מחקר: ילדים בעלי עודף משקל צורכים יותר שירותי בריאות
השמנה היא מגפה עולמית, במיוחד בקרב ילדים. מחקר חדש של שירותי בריאות כללית מצא כי ילדים שמוגדרים כשמנים צורכים יותר שירותי בריאות, גם בהקשר למחלות שאינן קשורות להשמנה. "חשוב לזהות את ההשמנה בגיל כמה שיותר צעיר", קובעים מומחים
בשנים האחרונות הוצגו נתונים רבים שהראו שלילדים שמנים סיכוי גבוה יותר לפתח מחלות הקשורות בהשמנה, כמו יתר לחץ דם, תסמונת מטבולית, בעיות דום נשימה בשינה וסוכרת מסוג 2.
אבל במחקר חדש שערך צוות בראשות ד"ר אלי הרינג, מנהל המרכז לבריאות הילד של שירותי בריאות כללית בטירת הכרמל, ופורסם החודש במגזין הרפואי Clinical Pediatrics, נמצא שילדים אלה צורכים יותר שירותי בריאות, גם בהקשר למחלות שאינן קשורות ישירות בהשמנה.
המחקר נערך על למעלה מ-700 ילדים בגילאי 18-4. הקבוצה המרכזית הורכבה מ-363 ילדים שמבחינת משקל נמצאים באחוזון גבוה מ-95, ושמוגדרים רפואית כשמנים. מדובר בילדים שאינם סובלים ממחלות רקע כרוניות - ילדים עם בעיות פסיכיאטריות, בעיות דום נשימה בשינה, יתר לחץ דם, סוכרת וכד' לא הוכללו במחקר.
במהלך שנתיים בדקו החוקרים את רמות צריכת טיפולי הבריאות של הילדים לפי ארבעה מדדים: מספר פניות לרופא, מספר פניות למיון, מספר אשפוזים וצריכת תרופות. הנתונים הושוו לקבוצה תואמת בגודלה ובהרכבה של ילדים שאינם סובלים מעודף משקל.
נמצא שבשלושה מדדים מתוך הארבעה - צריכת תרופות, מספר פניות לרופא ומספר אשפוזים - היה הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורים גבוהים בין הילדים השמנים לעומת הילדים במשקל תקין. רק במדד הפניות לחדר מיון לא נרשם הבדל.
נמצא כי ילדים שמנים ביקרו 5,000 פעמים במרפאה, לעומת 4,000 ביקורים שערכו ילדי קבוצת הביקורת. בנוסף, בתקופת המחקר נערכו 67 אשפוזים בקרב הילדים השמנים לעומת 34 בקבוצות הביקורת. כמו כן, ניתנו 6,000 מרשמי
"המחקר הראה שילדים המוגדרים כשמנים צורכים יותר שירותי בריאות בהפרש גדול, עוד לפני שבדקנו את התחלואה הנובעת ישירות מהשמנה", מסביר ד"ר הרינג, "כשרופאים נתקלים בילדים בתת-משקל הם מתנפלים עליהם כדי לבצע כל בדיקה אפשרית ולטפל בהם.
"אבל עם ילדים שסובלים מעודף משקל לרוב לא מתעסקים. צריך לקחת את נושא השמנת הילדים ולטפל בו לפחות כמו בקמפיינים נגד עישון. חשוב לזהות את ההשמנה בגיל כמה שיותר צעיר וכבר אז לבצע התערבות על מנת למנוע את התחלואה שנובעות מהשמנה, בה גם בעיות פסיכיאטריות, דימוי עצמי נמוך ובעיות חברתיות".
הבעיה קיימת לא רק בקרב ילדים. אף על פי שהסבתות תמיד האמינו כי תינוק שמנמן הוא תינוק בריא ומאושר, מחקר שנערך לפני כשנתיים במרכז הרפואי בני ציון מצא כי השמנה בשנתיים הראשונות לחייהם של תינוקות פוגעת בבריאותם ומביאה לעלייה ניכרת במספר האשפוזים שלהם, לעומת תינוקות שמשקלם תקין.
במסגרת המחקר נבדקו במהלך שנתיים 2,000 תינוקות שאושפזו במחלקת ילדים בבני ציון. התוצאות הראו כי הסיכוי של תינוק הסובל ממשקל יתר להתאשפז בשל מחלות שונות גבוה פי 1.4 מאשר הסיכוי של תינוק במשקל תקין.
