מכונת ההליכה האנושית
הוא גמע עד עתה 500 אלף ק"מ בהליכה, עבר שתי מדינות ב-4 ימים וזה עוד בלי הפטנטים והמחקרים שרשומים על שמו. פרופ' שאול לדני חוגג את יום הולדתו ה-73 בצעדת 73 ק"מ – ומספר בין אימון לאימון איך מתנהלים חייו של "מלך הכביש"
כבר 23 שנים, מאז גיל 50, הוא נוהג לחגוג כך ימי הולדת. ק"מ אחד לכל שנת חיים. "עם הגיל, אין מה לעשות, המהירות כמובן יורדת מדי שנה ורק המרחק גדל", סיפר "מלך הכביש" (כשם ספרו האוטוביוגרפי, באנגלית) בשיחה עם nrg מעריב, בה חשף את סודותיו לשמירה על הכושר הגופני.
פרופ' לדני (אמריטוס) מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון, שקיבל בשנה שעברה פרס "מפעל חיים" על תרומתו המחקרית בנושאי התמחותו האקדמיים, נוהג ללכת מדי יום לפחות 15 ק"מ במשך שעתיים - כלומר בקצב ממוצע של שבעה וחצי ק"מ לשעה. "לפעמים אני עובר 10 ק"מ בקצב זה ואחר כך חמישה ק"מ ב'משחק מהירויות', בשיטה שבדית בדוקה, בה משנים קצבי הליכה מדי כמה מאות מטרים", הוא מסביר.
לקראת הליכת יום ההולדת היום, התכונן כפי שהוא נוהג לפני כל אירוע שבו יעבור מרחק יעד ארוך במיוחד. לדני "בנה את עצמו", כהגדרתו, ובאימוני השבוע האחרון הגדיל את מרחקי ההליכה. בסך הכל עבר בשבוע זה 180 ק"מ, מתוכם 65 ק"מ בהקפת הכנרת ובהליכה מערד למצדה, דרך הסוללה וחזרה, תוך התמודדות עם הפרשי גובה של 1000 מטר.
את הבוקר שלו מתחיל לדני בהליכה, ללא תרגילי חימום מיוחדים, ללא משקולות ומכשירי עזר. בקיץ הוא יוצא בשבע בבוקר. בחורף, לא לפני שמונה וחצי. "מתחיל בהליכה איטית וכשמרגיש שהגוף כבר חם, בערך אחרי ק"מ, מגביר קצב", הוא חולק את המתכון המנצח. "בסיום מבצע תרגילי התעמלות פשוטים, כל תרגיל ותנועה חוזרים על עצמם עד 140 פעם. התרגילים מיועדים לכל השרירים מהכתפיים ועד כפות הרגליים. בסדרת תרגילים זאת אני מקפיד למעלה מ-50 שנה. קראתי עליה בספר שכתב מנצח ההליכה באולימפיאדת ברלין 1936".
תשומת לב מיוחדת מקדיש לדני לבחירת נעלי ההליכה. "היצרנים משתמשים בספורטאים, במיוחד באלופים ובכוכבים לפרסום. אבל השוק העיקרי אינם הספורטאים. כל שנה מגיח 'גימיק' חדש, אך בעיקר לרוב, הנעליים החדשות דווקא אינן מתאימות לצרכיי".
לכן הוא בוחר נעליים המגנות היטב על כף הרגל, במיוחד על העקב. "התוצרת יפנית בדרך כלל מתאימה לי. עניין של אימום, כיוון שכף הרגל היפנית, חקרתי זאת לעומק, יותר רחבה מהאירופית. הקפדה בנושא העקב מונעת שלפוחיות בצורת פרסה בעקב, לאחר הליכה למרחק רב".
בתחרויות הוא בביגוד קל ובמכנסיים קצרים "כדי לחסוך במשקל על הגוף". מקפיד על כובע, "כדי להיות כמה שפחות חשוף לשמש". מתמרח בקרם הגנה מקדם 100. באימונים לבוש בטרנינג, גם כן כדי לצמצם חשיפה לקרני השמש.
פרופ' לדני הוא צמחוני מילדות. מתרחק משומנים מיותרים, "אפילו לא מוסיף שמן זית למנת הסלט היומית". אבל אוהב פלאפל ו"חומוס בלי תוספת שומן". אוכל ביצה אחת ביום, כולל החלמון.
לקראת מבצעי ההליכה הגדולים, שהלו"ז השנתי שלו עמוס בהם, הוא מיישם תורה שבדית אחרת להגברת הגליקוגן בשרירים, באמצעות העמסת פחמימות. בתקופת ההכנה והאימונים המוקפדים הוא מפחית בצריכת שומנים וחלבונים. לא נוגע בבוטנים ואגוזים, גם לא בחלב ובמוצריו – במשך שלושה ימים שלפני אירוע ההליכה. אוכל תפוחי אדמה מבושלים, כמה פרוסות לחם
בחורף, משקל גופו נע בין 74 ל-75 ק"ג ובקיץ, בעיקר משום שאז מתקיימים אירועי ההליכה הגדולים שלו, משקל גופו יורד עד 70-69 ק"ג. "שיא התקופה הזאת הם ששת השבועות שבהם אני באירופה. במצטבר אני עובר עד אז במבצעי ההליכה למרחקים הארוכים 1500 ק"מ, מה שנותן אותותיו על מאזני השקילה, גם כשאינני מפחית במנות המזון שלי".
