אז יש רעיון, ועכשיו מה? מימון ואשראי לעסקים
מי מכם שזכה בעונג לנסות ולהביא רעיון לידי מימוש ולהפכו לעסק של ממש, נתקל בחסם המימון בדרך לעצמאות כלכלית. כתבה ראשונה בסדרה
ואם אכן נתקלתם במצב כזה, אתם כמובן מאוד כעוסים על הסירוב, ובטוחים במאה אחוז שמנהל העסקים או מנהל הסניף אשמים במצב הנתון. אינכם מבינים מה הבעייתיות לתת עוד מיליון לציוד החדש שרציתם לקנות - הרי אתם תמיד משלמים את החובות בזמן והבנק רק מרוויח מזה.
חשוב להבין כי האשם האמיתי בבעיה כזו הוא, בפשטות - אתם. כמובן שלא התכוונתם לכך. המצב פשוט נוצר, בגלל חוסר ידע לגבי אפשרויות מימון נוספות הקיימות כיום שוק.
מאמר זה הינו ראשון בסדרה של מאמרים, בהם נסקור בקצרה את האפשרויות העומדות בפני העסקים למימון חוץ בנקאי. אז בואו לא נבזבז עוד מילה ונתחיל.
שוק המימון לעסקים מורכב ממספר גופים: בנקים מסחריים, שוק ההון (באמצעות הנפקת מניות ואגרות חוב), מלווים ומשקיעים מוסדיים, חברות למימון נכסים וקרנות שונות להון סיכון.
מרבית האשראי לחברות קטנות ובינוניות בישראל מסופק על ידי המערכת הבנקאית בלבד, מה שגורם לרמת לתחרותיות נמוכה ולשוק בלתי משוכלל. בעקבות הרפורמה שעבר שוק הפיננסים בישראל חל מהפך בשנים האחרונות בנושא, כאשר גם הקטנת גיוס החוב הממשלתי ושינויים בתקנות ההשקעה של הגופים המוסדיים הניעו את התפתחות המימון החוץ בנקאי.
הכלים המרכזיים במימון החוץ בנקאי לעסקים הינם:
• פקטורינג – מימון העסק באמצעות רכישת חובות הלקוחות שלו.
• פקטורינג הפוך – מימון התשלום לספקים של העסק.
• ליסינג מימוני – מימון לכל סוגי הציוד של העסק.
• מימון יבוא – מימון התשלום לספק בחו"ל.
מאחר ומדובר במושגים שאינם שגורים בפי כל, נפריד ביניהם ונתמקד. תחילה - הכלי הראשון: פקטורינג.
הפקטורינג הינה צורת מימון המקובלת בכל העולם מזה עשרות שנים. המימון מבוסס על נכסי הפירמה (החייבים), ומהווה מקור אשראי חוץ בנקאי חשוב עבור חברות עסקיות. הפקטור רוכש את החובות הפתוחים של הפירמה, ומעניק לעסק מקדמה על חשבון תשלום עתידי שישלם החייב, תוך כדי הבטחת התמורה (למעט במקרה של סכסוך מסחרי) וגביית החוב, וכל זאת בתמורה לתשלום עמלה וריבית בגין השימוש בכסף.
לשיטת הפקטורינג
• הון עצמי חיובי.
• תקופה התקשרות של שנה.
• מחזור שנתי מינימלי של 5 מיליון שקל.
• חברה רווחית בשנת הבקשה, ובשנה לפני כן (לפעמים ניתן להגמיש סעיף זה).
• היקף אשראי מינימלי (סכום החשבוניות הנמכרות) - חצי מיליון שקל בשנה, ומינימום 360 אלף שקל ללקוח לשנה.
בהנחה שהינכם עומדים בתנאי הסף, השלב הבא הוא אישור העסקה:
• מסירת מאזן מבוקר לשנה שעברה, ומאזן בוחן לשנה הנוכחית.
• הכנת רשימה של לקוחות אותם אתם תרצו להכניס לנושא הפקטורינג.
• חברת פאקטורינג בודקת את הדוחות שלכם ואת הלקוחות ומאשרת אותם.
למרות הרשימה הארוכה, כאן מסתיים שלב הבדיקות שאורך שבועיים-שלושה, וניתן להתחיל לעבוד.
בעת קבלת חשבונית מלקוח, יש להעבירה לחברת הפקטורינג. תוך חודש (מקסימום) אתם אמורים לקבל85% מסכום החשבונית. את 15% הנותרים תקבלו לאחר גביית הכסף על ידי חברת הפאקטורינג.
עד כאן הכול נשמע מצוין, רק שהתעלמנו מהנושא המרכזי המכריע ברוב המקרים את בחירת המימון: כמה זה עולה לכם?
להלן פירוט עלויות משוער התלוי בחברת פקטורינג ובהערכתה סיכוני החברה ולקוחותיה:
• עמלת תיווך: 1% מסכום החשבונית.
• עמלת בדיקת לקוח: 40 דולר על כל לקוח, פעם ברבעון.
• עמלת סיכון: 0.5%-1% מסך החשבוניות עבור אותו חודש.
• עמלת העברה בנקאית לחברת הפקטורינג: 5 שקלים לפעולה.
• ריבית למממן: פריים+1%-2% על 85% מסכום החשבונית משולם בכל חודש.
עד כאן התיאור הכללי של פאקטורינג, בכתבה הבאה נתמקד בכלי מימון חוץ בנקאי נוסף העומד לרשותנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם