בית לציפור
מחקר חדש על סיטת הצוקים בחרמון מגלה כי היא ממשיכה להתגורר בקן גם לאחר פריחת הגוזלים
17/1/2013 14:47 | מאת: עדי ויינברגר
יוזמה אישית של צפר חדור מוטיבציה הביאה לתיעוד נדיר של סיטת הצוקים המערבית, ציפור שניתן לראות בישראל רק בחרמון. מאז שנת 2008 אמיר בן דב עוקב אחר הציפור, אשר כה מעט ידוע על אודותיה. התת-מין המסוים שהוא חוקר קרוי Sitta neumayer syriaca, והוא נפוץ בטורקיה, סוריה ולבנון. הר החרמון הוא גבול תפוצתו הדרומי בעולם.
באביב 2010 קיבל בן דב אישור מיוחד להיכנס לשטחים הסגורים שבמעלה החרמון. הוא הבחין שם בקן אופייני של סיטה, הבנוי בעיקר מבוץ ומוצמד לקירות סלע, כדי לנצל את חללי הקיר להגדלת נפחו. לאכזבתו של בן דב, הקן נראה שבור.
לאחר תצפית שערך, התברר כי הקן בכל זאת איננו שבור וכי מדובר באירוע נדיר שבו הסיטה לא הספיקה להשלים את בנייתו טרם הטלת הביצים. בתוך הקן הבנוי למחצה נמצאו שבע ביצים. מנקודת תצפית בטוחה המשיך הצפר לעקוב אחר הנעשה בקן, והוא זכה לראות תוכנית "בנה ביתך" בפעולה. "צפיתי בציפור השוקלת 27 גרמים בונה קן שמשקלו יכול להגיע ל-40 קילוגרמים," הוא מתפעל. לדבריו, בשלב הראשון הסיטה מקימה את העמודים התומכים, שהם יסודות הקן המורכב. לאחר מכן היא בונה את היקף הקן ורק בסוף התהליך מקימה את הפתח ומחברת אותו לחלל הקן. בעוד מרבית מיני הציפורים בעולם בונות את קניהם במשך מספר מצומצם של שבועות, תהליך בניית הקן של סיטת הצוקים עשוי להימשך חצי שנה ואף יותר.
עוד גילה בן דב כי הקן תמיד פונה לכיוון מזרח או צפון-מזרח וכי חלק מקירותיו בנויים כדפנות כפולות, אשר נותר ביניהן חלל לצורך שיפור בידוד הקן בסביבתו הקרה של החרמון. את החלל הסיטה מרפדת בגללי שועלים שהיא אוספת בשטח. "סיום הבנייה מחייב התקנת מזוזה," הוא מציין. "הסיטה מצמידה מעין קישוט, כאשר במקרה זה היא השתמשה בזר של נוצות."
בסרטון: סיטת הצוקים המערבית מושחת את הקן בחרקים רעילים | צילום: אמיר בן דב
בעבר נצפו התנהגויות מעניינות נוספות של הסיטה. לדבריו, בתחילת המאה ה-20 היא נצפתה מועכת חרקים רעילים על גבי קירותיו החיצוניים של הקן, אך התופעה מעולם לא נחקרה לעומק וסיבותיה אינן ברורות. "בקן זקן יש חרקים על גבי חרקים מעוכים," מתאר בן דב. הוא משער כי החרקים הרעילים משמשים להגנת הקן מפני טורפים ובקטריות. הם גם מושכים למקום זבובים רבים. לדעתו ייתכן שה"רוק" שהזבובים מפרישים לצורך אכילת החרקים המעוכים מסייע בפירוק חלבוני החרקים ועל ידי כך בחיזוק הקן.
בסרטון: סיטת הצוקים המערבית ממשיכה להשתמש בקן גם לאחר תקופת הרבייה | צילום: אמיר בן דב
באוגוסט האחרון, לאחר פריחתם של הגוזלים, גילה בן דב שהשקעתה המרובה של סיטת הצוקים בהקמת הקן מתגמלת אותה לא רק בעונת הרבייה. "החידוש המרהיב ביותר הוא העובדה שהיא משתמשת בקן כל השנה," הוא מסביר. "המבנה הוא לא רק קן אלא בית." בן דב מתגאה כי הוא גם תיעד לראשונה, ככל הידוע לו, כיצד סיטה מגיעה לעת ערב לקן עם גוש של פרוות נברנים, שאותו היא בררה מגללים של שועלים וחתולי בר, ואוטמת את הפתח בעזרת הפרווה. בבוקר היא פתחה חריץ, הציצה החוצה והצטרפה לבן זוגה, אשר עשה את הלילה מחוץ לקן. "כל מה שהציפור המרתקת הזאת עושה הוא חריג ומיוחד," הוא מסכם.
