קרובים-קרובים

איתי רופמן, תלמיד דוקטורט ברשות ללימודים מתקדמים באוניברסיטת חיפה ומלגאי אדאמס של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מצא הקבלה בין כישורי ההישרדות של השימפנזים לאלה של האדם הקדמון. המחקר, שנערך בהנחיית פרופ' אביתר נבו ופרופ' אברהם רונן, התקיים במקלט חיות הבר בונובו הופ (Bonobo Hope, התקווה לבונובו) שבמדינת איווה בארצות הברית. רופמן חקר שני שימפנזי בונובו שחיים במקלט: קאנזי, בן 31, ואחותו פאן-בנישה, בת 29. בצעירותם הודגם לשני השימפנזים כיצד ליצור נתזים מאבני צור, וכעת הוצבו לפניהם אתגרים חדשים ומורכבים יותר.

קאנזי ופאן-בנישה נדרשו תחילה לגלות מזון שהוטמן באדמה. בשטח פוזרו חומרי גלם טבעיים, כמו ענפים, קרני אייל ואבנים. הניסוי הראה שכאשר האדמה שכיסתה את המטמון הייתה חולית, השתמשו קאנזי ופאן-בנישה בידיהם לצורך חפירה; כשהיה עליהם להתמודד עם אדמה בוצית, הם בחרו בענפים, וכשהאדמה הייתה קשה – הם יצרו לעצמם כלים מאבנים.

בחלק השני של הניסוי הוטמן המזון בתוך בול עץ שנוסר לאורכו והודבק מחדש בדבק נגרים. לפיצוח האתגר יצרו שימפנזי הבונובו מגוון מרשים של כלים. "כלי האבן שיצרו מקבילים בצורתם ובשימושם לכלים האולדובאיים, שתוארו בשימושו של האדם הקדמון הראשון," אומר רופמן. המשך המחקר יתמקד בהישרדות של תרבויות שימפנזים בטבע באזורים צחיחים ודלי משאבים בצפון-מערב אפריקה. "אנחנו מקווים להראות ששימפנזים יכולים לשרוד גם בתנאים כאלה בעזרת שימוש בכלים," מוסיף רופמן.

לקריאת כל התגובות ברצף