האגדה של תקנה 2.5 במשטרת ישראל

תלונות שווא בגירושין כבר הפכו מזמן לנורמה. האם יש דרך להתמודד עם התופעה?

תקנה 2.5 שהונצחה ע"י עדנה ארבל אומרת כי אישה שהתלוננה נגד בן זוגה וביטלה את התלונה לא תועמד לדין בגין תלונת שווא.

מכאן טועים רבים לחשוב כי כאילו יש לאישה המגישה תלונות שווא ישנה חסינות מהעמדה לדין בגין תלונת שווא ולא כך הם פני הדברים.

עניין חסינות כביכול של עד המגיש תלונה אשר  חזר בו מעדותו נמצאת גם בהליך הפלילי כדוגמת עד שנתן עדות במשטרה כנגד "עבריין" וכאשר נקרא להעיד, התמלא פחד ובעתה וחזר בו מרצונו להעיד.

בית המשפט הבין כי ככל הנראה העד אויים ע"י העבריין או חבריו והתמלא פחד שמא יבולע לו או לבני משפחתו אך אין הדבר סותר כי הוא עומד מאחורי עדותו הראשונה שניתנה במשטרה.

שופט בבית המשפט יכול להחליט לקבל את עדותו גם אם לא העיד וכי ברור הדבר שלא יגישו כנגד אותו העד תלונה על תלונת שווא.

די מובן נכון? את אותו הדבר בדיוק ניסו להשיג בתקנה 2.5

נשים רבות אשר הוכו ע"י בני זוגן התלוננו במשטרה וחששו לאחר מכן להעיד בבית המשפט ולכן רצו לתת ביטחון לאותן נשים ולמנוע מצב בו האישה שהותקפה תהפוך מקורבן לנאשמת.

לצערי, תופעת תלונות השווא הינה תופעה קשה, מכוערת ובעלת היקפים רבים בחברה ואשר בין היתר הוקמה בלשכת עורכי הדין וועדה מיוחדת על מנת למגר ולטפל בתלונות השווא במדינת ישראל.

באותה נשימה אני קורא לכל אזרח אשר נודע לו כי מישהי השתמשה בתלונת שווא ככלי ניגוח במסגרת הניסיון להשגת יתרון בהליך גירושין, במשמורת ילדים או סתם מתוך נקמנות לדווח על כך למשטרת ישראל....מחר זה יכול להיות אתה...

כל תלונת שווא אשר תוכח כי הייתה תלונת שווא תטופל או שאמורה להיות מטופלת על פי החוק כמו כל תלונה שקרית על כל המשתמע מכך.

הבעיה העיקרית בהגשת תלונה על מגישת תלונת שווא היא שבמרבית המקרים אין הגבר יכול להוכיח כי תלונה זו היא שקרית ועל כן משטרת ישראל והפרקליטות אינן יכולות לקבוע מסמרות לגבי אמינות התלונה ולפעול פלילית כנגד אותה האישה כיוון שללא הוכחה, נותרת "מילה כנגד מילה" והתיק ייסגר.

לעומת זו היה והגבר יצליח להוכיח את חפותו באמצעות הקלטה או עד נוסף, כי בזמן האירוע לדוגמא היה בכלל במקום אחר או לא איים(למשל בעבירת איומים), חובה על המשטרה והפרקליטות לחקור ולהגיש כתב אישום בגין תלונת שווא וזהו החוק נקודה.

?אם מישהו מנוסה יבוא ויגיד כי המשטרה והפרקליטות לא עושות עבודתם נאמנה ונמנעים מהגשת כתב אישום במקרים ברורים בהם התלונה הוכחה כתלונת שווא, אומר לו כי אני מכיר את הבעיה אך שלא יוותר ...ויצליח!.

ולכן המחשבה של רבים מהאנשים הסבורים כי ישנה חסינות עליונה לנשים ואין כך הדבר אלא יכולת ההוכחה של תלונת השווא היא היא אבן הנגף בעניין.

ניתוח הצד המשטרתי:

מצד המשטרה כאשר מגיעה אישה להתלונן החובה המוטלת על השוטר לטפל ברצינות בכל תלונה והוא אינו יודע באותה נקודת זמן האם התלונת שווא אמיתית אם לאו.

כולנו גם מכירים מקרים בהם התנהלות המשטרה הייתה רפה וגם פשעים אשר בוצעו כלפי נשים לא טופלו כראוי ונשים ומצב זה שם את המשטרה בין הפטיש לסדן.

מחד היא צריכה לטפל ברצינות בתלונה שמא יבקרו ובצדק  מדוע היית אדישה לתלונה זו או אחרת? ומאידך מבול תלונות השווא גורם לה להבין שמרבית התלונות בהחלט מקנטרות ולא ראויות להתייחסות.

בנשימה זו אייעץ לכל המגיע לחקירה שהצדק עימו כי לא יתלהם גם אם הוא מאוד עצבני כיוון שהתנהגותו בצורה זו רק תחשיד אותו כמסוכן ותקרב את השוטר למחשבה שמא הוא אשם בתלונה.

אסיים בקריאה לכל האזרחים שנושא גירושין ומשפחה מתאימים להליך גישור ולא לבתי משפט ומשטרות וכי כל הצדדים יפסידו בכל מקרה גם אם ינצחו בהליך זה או אחר.

בברכת שלום גישור ואהבה,

משה אייל, מנכ"ל קבוצת EMY

הכתבה מאת פורטל הגישור הישראלי סולחה >>> לכתבות נוספות לחצו כאן