לא הכל ביזנס: יזמות עסקית במגזר החברתי
במציאות של היום עמותות ומלכ"רים אינם מסתמכים רק על תרומות - יש צורך בפיתוח מקורות הכנסה עצמאיים. אלי מלכי מסביר איך עושים זאת נכון
בתור דוגמה לפעילות עסקית במסגרת חברתית ניתן לציין מרכזים קהילתיים שמפעילים בריכות שחיה וחדרי כושר; ארגוני רווחה שמפעילים במקביל לפעילותו העיקרית, גם סדנאות וקורסים בתשלום מלא; או עמותות שעוסקות בתעסוקה מוגנת לאנשים עם מוגבלויות.
פעילות עסקית במלכ"רים היא נושא שמלהיב את הדמיון, אולם חשוב להסתכל על הנושא בפרופורציה. הרעיון של פעילות עסקית בעמותות התחיל לתפוס תאוצה בארה"ב לפני כעשור בעקבות המשבר הפיננסי הקודם. המחשבה שפעילות עסקית תשנה את המגזר השלישי מן היסוד, קסמה מאוד לאקדמאים וליועצים רבים והוצגה בעשרות מאמרים ואף במספר ספרים.
-ארגונים חברתיים נאלצים להתמודד עם המציאות העסקית. איך עוד הם יכולים לעשות את זה? שתפו אותנו!
ביה"ס לניהול של אוניברסיטת ייל, ביחד עם בנק ההשקעות גולדמן זקס, מימנו בשנת 2004 תחרות לכתיבת תכניות עסקיות למלכ"רים. אולם בניגוד לציפיות הגבוהות, הפעילות העסקית לא שינתה את המגזר השלישי בארה"ב, והרכב ההכנסות של המגזר נשאר כמעט ללא שינוי (בדומה למצב בישראל).
עמותה שרוצה להתחיל מיזם של פעילות מניבת הכנסה צריכה לדעת מהם הסיכונים שכרוכים בו, ולתת את הדעת לנושאים הבאים:
• פתיחתו של עסק קטן כרוכה בסיכון רב, ופעילות עסקית בעמותות היא בדרך כלל בקטגוריה של עסקים קטנים. בישראל אין אמנם נתונים רשמיים על שעורי ההצלחה בקטגוריה זו, אולם עפ"י ההערכות שעורי ההצלחה עומדים על25% בלבד. אין סיבה להניח שעסק שמנוהל ע"י עמותה יהיה בעל סיכויי הצלחה גבוהים יותר.
• עמותות פועלות להשגת מטרות חברתיות, שמתנגשות לעתים קרובות עם המטרות של המיזם העסקי. בתחילת דרכו המיזם העסקי צורך כמות גדולה של משאבי זמן, כסף וניהול, שבאים על חשבון המטרות של הארגון. התנגשות זו פוגעת הן במיזם העסקי והן בפעילות הרגילה של העמותה.
• ניהול פיננסי חלש מביא לכך שעמותות מתקשות לייצר נתונים אמינים לגבי תרומתו הכלכלית
• בעוד שאבן הפינה של האסטרטגיה העסקית היא התמקדות בלקוח ובצרכיו, עמותות לעתים קרובות אינן יכולות לעשות זאת מכיוון שהן מסתמכות על לקוחות עקיפים. כך למשל הלקוחות של עמותה שעוסקת בתעסוקה לאנשים עם מוגבלויות הם המועסקים במיזם. הקונים שאמורים לרכוש את השירותים או המוצרים של המיזם הם לקוחות עקיפים. באותה מידה הלקוחות של חדר הכושר והברכה במרכז הקהילתי, גם הם לקוחות עקיפים למרות שהם מסבסדים את הפעילויות לאוכלוסייה שאותה רוצה המרכז לשרת.
למרות הסיכונים, ישנם מספר מודלים לפעילות עסקית במסגרת חברתית שיכולות להצליח ולסייע לארגון להשיג את מטרותיו.
• השתתפות בעלויות:
במודל הראשון, שנקרא השתתפות בעלויות (Cost Sharing), הנהנים מפעילות העמותה מתבקשים להשתתף באופן חלקי במימון. התשלום יכול להיות ישירות לעמותה או לספקי השירות החיצוניים.
כך למשל בתוכניות חלוקת מוצרי מזון לנזקקים שהפעיל הג'וינט בחבר העמים (חמ"ע), התבקשו חלק מהלקוחות (עפ"י מבחני הכנסה) להשתתף בעלות של מוצרי המזון שחולקו.
דרך זו היא פשוטה ליישום, אולם צריך להבין את מגבלותיה. ראשית, אין מדובר ביצירת מקור הכנסה, אלא בהקטנת ההוצאה. כלומר, בדוגמה שניתנה קודם, ניתן היה להקטין את תכולת חבילת המזון שחולקה, במקום לבקש מהלקוחות להשתתף בעלויות.
