קל וחזק: הסיפור של Light and Strong
הם התחילו את הקריירה כיחצ"ני מסיבות, אבל מהר מאוד עברו לתחום ייצור המל"טים והמז"לטים. מאיר קליינר ודודו ביגלאייזן הקימו בגיל 25 את חברת "לייט אנד סטרונג" שמשרתת את התעשייה הביטחונית הישראלית וחברות בכל העולם. ארבע שנים אחרי, עם מפעל בשטח ענק ועשרות עובדים, הם מסמנים את היעד הבא: להיות חברה עולמית מובילה
nrg מעריב בפרויקט המוקדש ליזם שבכם.
מדובר בתחום חדש יחסית ומשמעותו חומר שמורכב משני חומרים אשר תכונותיהם עולות על סך מרכיביו, בהתאם לצורך התעשייתי. התכונה העיקרית של החומרים המרוכבים היא יחס גבוה בין חוזק למשקל בעיקר בהשוואה למתכות, פלסטיק, עץ וכו'. עובדה זו באה לידי ביטוי במיגוון רחב של יישומים ומבנים, ובעיקר בעולם התעופה שבו לחיסכון במשקל יש חשיבות מכרעת. לאור התכונות והפיתוח הרב הנדרש בתחום, עיקר הפעילות בענף היא סביב התעשיות הביטחוניות, וכך גם במקרה של L&S.
אז מה בעצם אתם עושים?
"אנחנו פעילים בעולם הדיפנס בכלל ובעולם התעופה בפרט, גם אזרחית וגם צבאית, כשרוב הלקוחות שלנו הם לקוחות ביטחוניים", מסכים לחשוף קליינר, אשר לכל אורך הראיון מוודא מול עצמו על אילו שאלות ניתן לענות ועל אילו אסור. "החברה שלנו לוקחת חלק בפרויקטים המשמשים צבאות רבים בעולם. אנחנו מייצרים את המבנה של מזל“טים (מטוס זעיר ללא טייס) ומל“טים (מטוס ללא טייס) הכולל מאות חלקים: כנפיים, הגאים, גוף. 90 אחוז מהמבנה הכולל של הכלי ניתנים לייצור אצלנו. נוסף לתחום המל"טים, אנחנו מתעסקים במוצרים נוספים בהם יש יתרון למוצרים מרוכבים: החל בחיפויים אווירודינאמיים עבור מטוסי קרב ומטוסי מטען וכלה בחלקים הנותנים יתרון ללוחם בשטח, כגון מנשאים מיוחדים ואביזרי לחימה קלים וחזקים. בשביל לסבר את האוזן - חלקים השוקלים עשרות קילוגרמים ש'יודעים' לשאת מעל טון משקל".
מאחר שמדובר בחברה העוסקת בתחום רגיש, בלשון המעטה, ישנם פרטים רבים שהשניים אינם יכולים לחשוף. קליינר, היום כבר "קשיש" בן 29, הוא חלק מצמד. החצי השני הוא דוד (דודו) ביגלאייזן, בן אותו הגיל. ביגלאייזן הוא סמנכ"ל התפעול של החברה, והשניים מעסיקים עשרות עובדים ומתנהלים מול הגופים הביטחוניים הגדולים בישראל.
את דרכם ביחד החלו כבר בגיל צעיר, צעיר מאוד אפילו. השניים עבדו בתקופת התיכון כיחצ:נים של מסיבות, התפתחו בחיי הלילה ואף ביצעו לא מעט מהפכות בתחום. קליינר: "ארגנו מסיבות של אלפי בני גילנו בימי שישי, והיינו צעירים מאוד. היום, בהסתכלות לאחור, אני יכול להגיד שלמדתי שם המון. אתה תמיד צריך להיזהר, לשמור על עצמך, לדעת שמילה שלך שווה יותר מכל הסכם כתוב ולעבוד באינטנסיביות רבה".
בשלב מסוים הרגישו השניים כי הם מיצו את תחום היחצ"נות וחזרו לתחילת הדרך - הטיסנאות. קליינר המשיך לעסוק בתחביב לכל אורך החטיבה והתיכון, למד לבנות טיסנים מסובכים ורכש מיומנות הטסה. "הייתי בנבחרת ישראל, השתתפתי בתחרויות עולם, זכיתי במקום שלישי באליפות עולם הפתוחה לנוער, ולאורך השנים הדרכתי בסניף בו גדלתי ברמת גן", הוא אומר. "זה היה תחביב, ומשם גם האהבה הרבה שלי ליצירה, כי אתה בונה טיסן בעצמך. לקראת השחרור מהצבא התראיינתי לעבודה באחת מחברות הדיפנס המובילות בארץ בתחום המזל"טים", ממשיך קליינר. "מכיוון שהגעתי מתחום התעופה עם רקע בחומרים מרוכבים, נוצר חיבור מיידי. שם רכשתי ידע המקשר בין התחביב לבין ענף שלם. התחביב הפך למקצוע".
דרכו של ביגלאייזן מעט שונה, אף שהשניים לא נפרדו עוד מימי התיכון.
בצבא שירת ביגלאייזן ביחידת הכלבנים של צה"ל, תחילה כלוחם ואחר כך כמפקד. בהסתכלות לאחור מנתח ביגלאייזן שגם אופי הפעילות הצבאית עוזר לו עד היום. "ככלבן אתה נמצא לבדך חלקים גדולים מהשירות. אין מפקד. תתמודד", הוא משחזר. "זה משהו שאני לוקח איתי לכל מקום - מוצא פתרונות וסומך על תהליך קבלת ההחלטות שלי".
לאחר השירות, בזמן שמרבית חבריו ממלצרים ומברמנים, התעסק ביגלאייזן בגיוס כספים עבור עמותה חברתית והשתפשף בנושא. לדבריו, הוא למד את התחום על בשרו ואף זכה לכלים שעזרו לו בתהליכי הגיוס ומהווים חלק בלתי נפרד מהמציאות העסקית. לאחר עוד כמה מיזמים עצמאיים הוא חבר שוב לקליינר. האחרון, לאחר מספר שנים כשכיר, התפטר מעבודתו והחליט לצאת לדרך עצמאית. הוא חבר לביגלאייזן והקים יחד עם עוד כמה שותפים מיזם חדש - לייצר מזל"ט שעדיין לא היה קיים בשוק.
קליינר: "הרעיון נוצר מאפס, ובעצם שם, במיזם הזה, התחלנו את הכל: גיוס כספים, תוכניות עסקיות וניהול תוכנית ברמה פרטנית". לאחר כשנה נגנז המיזם עקב בעיות כלכליות, אך השניים בחרו ללמוד ממנו, במקום להתייאש. "זה היה הניסיון הראשון שלנו בתחום בו אנו עוסקים כיום", מסכם קליינר את ההרפתקה. "אי ההצלחה של המיזם גרמה לנו להסתכל קדימה ולהתחיל לתכנן את הדבר הבא".
מלאים במוטיבציה ישבו השניים וחשבו היכן היתרון היחסי שלהם בתחום, מהו הצורך הקיים בשוק והיכן בדיוק יוכלו להתברג במשוואה הזו. "איפה הוואקום, והאם אפשר להיכנס ולהשפיע", אומר קליינר. בהמשך החליטו ללכת על תחום הייצור והפיתוח, ולשם כך חברו לאיש מקצוע מוערך בעולם החומרים המרוכבים שחבר אליהם, גם הוא צעיר בתחום - בן 28 בלבד. השניים הפכו לשלושה.
ביגלאייזן: "פתחנו את החברה ב-2007, בני 25 ו-28, השקענו את מעט הכסף שהיה לנו, גייסנו כמה מאות אלפי שקלים, שכרנו מקום ביבנה בשטח של כ-400 מ"ר, ויצאנו לדרך על בסיס תוכנית שבנינו לאורך חודשים. ההתחלה הייתה קשה. אין משאבים, אתה מנסה לעשות הכל במינימום כסף, אז אתה גם המוביל, וגם האורז, וגם המייצר, וגם המנהל, ותוך כדי צריך לזכור להרים את הראש מעל השוטף כדי לדחוף את החברה קדימה".
השלושה עבדו ללא הרף ופעמים רבות מצאו עצמם מבלים את הלילה במפעל בשביל לחסוך את הנסיעה חזרה הביתה.