נבדקו גם האשפוזים החוזרים, והסיכוי של תינוק בעל משקל יתר להתאשפז שנית היה גבוה פי 1.5 מאשר יתר התינוקות.
בשלב השני, נבדקו נתונים של 223 תינוקות בטיפות החלב, והושוותה תחלואה בין תינוקות שסובלים מעודף משקל לתינוקות במשקל תקין. בין היתר, נבדקו סימפטומים הקשורים לאיחור התפתחותי, שבא לידי ביטוי בעיקר במוטוריקה גסה.
מהמחקר עלה כי בקרב תינוקות בעלי משקל תקין, פחות מאחוז אחד (0.7%) סבלו מסימפטומים הקשורים לאיחור התפתחותי, לעומת תשעה אחוזים בקבוצת התינוקות שסבלה מעודף משקל. כמו כן, נבדקו בעיות נשימה כגון אסתמה ונתגלה כי 20 אחוז מהתינוקות בקבוצת עודף המשקל סובלים מהן, לעומת 11 אחוז בקבוצת בעלי המשקל התקין.
בנוסף, 24 אחוז מבעלי המשקל העודף סבלו מנחירות, לעומת עשרה אחוזים בקבוצת הבקרה. נתון מעניין נוסף שעלה מהמחקר הוא כי מתוך האמהות לילדים שסובלים ממשקל יתר, רק 32 אחוז חשבו שהתינוק שלהן סובל מהשמנה.
אז איך יודעים אם הילד שמן? בעוד שבקרב מבוגרים ה-BMI (מדד מסת הגוף) מחושב באמצעות משקל וגובה, בקרב ילדים מודדים השמנה בהתאם לעקומות גדילה, המשתנות בהתאם לגיל הילד. כדי לדעת אם מסת הגוף תקינה בקרב ילדים, יש להתייחס למגדר, למשקל, לאורך/ גובה ולגיל.
בטיפות החלב ובקופות החולים מצויות עקומות גדילה, המאפשרות לראות אם קצב הגדילה של הילד תקין. העקומות משוות את הפרט מול מה שצפוי באוכלוסייה. אם הילד נמצא באחוזון שבין ה-85 ל-94, הוא סובל מעודף משקל. אם הוא נמצא מעל האחוזון ה-95, מדובר כבר בהשמנת יתר.
כשמנסים לטפל בבעיית משקל אצל ילדים, יש צורך בגיוס כל המשפחה למשימה. "ההורים הם בעלי האחריות וההשפעה המכרעת. הילד יכול להחליט כמה יאכל, אבל ההורים קובעים מה יוגש. הם גם צריכים להוות דוגמא אישית", מסבירה שני ברזילאי, דיאטנית קלינית המתמחה בתזונת ילדים בשירותי בריאות כללית, המספקת כמה כללי "עשה ואל תעשה".
"יש מסרים שחשוב להעביר בארוחה", היא אומרת, "למשל, מחקרים מצאו שמתן הערות ספציפיות לילדים על מאכלים, כמו חשיבות הרכיבים שבאוכל, מסייעת לגרום להם לאכול ולהקפיד על תזונה נכונה. לדוגמה, אם אוכלים ארוחה בשרית, כדאי לומר לילד שיש באוכל הרבה חלבונים שיעזרו לו לצמוח לגובה. כשאוכלים מוצרי חלב, צריך להגיד שיש בהם הרבה סידן לעצמות חזקות".
לדבריה, המסרים חייבים להיות ספציפיים וחיוביים, שידברו לילד. "חשוב להתחיל לעשות זאת כבר כשהילדים בגילאי שנתיים-שלוש", היא אומרת, "עם זאת, חשוב לא להשתמש בזה יותר מדי, כי מה שמעל המינון הנורמלי, שהוא נגיד אחת ליומיים, יכול לגרום לבעיות כמו עיסוק מוגבר באכילה.
"חשוב לדבר עם הילד בשפה פשוטה ובצורה הגיונית ולהסביר שיש מזונות שמחלישים את הגוף, כמו סוכר ושומנים, ומזונות שמחזקים את הגוף ועוזרים לבניית שרירים".