שנית, הנהגה של השתתפות בעלויות כאשר מדובר באוכלוסיה נזקקת מחייבת מנגנון של מבחני הכנסה. הקמתו והפעלתו של מנגנון כזה עשויה להיות יקרה מאוד ולכן צריך לבחון את התועלת ביחס לעלות.
אולם להשתתפות בעלויות יש תועלת נוספת מעבר לחסכון בעלויות: היא מצמצמת ביקושים מיותרים לשירות, ובדרך כלל מביאה גם לעלייה באיכותו. מחקרים בכלכלה התנהגותית מראים שחלוקת מוצרים ושירותים בחינם יוצרת עיוות בהעדפות שלנו. הדרישה להשתתפות בעלויות, גם אם היא סמלית, עוזרת להתגבר על הטיה זו.
• סבסוד צולב:
במודל השני שנקרא "סבסוד צולב", מסבסד הרווח מהפעילות העסקית את הפעילות החברתית. המושג "רווח מפעילות עסקית", עשוי קצת להטעות מכיוון שעל מנת שמודל הסבסוד הצולב יעבוד כל מה שנדרש הוא שהפעילות העסקית תהייה בעלת תרומה כלכלית חיובית (כלומר שההכנסות ממנה תהיינה גבוהות יותר מההוצאות המשתנות שנגרמות עקב הפעלתה).
כמובן שתנאי הכרחי להצלחתה של שיטת הסבסוד הצולב הוא שהעמותה מסוגלת לעקוב ולשייך הוצאות לפעילויות השונות, עפ"י האבחנה בין הוצאות משתנות לקבועות. לרוע המזל עמותות רבות אינן מנהלות מערכת מעקב תקציבי בכלל, או לחליפין מנהלות מערכת מעקב תקציבי מעורפלת שמטרתה היחידה היא לענות על דרישות הדיווח של הגורמים המממנים (ממשלה ותורמים).
חשוב להבין שניהול תקציבי נכון שמבוסס על עקרונות כלכליים הוא תנאי הכרחי להצלחתה של שיטת הסבסוד הצולב. ללא מעקב תקציבי נכון עשויה העמותה להגיע למצב של סבסוד צולב הפוך, קרי: במקום שהפעילות העסקית תסבסד פעילויות אחרות, התרומות והמענקים מסבסדים פעילות עסקית מפסידה.
יתרונה העיקרי של שיטת הסבסוד הצולב היא שההכנסות שנוצרות בעטייה הן פטורות ממס. כל זמן שהפעילות העסקית נעשית במסגרת העמותה ואיננה מהווה מקור הכנסה עיקרי לעמותה, אין עליה מס רווחים ולמעשה נוצרים לעמותה מקורות הכנסה פטורים ממס.
• חברות בנות:
למודל הסבסוד הצולב ישנן מספר מגבלות: ראשית פעילות עסקית במסגרת של עמותה ברוב המקרים איננה עומדת בקריטריונים לסיוע ממשלתי שנועד לעודד עסקים קטנים (לדוגמה: תכנית החונכות העסקית או תכניות הסיוע של המדען הראשי במשרד התמ"ת). שנית כאשר הפעילות העסקית היא במסגרת של העמותה לא ניתן לגייס לה הון חיצוני ממשקיעים שמעוניינים לקבל החזר על השקעתם.
גם קרנות שתומכות בעסקים חברתיים עושות זאת בדרך כלל תמורת הון מניות. לפיכך במקרים מסוימים כדאי לעמותה לרשום חברה עסקית בבעלותה. למעשה חברה עסקית שהיא בבעלות של עמותה היא וריאציה של שיטת הסבסוד הצולב, כאשר רווחי החברה אמורים לתמוך בפעילות העמותה. רשם העמותות מכיר באפשרות שעמותות תחזקנה חברות עסקיות מבלי שהדבר יפגע בקבלת האישור על ניהול תקין.
אולם להקמת חברת בת יש חסרונות מבחינת המיסוי, מכיוון שהן הרווח והן הדיבידנדים שמועברים מהחברה לעמותה חייבים במס. הצעת החוק של ח"כ אילן גילאון ממר"צ לפטור מלכ"רים ממס על דיבידנדים שמעבירות להן חברות בנות, הועלתה לדיון בכנסת לפני יותר משנה (14/7/2010) אך נדחתה עקב התנגדותו של משרד האוצר. לפיכך מבחינת המיסוי חברת בת היא פחות יעילה ממודל הסבסוד הצולב הפשוט שבו הפעילות העסקית נעשית במסגרת העמותה.
לסיכום, יזמות עסקית עשויה לסייע לארגונים חברתיים ליצור מודל הכנסות יציב, אולם היישום מחייב התמקצעות של הארגון ואימוץ של כלים ניהוליים, שיווקיים ופיננסיים מתאימים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם