קורבנות האינקה סוממו

שלוש מומיות של בני אינקה שנמצאו בקירבת פסגתו של הר הגעש יויאיאקו (Llullaillaco) בארגנטינה, מספקות פנים אנושיות לפולחן עתיק הקרוי קפקוצ'ה (capacocha), אשר עירב העלאת קורבנות אדם. לאחרונה חשפו בדיקות שנעשו בגוויותיהם של נערה בת 13 ושל ילד וילדה צעירים ממנה כי חומרים משני תודעה היו מעורבים במותם ובסדרת תהליכים טקסיים שליוו אותם במשך שנה והכינו אותם לשעותיהם האחרונות.

ניתוח ביוכימי בשערה של הנערה העיד על המזון והמשקאות שבאו אל פיה בשנתיים האחרונות לחייה. עדות זו תומכת בתיאורים היסטוריים המספרים כי ילדים נבחרו להשתתף בטקסים מקודשים שנפרשו על פני שנה ואחר כך הועלו לקורבן. עדות למזון, לקוקאין ולאלכוהול ששימשו בטקסים אלה נמצאו בגופם. 

כותבי המחקר מציינים כי לפי האידיאולוגיה הדתית של האינקה, קוקאין ואלכוהול יוצרים מצבי התעלות הקשורים בקדושה. אך ככל הנראה לחומרים היה תפקיד מעשי יותר, של טשטוש והרגעת הקורבנות הצעירים, כדי שישלימו עם גורלם המר.

הנערה והילדים החנוטים, אשר נמצאו בשנת 1999, שומרו באופן טבעי ובמצב מצוין בשל התנאים הקרים השוררים מעט מתחת לפסגת ההר, שגובהה 6,739 מטרים. מאחר ששיער צומח כסנטימטר בחודש ושומר על אורכו לאחר מכן, צמותיה הארוכות של הנערה מציגות סמנים על ציר זמן המעידים על תזונתה, וצריכה של קוקאין ואלכוהול בצורה של צ'יצ'ה (chicha), משקה העשוי מתירס מותסס, אשר לא היו זמינים לשימוש יומיומי בעת ההיא.

אנדרו ווילסון, מומחה משפטי וארכיאולוגי באוניברסיטת ברדפורד בבריטניה, מסביר כי על פי הסימנים נראה שהילדה נבחרה להיות קורבן שנה לפני מותה. "אנו חושדים כי הנערה היתה אחת מה"אקייס" (acllas), נשים נבחרות שנלקחו בערך בתקופת ההתבגרות לחיות הרחק מהחברה המוכרת להן תחת הנחייתן של כוהנות," הוא אומר ומוסיף כי המנהג מתואר על ידי הספרדים שתיעדו טקסים מעין אלה.

ביום מותה של הנערה ייתכן כי הסמים עשו אותה לכנועה יותר, ערפלו את חושיה או אולי אף גרמו לה לאבד את הכרתה. תיאוריה זו נתמכת על ידי תנוחת הישיבה הרגועה שבה המומיה נמצאה בתוך מבנה המזכיר קבר, והעובדה כי החפצים סביבה היו מונחים ללא הפרעה, וכך גם כיסוי הראש המנוצה שחבשה לראשה בעת מותה. עלי קוקאין לעוסים נמצאו בפיה של המומיה כאשר היא התגלתה ב-1999. הילדים הצעירים יותר מראים רמות נמוכות יותר של שימוש בקוקאין ובאלכוהול, ייתכן שבשל מעמדם הנמוך יותר בפולחן, או בשל ההבדלים בגילם ובגודלם. "אפשר שהיה צורך רב יותר להרגיע את הנערה הבוגרת," משער ווילסון.

קלי נדסון, כימאית ארכיאולוגית באוניברסיטת מדינת אריזונה, אשר לא הייתה מעורבת במחקר, מציינת כי המחקר המרגש מראה כיצד יש בכוחו של המדע הארכיאולוגי לעזור לנו להבין את הפרטים האינטימיים של חיי האנשים ואת החברות העתיקות שבהם חיו.
 

המחקר פורסם בכתב העת PNAS

לקריאת כל התגובות ברצף