שהן אינן משתמרות היטב כמו עצמות. לכן קשה להגיע למסקנות ברורות על האופן והזמן המדויקים שבהם התפתחו הדינוזאורים לעופות. הביב והול סבורים שמבנה גופו של המיקרורפטור יכול לייצג שלב ביניים בתהליך. "עדיין איננו יכולים לקבוע בוודאות, אבל ייתכן כי אפשר למצוא בכך מענה חלופי לשאלת התפתחות בעלי הכנף," סיכם הביב.

לקריאת כל התגובות ברצף