עוצרת נשימה
עם ריאה אחת שמתפקדת רק ב-50 אחוז תפוקה יוצאת השחיינית והדיאטנית ענת גורן (46) לייצג את ישראל באולימפיאדת המושתלים
גורן, שבאולימפיאדה הקודמת זכתה במדליית ארד ב-100 מטרים חזה ובמדליית כסף ב-50 מטרים חזה, מודה שאלמלא מחלת הריאות הנדירה בה חלתה לפני שמונה שנים, פעילות גופנית לא היתה נכללת באורח חייה. גורן: "מעולם לא אהבתי לעסוק בספורט ואינני מהטיפוסים המתמידים. גם היום אני לא יכולה להגיד שהגעתי למצב של התמכרות ספורטיבית אך אני דוחפת את עצמי מתוך צורך קיומי".
אז אפשר להתייחס להשתלת הריאה שעברת כאל סוג של מתנה?
"באופן חד-משמעי כן. בזכות הפעילות הגופנית איכות חיי השתפרה ולמדתי ליהנות מתחושת היכולת שהיא מעניקה לי. זה מזין אותי ברמה הפיזית והרוחנית".
גורן מחלקת את חייה לשניים: לפני ההשתלה ואחריה. את חייה הקודמים היא מגדירה כשגרתיים וככאלה שנעו על הציר של העבודה וגידול שתי בנותיה. נקודת המפנה חלה ב-1998 כאשר החלה לסבול מקוצר נשימה. שנתיים לאחר מכן היא אובחנה כחולה במחלת ריאות הגורמת באופן הדרגתי לפגיעה והרס
גורן: "לאחר ההידרדרות במצב הריאה שהגיעה עד לתפקוד של 14 אחוז בלבד, כשאני מחוברת כמעט באופן קבוע לבלון חמצן, עברתי ב-2004 השתלה. היום אני חיה עם ריאה אחת, שתפקודה מגיע ל-50 אחוז, עושה פעילות גופנית וחיה חיים מלאים".
למה בעצם התחלת לשחות?
"אחרי ניתוח ההשתלה וכחלק מתהליך השיקום אולצתי לעסוק בפעילות גופנית, שבונה שריר ומפתחת את מערכת הלב-ריאה, אשר לאורך כל התקופה שקדמה להשתלה נחלשה אצלי מאוד. שחייה היא פעילות גופנית שאהבתי גם קודם באופן יחסי ולכן התחברתי אליה. ב-2006 הוצע לי להשתתף באולימפיאדת המושתלים ואז התחלתי להתאמן באופן יותר רציני".
מה המשמעות של שחייה אחרי השתלה ותפקוד ריאתי נמוך?
"ההתאוששות מהניתוח לוקחת בין חצי שנה לשנה. כשנכנסתי בהתחלה לבריכה הצלחתי לשחות רק חמישה מטרים במאמץ רב. היום אני צוללת 25 מטרים בלי בעיה. מאחר שרק ריאה אחת מתפקדת, יש לי קושי לשחות 200 מטרים ברציפות אך אין לי שום בעיה לשחות 100 מטרים בספרינט ולהשאיר את כולם בבריכה מאחור".
כמה פעמים בשבוע את מתאמנת?
"באופן רגיל אני שוחה עד שלוש פעמים בשבוע למשך חצי שעה כל פעם (כ-30 בריכות). בחודש האחרון לקראת האולימפיאדה עברתי לחמישה אימונים שבועיים ובעזרת מאמנת שחייה פרטית אני עובדת על שיפור הסגנון והטכניקה, וכמובן על המהירות. מעבר לכך, אני מקפידה להתאמן בסטודיו C פעמיים בשבוע, וכל יום, בלי יוצא מן הכלל, אני יוצאת להליכה בת 40 דקות עם הכלב".
את מתמידה יחסית למישהי שמצהירה שהיא לא ספורטיבית.
"אין לי ברירה. כמו שאני מקפידה בכל יום לקחת כדורים, כך גם בנוגע לספורט. עבור מושתלים זה בדיוק מה שעושה את ההבדל בין להיות או לחדול".
ד"ר מילטון סאוטה, מנהל מחלקת ניתוחי ריאות בביה"ח בילינסון, אשר ביצע את ההשתלה של גורן: "מי שמגיע לביצוע השתלה, סביר להניח שלא ביצע כל פעילות גופנית במשך תקופה ארוכה. כתוצאה מכך מערכת השרירים והמפרקים סובלת מתהליכי ניוון. לאחר ההשתלה, כשכל מערכות הגוף חוזרות לתפקוד תקין, יש לאושש את השרירים והמפרקים באמצעות פעילות גופנית סדירה".
נא להמתין לטעינת התגובות
