שירת הכנף

כאשר רואים מנקין בפעולה נדמה שבאמצע היער הטרופי מתקיים מופע מרהיב של שירה וריקודים. כמחצית מקרב 40 המינים המוכרים במשפחה זו יוצרים מוזיקה באמצעות הזזה של חלקי גופם. בזמן סערת החיזור הזכרים מבצעים תמרונים שונים, המכונים "החץ", "הפנייה המפתיעה", "ההזדקפות" ו"ההחלקה לאחור" (שמזכירה מאוד את צעדי "הליכת הירח" של מייקל ג'קסון).

 

רק קומץ אורניתולוגים חוקרים את המנקין אדום המצח (Machaeropterus deliciosus), שמצוי בקולומביה ובאקוודור. נראה כי אף אחד מהם איננו קשוב לצלילי הציפור יותר מהחוקרת קים בוסטוויק. זכר המנקין אדום המצח הוא היחיד שמשתמש בנוצות שלו להפקת צלילים מתוך כוונה לרגש את הנקבה. מדענים ידעו שמקור הצליל הוא בכנפיים, אבל הם לא פענחו כיצד בדיוק התהליך מתרחש. כדי לפתור את החידה, תיעדה בוסטוויק את תנועות הציפור במצלמת וידיאו המצלמת אלף תמונות בשנייה, קצב מהיר פי יותר מ-30 ממצלמת וידיאו רגילה. צפייה איטית בסרט, בכמה תמונות בכל פעם, הובילה לגילוי המרעיש: הציפור מטיחה את כנפיה זו בזו 107 פעמים בשנייה. בכל כנף יש נוצה מיוחדת בעלת שבעה רכסים נבדלים. הנוצה החמישית משמשת מעין מפרט, ומתחככת בנוצה בעלת הרכסים כמו בפריטה על גיטרה.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון מאי 2012 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף