קורים ואקורדים

כאשר טיפות של טל מנצנצות באור השמש על גבי קורי עכביש, נגלית לעינינו יצירת מופת חזותית. לאחרונה הבינו המדענים כי קורי העכביש הם גם תפארתה של יצירה אקוסטית. הקורים יכולים לרטוט בטווח רחב של תדירויות, אשר מספקות לעכביש מידע חיוני לגבי מצב הקורים ונוכחות של טרף.

קורי עכביש ריתקו מדענים זה זמן רב בשל השילוב יוצא הדופן של חוזק וגמישות. רוב החומרים המיוצרים בידי האדם ניחנים באחת מהתכונות הללו, אך לא בשתיהן גם יחד. עידנים של אבולוציה עיצבו את הרכב הקורים לכדי חומר שיכול לספוג אנרגיה בלי להיות יותר נוקשה יתר על המידה.

אך העכבישים אינם נותנים את דעתם ליישומים הטכנולוגיים של קוריהם. הם טווים אותם כדי ללכוד טרף וכדי למשוך בני או בנות זוג. לעומת בני האדם, שלרוב יכולים לזהות חרק שנתפס בקורים, העכבישים, אשר אינם ניחנים בחוש ראייה מפותח, אינם מסוגלים לראותו. במקום זאת הם כנראה מסתמכים על רעידות הקורים לשם איתור הטרף ומציאת מקומות ברשת הדורשים תיקון. בעת שהעכביש מורט ומושך בקורים הוא גורם לתנודות להתפשט לכל הכיוונים וכך הוא יכול לחוש ברעידות בכל אחת משמונה רגליו.

"הם יוצרים את הרעידות הללו כדי להשיג מידע," אומרת בת מורטימר, דוקטורנטית באוניברסיטת אוקספורד והכותבת הראשית של המאמר המדעי. "היות שלעכבישים יש שמונה רגליים, אפשר לדמות זאת לאוזניים המקשיבות בכיוונים שונים." עבודתה של מורטימר מראה כיצד קורי העכביש יכולים להעביר מידע כה מפורט.

מורטימר ועמיתיה השתמשו בקורים בודדים השייכים לשני מיני עכבישים: Nephila edulis ו- Araneus diadematus. הם גילו כי הקורים של המינים הללו יכולים לרעוד בטווח רחב יותר של תדירויות לעומת סיבים טבעיים ומלאכותיים אחרים. תארו לעצמכם מיתרים של כינור, אומרת מורטימר. "אפשר לכוון כל מיתר למספר מצומצם של תווים. מנגד, ניתן לכוון מיתר כינור העשוי מקור עכביש לטווח עצום של תווים שונים."

כדי למדוד את רעידת הקורים נקטו מורטימר ועמיתיה גישה יוצאת דופן: הם האירו את הקורים בלייזר ואז ירו לעברם קליע. לעומתם, העכבישים מזהים את רעידות הקורים באמצעות שיטות שגרתיות יותר. הם יוצרים גלים רוחביים על ידי ניתור מעלה ומטה על הקורים, וגלים אורכיים על ידי מריטתם. הגלים הללו משנים את תדירות התנודות של הקורים על ידי שינוי הרכב החלבונים ומתח הקורים. יחדיו השיטות הללו מסייעות לעכביש לזהות נזקים בקוריו ולהבחין בכל טרף שנלכד בהם. זאת ועוד, מאחר שקורי העכביש יכולים לרעוד בתדירויות רבות כל כך, העכביש אפילו יכול לחוש בתנועות זעירות של מאה ננומטרים בלבד – אלפית מרוחבה של שערת אדם.

העכבישים נחלו הצלחה מבחינה אבולוציונית. השוני הטבוע בקוריהם הוא אחת הסיבות העיקריות לכך. הוא מאפשר לעכביש להגיב לטווח רחב של תנאים סביבתיים, בהם לחות ורוחות עזות. כעת מורטימר ועמיתיה מנסים להבין כיצד ניתן לשנות את תכונות הקורים בזמן טווייתם. מעבר להבנה גדולה יותר של ביולוגיית העכביש, מידע זה עשוי לסייע לחוקרי חומרים להנדס מכשירים הקשורים בחושים, כגון מכשירי שמיעה.

לקריאת כל התגובות ברצף