ברזילי מסבירה כי ילדים מווסתים את כמות המזון שהם אוכלים באופן טבעי: "הלוואי שכמבוגרים היינו עושים זאת, אבל אנחנו אוכלים מסיבות רבות שאינן קשורות לתיאבון. ילדים לעומת זאת יודעים בדיוק כמה הם צריכים לאכול, והם אוכלים מהסיבות הנכונות.
"אנחנו רוצים שילדים יפעילו את מנגנון הוויסות הפנימי שלהם. לכן לא מומלץ להשתמש במשפטים כמו 'סיים את הצלחת'. זה נשמע כפייתי וככה בטווח הרחוק מתעוררות הפרעות אכילה, שהן בעצם שינוי בוויסות הרעב והשובע הטבעי של הילד. עם זאת, כשילד מבקש עוד צלחת ועוד צלחת צריך לברר מה הבעיה, כי זה חריג".
הטיפול היעיל ביותר בהשמנה, לדבריה, מתבסס על טיפול התנהגותי ושינוי ההרגלים. "חשוב להקפיד לחשוף את הילד למזונות בריאים ומגוונים, החל מהרגע שהוא מתחיל לטעום מזונות משלימים, בגיל של חודשים ספורים בלבד", היא מדגישה, "לא רק במבה ומעדני חלב ממותקים, אלא גבינה, אבוקדו וטחינה".
כדי להאכיל את הפעוטות, הורים רבים משתמשים במשחקים כגון אווירון, באמצעותו מכניסים את הכפית לפה, אבל ברזילי מסבירה כי השיטה אינה טובה. "חשוב שהילד יבין את הקשר בין האוכל והגוף שלו. השיטות של המשחקים הללו בעת הארוחה לא טובות, כי הילד צריך להבין מה נכנס לו לפה".
בנושא ממתקים ממליצה ברזילי להכין תוכנית אכילה שבועית, שבנויה כמו מערכת שעות. "אם מדובר בילד שכבר מבין, צריך לשבת איתו ולעשות תוכנית ממתקים, שתיתן לו אפשרות בחירה. נכון לחשוף ילדים לכל סוגי הממתקים כדי שלא ייווצר חסך, שיכול לגרום להתנפלות על ממתקים כשמתארחים אצל חברים, או רצון מוגזם למתוקים בגיל מבוגר.
"ההמלצה היא לתת ממתק אחד ביום, בערך באותה שעה, ובאריזה אישית שמכילה כמות קטנה, כמו מיני פסק זמן במקום פסק זמן רגיל, ושקית חטיף אישית במקום משפחתית. אני ממליצה שיהיה בבית ארון ממתקים, שמכיל מבחר, ולתת לילד את האפשרות לבחירה, לשליטה.
"חטיף בריאות עדיף על חלק מהממתקים, אבל הוא עדיין בגדר ממתק. לא טוב לתת לילד רק חטיפי בריאות, כי זה יכול להביא לחסכים".
ומה עם ילדים שמסרבים לאכול פירות וירקות?
"צריך לברר מה הילד אוהב. גם אם נדמה כי הוא כלל לא אוהב או אוכל פירות וירקות, צריך לשבת עמו כמו שיושבים על שיעורי בית, עם ספר שכולל תמונות של כל הפירות והירקות. תופתעו לראות שמתוך התמונות הילד ימצא כאלה שהוא מוכן לנסות", מבטיחה ברזילי.
גם ממשקאות ממותקים מומלץ להימנע. "יש להרגיל את הילד כבר מגיל שנה לשתות מים ולהגיש בארוחות מים. לא להרגיל ילד למיץ ולהפחית שתייה ממותקת. אני מתייחסת לכוס מיץ כאל ממתק יומי", אומרת ברזילי, שמבהירה כי על ההורים להוות דוגמה אישית בנושא זה.
כמובן שגם לפעילות גופנית יש השפעה משמעותית. "הרציונל הוא לאו דווקא לרשום את הילדים לחוגים של ספורט תחרותי וכו'", היא מסבירה, "אלא להעלות את מידת הפעילות הגופנית בשגרת היומיום שלהם: לשחק איתם בכדור, שייסעו על אופניים, לעשות איתם צעידה, ללמד אותם לעלות במדרגות במקום במעלית, ללכת לבית ספר במקום להסיע אותם ולעשות טיולים משפחתיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
