חוזרים בזמן

איך בדיוק נראה ארמון מצדה בתקופת שלטונו של המלך הורדוס? מיפוי שנערך לאחרונה בסדנה בנושא תיעוד ושימור דיגיטליים באמצעות סורק חדשני יצר שחזור ויזואלי של האתר. לדבריה של ד"ר רבקה ויטל, מהמחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר, אשר הנחתה את הסדנה יחד עם פרופ' סטפאנו ברטוצ'י מאוניברסיטת פירנצה ופרופ' סנדרו פרינלו מאוניברסיטת פאביה באיטליה, הסורק של חברת Leica מסוגל לסרוק ברדיוס של 150 מטרים. הוא מפיק תמונה המורכבת מנקודות, עם דיוק של סנטימטרים בלבד מנקודה לנקודה. בסדנה השתתפו גם אנשי גן לאומי מצדה של רשות הטבע והגנים וחברת מבט טכנולוגיות בתלת-ממד.
 
בסרטון: הסורק של חברת Leica  בפעולה במהלך הסדנה שהתקיימה במצדה | צילום באדיבות ד"ר רבקה ויטל, שנקר


משנקר מסבירים כי בשיטות התיעוד המקובלות לאתרים ארכיאולוגיים מבוצעת ספירה ידנית של נקודות במרחב, ועל פיהן מציירים סקיצות גסות ובונים מודלים דו-ממדיים. לעומת זאת, הסורק יוצר פלט ובו ענן נקודות, המציג מידע גיאומטרי וצילומי. "לכל נקודה נאסף מידע על מיקומה ועל הצבע הנדגם מהאתר," מסבירה ויטל. "כדי למקם את הנקודות במרחב, נעשה שימוש ב-GPS. התהליך הזה נותן תיעוד של האתר ללא תרגום של משרטט או אדריכל. המידע עובר מהאתר ישר לעולם הווירטואלי, ללא עיבוד."

לאחר איסוף הנתונים מתחיל העיבוד שבו יוצרים מענן הנקודות שרטוטים דו-ממדיים ומודלים תלת-ממדיים. "פה כבר יש יד של אדריכל שמוציא את החתכים בהם הוא מעוניין," מסבירה ויטל ומוסיפה כי בשלב זה אפשר להפיק שחזורים והדמיה המציגים את מראה האתר בעבר.

בשנה שעברה סרקו בשיטה דומה את בית בן-גוריון ברמת גן, כחלק מהליך שימור ושחזור מבנים היסטוריים בעיר. לדברי ויטל, המטרה במצדה היא לתעד את הקיים ולהציגו, וגם לתת בסיס לשחזור אם אי פעם יהיה בכך עניין. התיעוד המדוקדק של כל אבן ואבן באתר מאפשר שימור במקומות ממוקדים. "אם הסריקה חוזרת על עצמה אחת לשנתיים, למשל, אפשר להבחין בתנועה במקום משנה לשנה, עקב תזוזת הקרקע," מוסיפה ויטל. מעקב מעין זה מגלה היכן דרושה יותר תמיכה במבנה. אך בראש ובראשונה, "הרעיון [בסדנה] הוא לחשוף את התלמידים לשורה הראשונה של הטכנולוגיה הקיימת היום, על מנת לערוך תיעוד כוללני ומקיף, המעניק את כל הגיאומטריה הנדרשת ומיפוי בתלת-ממד לאתרי מורשת ואתרים בעלי חשיבות היסטורית בישראל."

לקריאת כל התגובות ברצף