חוזרים בזמן
בסדנה שהתקיימה במצדה, חוקרים מישראל ומאיטליה השתמשו בטכנולוגיה מתקדמת כדי ליצור שחזור דיגיטלי של האתר
18/2/2013 16:10 | מאת: עדי ויינברגר
בסרטון: הסורק של חברת Leica בפעולה במהלך הסדנה שהתקיימה במצדה | צילום באדיבות ד"ר רבקה ויטל, שנקר
משנקר מסבירים כי בשיטות התיעוד המקובלות לאתרים ארכיאולוגיים מבוצעת ספירה ידנית של נקודות במרחב, ועל פיהן מציירים סקיצות גסות ובונים מודלים דו-ממדיים. לעומת זאת, הסורק יוצר פלט ובו ענן נקודות, המציג מידע גיאומטרי וצילומי. "לכל נקודה נאסף מידע על מיקומה ועל הצבע הנדגם מהאתר," מסבירה ויטל. "כדי למקם את הנקודות במרחב, נעשה שימוש ב-GPS. התהליך הזה נותן תיעוד של האתר ללא תרגום של משרטט או אדריכל. המידע עובר מהאתר ישר לעולם הווירטואלי, ללא עיבוד."
לאחר איסוף הנתונים מתחיל העיבוד שבו יוצרים מענן הנקודות שרטוטים דו-ממדיים ומודלים תלת-ממדיים. "פה כבר יש יד של אדריכל שמוציא את החתכים בהם הוא מעוניין," מסבירה ויטל ומוסיפה כי בשלב זה אפשר להפיק שחזורים והדמיה המציגים את מראה האתר בעבר.
בשנה שעברה סרקו בשיטה דומה את בית בן-גוריון ברמת גן, כחלק מהליך שימור ושחזור מבנים היסטוריים בעיר. לדברי ויטל, המטרה במצדה היא לתעד את הקיים ולהציגו, וגם לתת בסיס לשחזור אם אי פעם יהיה בכך עניין. התיעוד המדוקדק של כל אבן ואבן באתר מאפשר שימור במקומות ממוקדים. "אם הסריקה חוזרת על עצמה אחת לשנתיים, למשל, אפשר להבחין בתנועה במקום משנה לשנה, עקב תזוזת הקרקע," מוסיפה ויטל. מעקב מעין זה מגלה היכן דרושה יותר תמיכה במבנה. אך בראש ובראשונה, "הרעיון [בסדנה] הוא לחשוף את התלמידים לשורה הראשונה של הטכנולוגיה הקיימת היום, על מנת לערוך תיעוד כוללני ומקיף, המעניק את כל הגיאומטריה הנדרשת ומיפוי בתלת-ממד לאתרי מורשת ואתרים בעלי חשיבות היסטורית בישראל."

תגובות