לכל החדשות »
להצטרפות למינוי »באביב 2010 קיבל בן דב אישור מיוחד להיכנס לשטחים הסגורים שבמעלה החרמון. הוא הבחין שם בקן אופייני של סיטה, הבנוי בעיקר מבוץ ומוצמד לקירות סלע, כדי לנצל את חללי הקיר להגדלת נפחו. לאכזבתו של בן דב, הקן נראה שבור.
לאחר תצפית שערך, התברר כי הקן בכל זאת איננו שבור וכי מדובר באירוע נדיר שבו הסיטה לא הספיקה להשלים את בנייתו טרם הטלת הביצים. בתוך הקן הבנוי למחצה נמצאו שבע ביצים. מנקודת תצפית בטוחה המשיך הצפר לעקוב אחר הנעשה בקן, והוא זכה לראות תוכנית "בנה ביתך" בפעולה. "צפיתי בציפור השוקלת 27 גרמים בונה קן שמשקלו יכול להגיע ל-40 קילוגרמים," הוא מתפעל. לדבריו, בשלב הראשון הסיטה מקימה את העמודים התומכים, שהם יסודות הקן המורכב. לאחר מכן היא בונה את היקף הקן ורק בסוף התהליך מקימה את הפתח ומחברת אותו לחלל הקן. בעוד מרבית מיני הציפורים בעולם בונות את קניהם במשך מספר מצומצם של שבועות, תהליך בניית הקן של סיטת הצוקים עשוי להימשך חצי שנה ואף יותר.
עוד גילה בן דב כי הקן תמיד פונה לכיוון מזרח או צפון-מזרח וכי חלק מקירותיו בנויים כדפנות כפולות, אשר נותר ביניהן חלל לצורך שיפור בידוד הקן בסביבתו הקרה של החרמון. את החלל הסיטה מרפדת בגללי שועלים שהיא אוספת בשטח. "סיום הבנייה מחייב התקנת מזוזה," הוא מציין. "הסיטה מצמידה מעין קישוט, כאשר במקרה זה היא השתמשה בזר של נוצות."
בסרטון: סיטת הצוקים המערבית מושחת את הקן בחרקים רעילים | צילום: אמיר בן דב
בעבר נצפו התנהגויות מעניינות נוספות של הסיטה. לדבריו, בתחילת המאה ה-20 היא נצפתה מועכת חרקים רעילים על גבי קירותיו החיצוניים של הקן, אך התופעה מעולם לא נחקרה לעומק וסיבותיה אינן ברורות. "בקן זקן יש חרקים על גבי חרקים מעוכים," מתאר בן דב. הוא משער כי החרקים הרעילים משמשים להגנת הקן מפני טורפים ובקטריות. הם גם מושכים למקום זבובים רבים. לדעתו ייתכן שה"רוק" שהזבובים מפרישים לצורך אכילת החרקים המעוכים מסייע בפירוק חלבוני החרקים ועל ידי כך בחיזוק הקן.
בסרטון: סיטת הצוקים המערבית ממשיכה להשתמש בקן גם לאחר תקופת הרבייה | צילום: אמיר בן דב
באוגוסט האחרון, לאחר פריחתם של הגוזלים, גילה בן דב שהשקעתה המרובה של סיטת הצוקים בהקמת הקן מתגמלת אותה לא רק בעונת הרבייה. "החידוש המרהיב ביותר הוא העובדה שהיא משתמשת בקן כל השנה," הוא מסביר. "המבנה הוא לא רק קן אלא בית." בן דב מתגאה כי הוא גם תיעד לראשונה, ככל הידוע לו, כיצד סיטה מגיעה לעת ערב לקן עם גוש של פרוות נברנים, שאותו היא בררה מגללים של שועלים וחתולי בר, ואוטמת את הפתח בעזרת הפרווה. בבוקר היא פתחה חריץ, הציצה החוצה והצטרפה לבן זוגה, אשר עשה את הלילה מחוץ לקן. "כל מה שהציפור המרתקת הזאת עושה הוא חריג ומיוחד," הוא מסכם.
תגובות