מתרשלים: קרע בפרינאום
הלידה הסתיימה בהצלחה, אך המיילדת לא ביצעה חתך, והיולדת לא שולטת בצרכים
התובעת, בשנות ה-20 לחייה, פנתה לבית חולים בשבוע ה-38 להריון ובתום לידה רגילה שכללה מספר רב של לחיצות חזקות, הביאה לעולם בת במשקל 3.570 ק"ג.
המיילדת לא ביצעה במהלך הלידה חתך אפיזיוטומי, ובמהלך הלידה התרחש קרע ליד פי הטבעת של היולדת, בדרגה 3 מתוך 4. הקרע אותר ונתפר בחדר ניתוח, אלא שהאזור כולו לא חזר לקדמותו, וכיום סובלת היולדת מאי שליטה חלקית בסוגריה, שמתבטא באירועים מביכים של בריחת גזים וצואה ומחייב אותה להשתמש באופן יומיומי בפדים.
בנוסף, היולדת מחוייבת כיום להקפיד על תזונה עשירה בסיבים, היא מתקשה לקיים יחסי מין בשל הכאב והחשש מנזק נוסף, והיא חרדה מפני הבאת ילד נוסף לעולם, מאחר שלא תוכל ללדת כרגיל, אלא רק בהליך קיסרי.
היולדת הגישה תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט בטענה כי המיילדת התרשלה בתפקידה בכך שלא ביצעה במהלך הלידה חתך אפיזיוטומי (כלומר, שמרחיב את פתח היציאה של הנרתיק), מה שהיה מונע את הקרע שנוצר.
השופט קבע בפסק הדין כי המיילדת אחראית להגן במהלך הלידה מפני קרע באזור הפרינאום (המילה הלועזית ל"חיץ בין הנקבים" – האזור שנמצא בין הוואגינה לפי הטבעת).
קרע בפרינאום עלול להיגרם בזמן יציאת ראשו של היילוד ממגוון של סיבות: יציאה מהירה מדי של הראש, מצב פתולוגי של הראש באזור האגן, או קשיחות של רקמת הגוף באזור החיץ. פסק הדין קובע כי בכל אחד מהמצבים הללו, וכאשר מתעורר חשש שהרקמה הגיעה לקצה גבול המתיחה שלה ושהיא עלולה להיקרע, מתפקידה של המיילדת לבצע באופן יזום חתך אפיזיוטומי.
במקרה שעמד בפני בית
אך לטענתה, המיילדת הייתה צריכה לבצע את פעולת החיתוך, שכן העובדה שנוצר קרע חמור במהלך הלידה מעידה על כך שעוד לפני היווצרותו ניתן היה להבחין שהרקמה באזור הפירנאום נמתחה עד גבול היכולת.
על אף עדותה של המיילדת כי במהלך הלידה לא היו סימנים למתיחה גדולה של רקמת הפרינאום, בית המשפט קיבל את הטענה של התובעת, וקבע שהוא מתקשה להאמין שקרע כה גדול נוצר במקום מבלי שרקמת הפרינאום שינתה את צבעה, סימן המעיד על כך שהגיעה לקצה יכולת המתיחה. השופט קבע כי סביר יותר שהמיילדת לא השגיחה במהלך הלידה באופן מלא על אזור הפרינאום.
בנוסף לכך, בעוד שהיולדת ובעלה העידו כי הבת יצאה לאחר מספר רב של לחיצות, המיילדת עצמה רשמה בתיק בית החולים כי הלידה כללה מספר מועט של לחיצות. אך במהלך המשפט התברר שהמיילדת הוסיפה את הנתון הזה 9 ימים לאחר הלידה.
בית המשפט ציין כי שהוא מוצא את העובדה הזו כ"מוזרה", וקיבל את גרסת ההורים בנוגע למספר הלחיצות במהלך הלידה.
לסיכום, בית המשפט קבע כי המיילדת הייתה צריכה לצפות שיווצר במקום קרע, ושהיא התרשלה בתפקידה בכך שלא ביצעה חתך אפיזיוטומי. עם זאת, השופט ציין כי מעדויות המומחים עלה שקרע בפירנאום יכול להתרחש גם כאשר מבוצע חתך אפיזיוטומי.
בהתאם לכך, החליט בית המשפט לייחס לבית החולים אחריות ל-50% מנזקיה של היולדת, וקבע כי הוא ישלם לה פיצוי על סך 315.5 אלף שקלים, בתוספת הוצאות ושכ"ט של עורכי הדין.
עו"ד אבי שמואלי עוסק בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית
נא להמתין לטעינת התגובות
