צילום: ג'יימס בלוג, נשיונל ג'יאוגרפיק

אדם לווינטר מתקין מצלמה על מעטה הקרח של גרינלנד ב-2009 | צילום: ג'יימס בלוג, נשיונל ג'יאוגרפיק

מחקר מאשר: הקרח בקטבים מפשיר

ההצטמצמות במעטה הקרח כבר תורמת לעליית מפלס הים

26/12/2012 14:19 | מאת: כריסטין דל'אמורה, חדשות נשיונל ג'יאוגרפיק
מחקר חדש ומקיף של שינויי האקלים מראה כי מעטה הקרח בקטבים אכן מצטמק, ובמהירות. לפי ממצאי צוות המחקר הבינלאומי, התוצאות הנובעות משינויים אלה ברורות גם הן – מפלס הים עולה מהר יותר מהתחזיות, תהליך שעלול להיות בעל השלכות הרות אסון על אנשים וחיות בר.

עליית מפלס הים מעלה את הסיכון להצפות הרסניות כמו אלה שנגרמו על ידי הוריקן סנדי בסתיו האחרון בניו יורק ובניו ג'רזי. הנזק הסביבתי עלול לכלול בליה רחבת היקף, זיהום של אקוויפרים ויבולים ופגיעה בבעלי חיים ימיים. בטווח הארוך, עליית מפלס הים עלולה לכפות על מאות מיליוני אנשים שחיים לאורך החופים לנטוש את בתיהם.

המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Science, הציג יחד, ובצורה אחידה, נתוני לוויין שנאספו על פני שני עשורים וסותרים לעתים זה את זה. כך יכלו החוקרים להעריך בצורה אמינה יותר את מאזן מסת מעטה הקרח. מונח זה מתייחס לכמות השלג היורדת על מעטה קרח לעומת כמות הקרח האובדת, אם בשל הפשרה של פני השטח ואם בגלל קרח הנשבר מקרחונים.

לדברי אנדרו שפרד, מנהל המחקר ופרופסור לתצפיות כדור הארץ באוניברסיטת לידס בבריטניה, התוצאות מראות שבין 1992 – השנה שבה לוויינים החלו לערוך מדידות בקטבים – ל-2011 הצטמצמה כמות הקרח בכל אזורי הקטבים, למעט מזרח אנטארקטיקה. במרוצת 20 השנים האלה איבדה גרינלנד 152 מיליארדי טונות של קרח בשנה, מערב אנטארקטיקה איבדה 65 מיליארדי טונות בשנה, חצי האי האנטארקטי איבד 20 מיליארדי טונות בשנה, ומזרח אנטארקטיקה הוסיפה 14 מיליארדי טונות בשנה.

"כאשר ערכנו את הניסויים כראוי, אגב שימוש בפרקי זמן זהים ובמפות זהות, נפתרו כל החידות," אמר שפרד. חוקר הקרחונים אלכסנדר רובינסון מאוניברסיטת קומפלוטנסה במדריד, ספרד, שלא נטל חלק במחקר, ציין כי מאגר הנתונים שהוצג במחקר מספק תמונה ברורה יותר. "זו עדות תומכת נוספת לכך ששינויים דרמטיים מתחוללים בעולם, ואנחנו יודעים שהם נגרמים בעיקר בגלל אקלים ואוקיינוס חמים יותר, אבל עדיין יש דברים רבים שטרם ידועים לנו על האזורים האלה ועל השינויים המתחוללים בהם," סיכם.

הצטמצמות הקרח תואמת את ההתחממות

לשם עריכת המחקר אספו שפרד וצוותו נתונים משלושה תחומים של מחקר לווייני: מדידת צורת מעטה הקרח והאופן שבו היא משתנה לאורך זמן, מדידת מהירות מעטה הקרח וחישוב משקל מעטה הקרח באמצעות מדידת שדה הכבידה של כדור הארץ.

"עד כה התפרסמו יותר מ-30 מחקרים, שכל אחד מהם הציג הערכות משלו לשינויים במעטה הקרח," אמר שפרד. "מה שעשינו היה ניסיון לנצל את היתרונות של כל גישה ולשלב את טכנולוגיות הלוויינים השונות על מנת לקבל הערכה טובה יותר של השינויים במעטה הקרח," הסביר. הוא הוסיף כי התוצאות תואמות את התצפיות של שינויי האקלים בקטבים.

לדוגמה, גרינלנד משילה כמות קרח גדולה פי חמישה מכפי שהיה לפני 20 שנים, נתון התואם למגמה

של עלייה בטמפרטורת האוויר באזור הארקטי. במערב אנטארקטיקה, אובדן הקרחונים מואץ באזור שבו האוקיינוס מתחמם. מזרח אנטארקטיקה חווה עלייה קלה בכמות הקרח, אך הדבר מתאים לעלייה בכמות השלג הצפויה בעקבות שינויי האקלים. עם זאת, לדברי החוקרים אין די בעלייה זו כדי לפצות על האובדן הגדול בשאר אנטארקטיקה.

"העובדה שאנטארקטיקה מאבדת קרח באופן מובהק היא מסקנה חדשה, אם אנו משווים אותה לדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC) מ-2007, שבו המדענים לא היו בטוחים אם אנטארקטיקה גדלה או מתכווצת," אמר שפרד. "הנתונים שלנו כעת מדויקים פי שניים או שלושה מאלה שהיו זמינים בדוח ה-IPCC האחרון."

עליית מפלס הים

קווין טרנברת, מדען בכיר במרכז הלאומי לחקר האטמוספירה בבולדר
(Boulder), קולורדו, שלא נטל חלק במחקר, אמר שהמחקר החדש מציג "ראיות משכנעות מאוד לכך שההתחממות הגלובלית משחקת תפקיד באובדן קרח עצום ממדים ביבשה, שתורם לעליית מפלס הים." בסך הכל, אובדן הקרח בקטבים תרם כ-11.1 מילימטרים למפלס הים העולמי מאז 1992. לפי המחקר, כ-20 אחוזים מהעלייה הכוללת במפלס הים במהלך תקופה זו.

יתרה מכך, מחקר שהתפרסם ב-Environmental Research Letters מראה כי מפלס הים עולה בקצב של 3.2 מילימטרים בשנה. קצב זה מהיר ב-60 אחוזים מההערכה הקודמת של ה-IPCC, שעמדה על שני מילימטרים בשנה.

נוסף על נישול מיליוני אנשים מבתיהם, עליית מפלס הים עלולה לחזק סופות גדולות. לדוגמה, כשסופה כמו הוריקן סנדי מגיעה ליבשה, מפלס ים גבוה יותר עלול להגביר את פרצי הסופה, שיכולים להחריב כל דבר העומד בדרכם וליצור הצפות הרות נזק. הוריקן סנדי הביא למותם של 157 אנשים לפחות וגרם לנזקים של עד 80 מיליארדי דולרים בניו יורק ובניו ג'רזי לבדן.

שפרד מקווה שבוני המודלים האקלימיים יוכלו להשתמש בנתונים החדשים כדי לחזות באופן מדויק יותר את ההשלכות. הוא הסביר כי עד כה היה בונה המודלים צריך "לבחור הערכה לעליית מפלס הים מתוך 40 אפשרויות שונות, שכל אחת מהן ניחנה באי-ודאות מסוימת."


לכל החדשות » להצטרפות למינוי »

תגובות