הכר את הסינדרום: תסמונת מוגבלות כרונית
הסינדרום המסתורי גורם למטופל להרגיש עייפות, כאבי גב, נקיעות מפרקים והפרעות במפרק הלסת, מבלי שנמצא לכך הסבר בריאותי. אבל זה לא הופך אותו להיפוכונדר
ברשימת הסימפטומים עשויה להופיע גם חרדה. צילום: SXC
במקרים רבים מאובחן חולה כזה כסובל ממצוקה נפשית כלשהי, בעיקר חרדה או דיכאון, המובילים להתפתחות מוגבלות כרונית. במחקרים שבוצעו בשנים האחרונות לא הצליחו החוקרים לקבוע אם כל אדם מצוי בסיכון לפתח מוגבלות כרונית או רק אנשים שסובלים ממבנה אישיותי או נפשי מסוים. "זו איננה היפוכונדריה, אלא ביטוי קשה של מוגבלות, כשהמטופל הופך ללא מתפקד ולא סוציאלי, שוקע, וקשה להרים אותו," מסביר ד"ר היינריך, "הבעיה היא שטיפול רפואי אף עלול לגרום למטופלים העצמה של החרדה ושל סימני המחלה."
במאמרו, מציג ד"ר היינריך מודל להתמודדות רופא המשפחה עם הסובלים מהתסמונת: ראשית, לאחר שבדיקות רפואיות שללו מחלות אחרות, על הרופא להתייחס לכל התסמינים שמציג המטופל, כדי להקרין לו תחושת אמינות וביטחון; על הרופא להציע טיפול כוללני, ולאו דווקא טיפול פרטני בכאבים; בהמשך, אם המטופל נכנס לשלב רגשני ומנסה להילחם בממסד ובחברות הביטוח, על הרופא להימנע משיתוף פעולה; ולבסוף יש להחזיר את המטופל בהדרגה ובעקשנות לפעילות, תוך כדי המרצת המשפחה והמסגרות החברתיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
