כתובת על המזרקה

ליד כיכר השעון ביפו נמצא סביל סולימאן, מתקן מים ציבורי אשר נבנה על ידי מושל יפו, מוחמד אגא 'אבו נבוט'. אותו מושל שיקם את העיר לאחר נסיגת נפוליאון, מספר הארכיאולוג ד"ר יואב ארבל, מרשות העתיקות. "המתקן הוקם ברחבה הצפונית ביותר של שער הכניסה ליפו, ונועד להשקיית הבהמות ולהתרעננות הבאים והיוצאים מיפו. אי אפשר היה להתעלם ממנו. הוא מופיע במפות ותואר ביומני מסע של עולי רגל."

מאז בנייתו, עמד סביל סולימאן חשוף וספג עשן, פיח ופסולת. בחודשים האחרונים החלו המשלמה ליפו של עיריית תל אביב-יפו, משרד התיירות ורשות העתיקות בעבודות שימורו של המתקן כדי להשיבו לפעילות ולהכשירו כך שיוכלו העוברים והשבים  להרוות בו את צימאונם כבר בחודש הבא.

במהלך העבודות, ממרומי הפיגומים, הבחינו משמרי רשות העתיקות בכתובת על גבי לוח שיש עתיק בחלקו העליון של הסביל. אף שהסביל נבנה במאה ה-19, הכתובת שנמצאה מתוארכת למאה ה-14 לספירה, בתקופה הממלוכית. בעת שיקום יפו והקמת הסביל, "הובאו פריטי שיש מרחובות קיסריה ואשקלון, לשם שימוש משני בבנייה," מסביר ארבל.

הכתובת, הרשומה בערבית, נקראה על ידי פרופ' משה שרון מהאוניברסיטה העברית. לדבריו, חלק מהכתובת נקטע בעת חיתוך השיש לבניית הסביל, והיא כוללת שני חלקים. מהכתוב בחלק הראשון ניתן להבין כי לוח השיש היה חלק ממסגד אשר נבנה בידי פקיד ממשל מקומי. הקטע האחר מצביע על כך שהמסגד הוקם בימי השליט המצרי הממלוכי ברקוק, אשר שלט בין השנים 1389-1382 ו-1399-1390. "ביפו לא התגלו עוד כתובות ממלוכיות מהמאה ה-14 שמכילות שם של סולטן," אומר שרון. "זאת הכתובת היחידה של ימי הביניים המאוחרים שנמצאה ביפו ומספרת על בניית מסגד."

לדברי ארבל, מאחר שמושל יפו הביא את השיש מערים אחרות, האתר שבו עמד המסגד אינו ידוע. יפו עצמה "לא הייתה קיימת כעיר מיושבת" באותה התקופה ולכן לא סביר שהמסגד נבנה בה. "גם הערים מהן אנו יודעים כי אבו נבוט הביא שיש, בהן קיסריה, אשקלון ואפולוניה, היו חרבות במאה ה-14. לא סביר שהוקם מסגד במקום חרב." וכך נותר מקום המסגד תעלומה.

לקריאת כל התגובות ברצף