הכיפה המופלאה של פירנצה

בשנת 1418 החליטו פרנסי העיר פירנצה לטפל סוף-סוף בבעיה המונומנטלית אשר ממנה התעלמו במשך עשרות שנים: החור העצום בגג הקתדרלה של העיר. עונה אחר עונה שטפו גשמי החורף ושמש הקיץ את במת המזבח המפוארת של כנסיית סנטה מריה דל פיורה (Santa Maria del Fiore) הנבנית, או ליתר דיוק את המקום שבו הייתה הבמה אמורה להיות. קודמיהם יזמו את הקמת הכנסייה כדי להציג לראווה את מעמדה של פירנצה, שהתעשרה מעסקי בנקאות וסחר בצמר ומשי, כאחת מבירותיה הכלכליות והתרבותיות של אירופה. הבנייה החלה ב-1296, ובשלב כלשהו הוחלט שגולת הכותרת של המבנה המפואר תהיה כיפתה, אשר תוכתר כגדולה בעולם. כך תהיה הכנסייה "שימושית ויפה יותר, חזקה ומכובדת יותר" מכל כנסייה אחרת שנבנתה אי פעם, כפי שנכתב בצו שהוציאו פרנסי פירנצה.

אולם גם בחלוף עשרות שנים דומה שלאיש לא היה מושג של ממש כיצד לבנות כיפה שקוטר בסיסה הפנימי הוא 45 מטרים, בייחוד לנוכח העובדה שהיא ניצבה על גבי הקירות הקיימים שהתנשאו לגובה 55 מטרים מעל הקרקע. וזאת לא הייתה הבעיה היחידה שהטרידה את האחראים למיזם. בתוכניות הבנייה שלהם הם נמנעו במתכוון משימוש בתומכות דואות ובקמרונים מחודדים – פרטים המאפיינים את הסגנון הגותי המסורתי שהיה נפוץ בערים היריבות בצפון איטליה, בהן מילאנו, האויבת הראשית של פירנצה. אך אלה היו הפתרונות האדריכליים הידועים היחידים למבנה עצום כל כך.

לפיכך ב-1418 הכריזו פרנסי פירנצה המודאגים על תחרות לתוכנית הכיפה הטובה ביותר, שנשאה פרס נאה למנצח: 200 פלורינים מזהב, וכמובן הזדמנות לזכות בתהילת עולם. אדריכלים מובילים של התקופה נהרו לפירנצה והציגו את רעיונותיהם. מראשיתו ועד סופו לווה המיזם בשלל ספקות, פחדים, חשאיות יצירתית וגאווה עירונית. לא בכדי נרקמה סביבו הילה שעשתה את פרשת הכיפה לדוגמה מופתית לכושר ההמצאה של בני פירנצה וקיבעה אותו כאירוע מכונן של ראשית הרנסאנס האיטלקי.

 
בסרטון: אף שרבים האמינו כי בניית הכיפה של סנטה מריה דל פיורה היא מבצע מורכב ושאפתני מדי, הצליח האדריכל פיליפו ברונלסקי לעמוד במשימה בעזרת שימוש בשיטות שמומחים לא מבינים לגמרי אפילו כיום

מתמודד אחד, צורף נמוך קומה, אפרורי וחם מזג ששמו היה פיליפו ברונלסקי, הבטיח לבנות לא כיפה אחת כי אם שתיים, כשאחת מונחת בתוך האחרת, ללא מערכת פיגומים מורכבת ויקרה. אולם הוא סירב להסביר כיצד יבצע זאת פן מתחרים אחרים יגנבו את רעיונותיו. עקשנותו של ברונלסקי הציתה ויכוח לוהט עם ועדת האיתור של נכבדי פירנצה, שפעמיים התרו בו לרסן את עצמו ואף ציוו להוציאו מהאספה וכינוהו "מוקיון ופטפטן." אף על פי כן עוררה תוכניתו המסתורית של ברונלסקי את סקרנותם – אולי מפני שזיהו כבר אז שהמוקיון הפטפטן הזה הוא גאון. דומה שכל מהלך חייו של ברונלסקי היה התמחות ארוכה לקראת בנייתה של הכיפה היפהפייה, האיתנה ורבת ההוד והעוצמה שלה ייחלה פירנצה.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון פברואר 2014 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק

לקריאת כל התגובות ברצף