מדי שנה בסוף חודש מאי, כבר תשע שנים, משתתף פרופ' לדני באירוע ההליכה הארוך ביותר בעולם: 300 ק"מ במשך ארבעה ימים, מפריז שבצרפת לפרבר טוביז שליד בריסל שבבלגיה. לקראת אירוע זה הוא בונה כושר להליכה נון-סטופ בת 12-10 שעות ביום, "בקצב טוב" כהגדרתו.
כשמזג האוויר אינו מאפשר לצאת מהבית, הוא פותח דלתות בביתו שבעומר, מגלגל שטיחים מצד לצד, מכשיר מסלול של 30 מטר שהוא שב ועובר אותו בהליכה מהירה ללא הפסק. כל 15 דקות משנה כיוון. מסוגל כך "להסתובב" במשך 12 שעות. בני הבית – אשתו, בתו ושני הכלבים – חיים בשלום עם השיגעון הפרטי הזה. לדבריו, הוא אינו מחפש הסחות דעת: "אינני הולך כשאוזניות רדיו או נגן MP3 צמודות לראש כי אז אימון ההליכה שלי אינו יעיל. בבית, לפעמים, פותח רדיו".
לדני, יליד בלגרד, ניצול מחנה הריכוז ברגן-בלזן, כבר הוכיח שיש לו תשע נשמות. ב-72' ניצל מטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן, בהמשך גבר על סרטן הלימפה וגידולים ממאירים שצצו בעור, ולפני 12 שנה הבריח מביתו פורצים ברובה-טוטו מתקפל שהוא מחזיק ברישיון ("נקנה ברחוב 42 במנהטן, לפני הטיסה חזרה לארץ, כדי להשתתף בקרבות סיני, במלחמת ששת הימים"). הוא מספר שגם בעת שטופל בהקרנות, לאחר שנתגלה סרטן הלימפה בגופו (לפני שבע שנים), השתתף בצעדת ירושלים. "הבראתי באופן מוחלט. למזלי, הסרטן נתגלה בשלב מוקדם מאד. במהלך הטיפולים כשעשו לי סריקת סי.טי, הרופא המטפל הזעיק את עמיתיו סביב התצלומים, כדי להתבונן ב'איך נראה לב של ספורטאי'".
למרבה האירוניה, לדני לא היה בנעוריו "ספורטאי-מי-יודע-מה". לא בכדורסל, לא בכדורגל. גם לא היה גמיש במיוחד.
"המורה שלי בתיכון 'גאולה', מאמן הכדורסל המיתולוגי של מכבי תל אביב והנבחרת יהושע רוזין ז"ל, העניק לי מדי שנה בתעודת הגמר רק כ"ט, כמעט-טוב", הוא נזכר. בקורס מ"כים גדנ"ע ב-1951 השתתף בריצת 10 ק"מ. אחר כך החליט להתאמן במרתון והשתתף במבחנים האולימפיים למשחקי מלבורן (1956). בקורס קצינים, קיבל היתר מהמד"ס, כדורגלן העבר נחום סטלמך ז"ל, להתאמן.לבדו בריצה ארוכה. משהחלו צעדות ארבעת הימים בארץ, היה לדני בין ראשוני הצועדים מהחיילים - והמשיך אחר כך כאזרח. חלק מאימוניו אז ערך על כביש תל אביב-ירושלים, במעלה הקסטל.
עם השנים, התברר שמרחקי הצעדות קצרים מדי עבורו, והוא החל לעבור כל מסלול הלוך-וחזור, וגם שלוש פעמים. במכביית 1965 פגש בהלך היהודי-אמריקני המיתולוגי הנרי לסקאו, שהפגישו כעבור כמה חודשים, כשבא לניו-יורק ללימודי דוקטורט, עם קבוצת הלכים תחרותיים."התברר שיש לי כישורים וכושר למרחקים ארוכים במיוחד: 50 ק"מ, 50 מייל, גם 100 ק"מ ו-100 מייל. כבר בתחרות ראשונה ל-50 מייל שברתי את שיא ארה"ב. מאז שיפרתי אותו חמש פעמים. כיום, מ-1972 השיא עומד על 7:23:50 שעות".
לפני שנתיים קבע שיא עולם ב-100 מייל לבני 70 ומעלה (21:45:34 שעות) שנכנס ל"ספר השיאים של גינס". הוא מתכוון לקבוע שיא חדש, בעוד שנתיים, לבני 75 ומעלה.
בארון זכוכית בסלון ביתו, קיר באורך 10 מטר, מחזיק לדני ב-600 גביעים מהתחרויות שבהן ניצח. יש גם עשר מסגרות ובהן מדליות נבחרות, ועוד שלוש מגירות מלאות באלו שלא נמצאה להן מקום במסגרת. בסך הכל למעלה מ-2,000.
על אף שההליכות תופסות חלק נכבד מזמנו, פרופ' לדני מוצא פנאי לרשום הישגים נוספים, וגם כמה עיסוקים לשם הנאה. הוא אספן של מכשירי חישוב מכאניים עתיקים וקופות קרן-קיימת (ברשותו מעל 100 שונות), דובר תשע שפות, על שמו שמונה פטנטים, חיבר 13 ספרים ופרסם מעל 110 מאמרים מקצועיים.
"אני מנצל אימוני הליכה גם כדי 'לעשות סדר' בראש", הוא מסביר. "זה הזמן הטוב ביותר, הפורה ביותר, לחשיבה רעיונית ויצירתית. באימונים אני גם קובע כיצד תיראה ותישמע ההרצאה שלי באוניברסיטה - או חושב על רעיון למחקר. הרבה 'ניצוצות' חשיבה הופיעו באימונים הללו".
נא להמתין לטעינת התגובות