ומה עם עובדים?
"לאחר כחודשיים היינו ארבעה עובדים בחברה. בשלב זה היינו צריכים כבר לבנות את המערכת כחברה רצינית שמסתכלת נכון על השוק בו היא נמצאת. אחת המטרות החשובות ביותר הייתה לגייס עובדים טובים ונאמנים, וליצור אווירת משפחה. ישנם לא מעט עובדים הנמצאים בחברה מתחילת הדרך עד היום, וזה ניכר בלויאליות למערכת. האמונה שאם תשקיע בחברה החברה תשקיע בך, בהחלט קיימת. אחת הסיבות להצלחה היא ההירתמות של כל הגורמים בחברה בימים הקשים. ברור לנו היום שבלי ההסתכלות לפיה העובד הוא החלק העיקרי של החברה, לא היינו מגיעים לאן שהגענו".
קליינר מהנהן בהסכמה: "אני חושב שחלק ממנוע הצמיחה האישי של כל אחד מאנשי החברה זו הידיעה כי יש לנו השפעה חזקה על התחום בו אנו עוסקים בארץ, והרצון להתקדם, לפתח ולהביא את התחום למקום אחר".
קליינר: "ביצענו שני מהלכים משמעותיים - צירוף איש שיווק (שעבד עד אז באחת מחברות הדיפנס, ב“ז), טייס במיל', וצירוף דמות עסקית בעלת ניסיון תפעולי וכלכלי רב שנים שיתווה דרך לבנייה של חברה גדולה ומבוססת - שתי דמויות שהצטרפותן התבררה כמכפיל כוח משמעותי לחברה. ביחד, בצוות המחוזק, התחלנו לבנות את האסטרטגיה שלנו קדימה. השוק שלנו הוא בתולי ולמרות זאת הוא מתפתח מהר מאוד - היה לנו ברור שאנחנו צריכים להתאים את הקצב שלנו לשוק. גייסנו למעטפת החברה דמות בכירה המשלבת אקדמיה עם עשייה מעולם התעופה".
עם החיזוק החדש יצאה L&S לגיוס ראשוני. התהליך הסיט הרבה מתשומת הלב היומיומית: פגישות עם עשרות גורמים, תוכניות וכמובן מסע שכנועים והסברים מדוע כדאי להשקיע בקבוצת אנשים צעירה עם הרבה רצון ומוטיבציה, המון חזון וקצת ניסיון. ביגלאייזן: "הגיוס היה קשה כי אנחנו חברה צעירה מאוד עבור המשקיעים. הדברים הטובים שעשינו לא היו בנפח גדול דיו והם נעשו בשוק לא מוכר. אחד הקשיים היה לאמוד 'מה יש פה בעצם?' מאחר שלא מדובר בענף מוכר. הגופים אליהם פנינו התלהבו מאוד, כמעט כולם, אך בין להראות התלהבות לבין לחתום על חוזה יש מרחק גדול".
כמה גדול?
"ניהלנו מו"מ עם משקיעים במשך ארבעה חודשים. הגענו לטיוטה ראשונית, חשבנו שזהו, שהצלחנו. לאחר שבוע - הכל התפוצץ. היה לא פשוט לאסוף את השברים ולהמשיך במסע חיפושים אחר משקיעים. זה דורש הרבה כוח נפשי והרבה מימון לעורכי דין".
למרות הקשיים, ועם המון התמדה, הצליחה לבסוף החברה הצעירה למצוא משקיעים ולגייס את הכסף שאיפשר לה להתרחב. ואכן, שנה וחצי בלבד לאחר שקמה, עברה L&S למפעל ייצור בשטח 900 מ"ר, גם הוא ביבנה.
מה עם הגיל? מישהו ודאי העלה את הסוגיה הזו. הרי הייתם ילדים.
קליינר שוב מחייך. ניכר שזו לא הפעם הראשונה שבה נשאל על כך. "לאורך השנים היו הרבה פגישות בהן הגיל הממוצע היה מעל ,60 כשגם אני בחישוב... בפגישות תמיד עולה השאלה 'איך בחור צעיר כמוך מוביל חברה שמתעסקת בתחום'. הובלתי כבר כמה וכמה פרויקטים רציניים בשוק הישראלי, כך שאני רגיל. עם זאת, שאלה זו תמיד מעלה אצלי חיוך לצד נחישות שדווקא מהמקום הזה אני מרגיש שיש עוד הרבה מה ללמוד ולאן להתפתח".
אתם מתקרבים לגיל שאפשר להתחיל... לבנות משפחה, לא?
קליינר: "כאשר הקמנו את העסק הייתי רווק. בשלב זה כל זמנך מוקדש לעשייה, אך תמיד יש הרגשה של ריקנות בלב. לפני שנה התחתנתי, ואני יכול להגיד שללא שילוב נכון של זוגיות - לא ניתן להתקדם בעסקים. הבית הוא המקור ממנו אתה שואב את הכוח להמשיך בעשייה היומיומית האינטנסיבית. כאשר אתה מצליח ליצור את השיתוף הנכון עם בת הזוג, להתייעץ ולחבר אותה לחזון, זה מהווה מכפיל כוח. אמר לי פעם איש יקר, ’כשאתה שלם בלב, אתה יכול להגיע למקום שבו אתה שלם בראש".
ביגלאייזן: "אני עוד לא נשוי, אבל נמצא בזוגיות עמוקה. זה לא פשוט כשאתה מגיע הביתה אחרי שהיא כבר ישנה, אבל אנחנו עושים שמיניות באוויר בשביל למצוא זמן לעצמנו. היא עושה מעל ומעבר ומבינה שזה הזמן לבנות משהו. וזה עובד".
בסוף השנה השלישית, 2010, כבר מנתה החברה כ-20 עובדים. עם מבנה ארגוני ברור, רציונל של חברה גדולה ותוכנית עסקית שעליה שקדו חודשים רבים, השאיפות רק הלכו וגדלו. "התחלנו לבצע פרויקטים בהיקפים גדולים יותר שדרשו תשתיות נוספות וצרכי הון חוזר גדולים יותר", מספרים השניים. "בשלב זה, גידול החברה היה מואץ ולצד זה היינו צריכים למצוא פתרונות מימון, ומהר".
מדובר היה בנקודה קריטית עבור החברה: ההנהלה שכבר מזמן לא מסתכמת בשני המייסדים הייתה צריכה להחליט האם הופכים את החברה לגדולה יותר ויוצאים לגיוס, על כל המשתמע מכך, או מנסים להמשיך באופן עצמאי. ההחלטה הייתה לשים את האגו בצד. קליינר: "הבנו לבסוף שהדרך היחידה היא גיוס, ויצאנו לסבב נוסף. עם קצת יותר ניסיון וקצת יותר רזומה, אך הדרך לא פשוטה. כשהמשבר הכלכלי העולמי שם את רוב הכלכלה במצב המתנה, לנסות ולגייס לא היה פשוט עבור אף אחד. גם הפעם קיבלנו חום ותמיכה כמעט מכולם, אך בדרך כלל התשובה היתה שלילית. חיפשנו כל קשר אפשרי, קראנו כל מאמר וסיקור אחר חברות רלוונטיות, עד שמצאנו".
מה ש-L&S מצאה הייתה קבוצת משקיעים המתאימה לה, חברה ציבורית בבורסה הישראלית. מאז ההשקעה האחרונה עברה כשנה, והיום היא משתרעת על שטח של מעל 2,500 מ"ר, מונה עשרות עובדים ומתעסקת במגוון רחב של פעילויות, הכוללות גם פיתוחים בתחום ההנדסה והמחקר.
ומה עכשיו?
קליינר: "המטרה היא להפוך לשחקן מוביל בעולם. ברור שהדרך עוד ארוכה, אך פנינו לשם".
מה אתם חושבים על המזל“ט האמריקאי שהאיראנים תפסו?
קליינר: "לגבי האם תפסו או לא, אני ניזון רק מהתקשורת, אבל המל“ט שנראה בתמונות הוא מל“ט מתקדם בתכנון אווירודינמי מעניין. מהתמונות נראה כי רובו עשוי מחומרים מרוכבים. אם הוא היה מגיע אלינו, היינו מצליחים לשפר אותו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם