מגדל אייפל בן 125 שנים
גוסטב אייפל היה אדם לא רומנטי שעיצב את המבנה הרומנטי ביותר בפריז
6/4/2014 10:56 | מאת: רוברט קנזיג, נשיונל ג'יאוגרפיק
כאשר מעיינים בביוגרפיות של אלכסנדר גוסטב אייפל והמגדל המפורסם שלו, אשר חגג 125 שנים בשבוע שעבר, עולה מיד השאלה הבאה: איך מבנה כה נועז, יפה ושערורייתי – ב-1889 הוא קומם אנשים רבים – היה יכול להיבנות על ידי אדם כה חסר צבע? אייפל עצמו סיפק לפחות חלק מהתשובה: לדבריו, המגדל שלו הוכתב על ידי הרוח.
המהנדס אייפל לא ניחן בשמץ של רומנטיקה. אינספור זוגות אספו זיכרונות מירחי הדבש שלהם בעודם ניצבים בראשו של המגדל, המתנשא לגובה של 300 מטרים. הם השקיפו על עיר האורות והתבוננו במשרד הקטן, אשר בו, בשנים מאוחרות יותר, לאחר שהוכרח להפסיק לבנות, בילה אייפל את זמנו בעריכת תצפיות מטאורולוגיות.
לעומתם היה אייפל חסר מזל בכל הנוגע לאהבה. לאחר שישה ניסיונות חיזור שנכשלו, הוא דרש מאמו שתמצא לו כלה מתאימה; כלומר, "מנהלת משק בית טובה שלא תציק לי יותר מדי, שתבגוד בי מעט ככל האפשר, ואשר תיתן לי ילדים בריאים וטובים אשר למעשה יהיו שלי." אמירה זו מספקת שפע של חומרים לפסיכיאטר, בייחוד לנוכח צורתה של יצירת הפאר של אייפל, אך היא חסרה רומנטיקה.
אייפל היה איש עסקים ומהנדס עד לשד עצמותיו. הוא כבר התפרסם בבניית גשרים למסילות רכבת ותחנות רכבת כאשר מארגני התערוכה העולמית של פריז ב-1889 חיפשו אחר מבנה שיתנשא מעל שאן דה מארס (Champ de Mars). אחד מעוזריו של אייפל שרטט טיוטה – אייפל לא הצטיין באיור - ובה הוצג מגדל שנראה פחות או יותר כמו עמוד חשמל על גבי גשר של מסילת רכבת, או כמו עגורן של קידוחי נפט. לאחר מכן תפסה הרוח פיקוד.
המטרה, אשר נוסחה בחוזה של אייפל, הייתה להקים את המבנה הגבוה ביותר בעולם, בגובה של 300 מטרים. האתגר היה למנוע מהרוח להפיל אותו. ב-1879 הפיל פרץ של רוח גשר של מסילת רכבת בסקוטלנד, ושילח רכבת ו-75 נוסעים אל תוך מפרץ טיי (Firth of Tay). אייפל הציע פתרון כפול. בראש ובראשונה, התומכות שערוכות כמעין תחרה לא מספקות לרוח משטח שהיא יכולה לדחוף. באופן ציורי, אפשר לתאר את מגדל אייפל כקל יותר מהאוויר: המשקל של כל הברזל המחושל הוא קטן מזה של עמודת האוויר שמקיפה אותו. שנית, צורתו המחודדת של המבנה מתעלת באופן בטיחותי את הרוח ואת מסת המגדל אל הקרקע.
"לפני המפגש בצריח הגבוה," כתב אייפל, "התמיכות האנכיות נראות כפורצות מהקרקע, ובאופן מסוים מעוצבות על ידי פעולת הרוח." במילים אחרות, יופיו של המגדל נוצר עקב חישובים הנדסיים. היה זה סוג חדש של יופי בעולם, מבשרה של הגישה המודרנית הגורסת כי הצורה מעוצבת לפי השימוש, אשר עורר שערורייה בקרב משכיליה של פריז ב-1889. גי דה מופסאן, המפורסם בכתיבת סיפורים קצרים, אמר מאוחר יותר כי הוא נאלץ לעזוב את צרפת משום שהמגדל עצבן אותו כל כך.
במהלך העשורים הראשונים של המגדל, אשר הוקם כמיצג זמני של התערוכה העולמית, הוא הצליח רק בקושי להימלט משיני ההריסה. אפילו כיום, כאשר פונים באחת מסמטאותיה של פריז, והמגדל פורץ אל שדה הראייה, הוא נותר מפתיע במראהו. אך לא ניתן לתאר את פריז בלעדיו.
לכל החדשות »
להצטרפות למינוי »המהנדס אייפל לא ניחן בשמץ של רומנטיקה. אינספור זוגות אספו זיכרונות מירחי הדבש שלהם בעודם ניצבים בראשו של המגדל, המתנשא לגובה של 300 מטרים. הם השקיפו על עיר האורות והתבוננו במשרד הקטן, אשר בו, בשנים מאוחרות יותר, לאחר שהוכרח להפסיק לבנות, בילה אייפל את זמנו בעריכת תצפיות מטאורולוגיות.
לעומתם היה אייפל חסר מזל בכל הנוגע לאהבה. לאחר שישה ניסיונות חיזור שנכשלו, הוא דרש מאמו שתמצא לו כלה מתאימה; כלומר, "מנהלת משק בית טובה שלא תציק לי יותר מדי, שתבגוד בי מעט ככל האפשר, ואשר תיתן לי ילדים בריאים וטובים אשר למעשה יהיו שלי." אמירה זו מספקת שפע של חומרים לפסיכיאטר, בייחוד לנוכח צורתה של יצירת הפאר של אייפל, אך היא חסרה רומנטיקה.
אייפל היה איש עסקים ומהנדס עד לשד עצמותיו. הוא כבר התפרסם בבניית גשרים למסילות רכבת ותחנות רכבת כאשר מארגני התערוכה העולמית של פריז ב-1889 חיפשו אחר מבנה שיתנשא מעל שאן דה מארס (Champ de Mars). אחד מעוזריו של אייפל שרטט טיוטה – אייפל לא הצטיין באיור - ובה הוצג מגדל שנראה פחות או יותר כמו עמוד חשמל על גבי גשר של מסילת רכבת, או כמו עגורן של קידוחי נפט. לאחר מכן תפסה הרוח פיקוד.
המטרה, אשר נוסחה בחוזה של אייפל, הייתה להקים את המבנה הגבוה ביותר בעולם, בגובה של 300 מטרים. האתגר היה למנוע מהרוח להפיל אותו. ב-1879 הפיל פרץ של רוח גשר של מסילת רכבת בסקוטלנד, ושילח רכבת ו-75 נוסעים אל תוך מפרץ טיי (Firth of Tay). אייפל הציע פתרון כפול. בראש ובראשונה, התומכות שערוכות כמעין תחרה לא מספקות לרוח משטח שהיא יכולה לדחוף. באופן ציורי, אפשר לתאר את מגדל אייפל כקל יותר מהאוויר: המשקל של כל הברזל המחושל הוא קטן מזה של עמודת האוויר שמקיפה אותו. שנית, צורתו המחודדת של המבנה מתעלת באופן בטיחותי את הרוח ואת מסת המגדל אל הקרקע.
"לפני המפגש בצריח הגבוה," כתב אייפל, "התמיכות האנכיות נראות כפורצות מהקרקע, ובאופן מסוים מעוצבות על ידי פעולת הרוח." במילים אחרות, יופיו של המגדל נוצר עקב חישובים הנדסיים. היה זה סוג חדש של יופי בעולם, מבשרה של הגישה המודרנית הגורסת כי הצורה מעוצבת לפי השימוש, אשר עורר שערורייה בקרב משכיליה של פריז ב-1889. גי דה מופסאן, המפורסם בכתיבת סיפורים קצרים, אמר מאוחר יותר כי הוא נאלץ לעזוב את צרפת משום שהמגדל עצבן אותו כל כך.
במהלך העשורים הראשונים של המגדל, אשר הוקם כמיצג זמני של התערוכה העולמית, הוא הצליח רק בקושי להימלט משיני ההריסה. אפילו כיום, כאשר פונים באחת מסמטאותיה של פריז, והמגדל פורץ אל שדה הראייה, הוא נותר מפתיע במראהו. אך לא ניתן לתאר את פריז בלעדיו.
תגובות