כמה מלח צריך לצרוך ומה עלול לקרות כשהמינרלים חסרים?
המלח שאנחנו צורכים מורכב מנתרן ומכלור, שני מינרלים בעלי תפקיד חשוב במנגנוני הגוף. מחסור חמור באחד מהשניים עלול להיות מסוכן, כשמנגד גם כמות גבוהה מדי יכולה לפגוע בבריאות. לכן, חשוב לדעת כמה לצרוך ומהם המזונות שמהם צריך להימנע
הכלור חשוב למאזן חומצה-בסיס בגוף, לוקח חלק בתהליכי ייצור האנרגיה ומעורב גם בתפקידים במוח. הנתרן חשוב לשמירה על נפח הדם ומאזן הנוזלים בגוף, על רמת חומציות תקינה בדם, פעילות תקינה של תאי שריר ועצב ועוד.
מחסור חמור בנתרן או בכלור עלול להיות מסוכן, ולגרום לתופעות לוואי של חולשת שרירים ובלבול, שבמידה שלא יטופלו יכולים אף להוות סכנת חיים של ממש. עודף במינרלים אלו מסוכן אף הוא - הכלור מגיע לרמת רעילות כשהוא נצרך בכמות רבה, כמו בחשיפה לבריכות שחיה לא מאווררות, או שימוש לא זהיר בחומרי הלבנה המכילים כלור. לא מומלץ גם לצרוך נתרן בכמות רבה, שכן הוא בעל פוטנציאל לנזק בריאותי.
תצפיות על אוכלוסיות מלמדות שבמקומות שבהם צריכת המלח גבוהה יותר, ישנה נטיה מוגברת ליתר לחץ דם שמעלה את שיעור מקרי השבץ המוחי ומזרזת הופעת מחלות כלי דם (טרשת עורקים). יתר לחץ דם היא מחלה בלי סימנים קליניים לרוב, ולכן מכונה הרוצח השקט.
אספקה של כלור ונתרן אפשרית מהמזון עצמו. יש לזכור כי אנשים בריאים יכולים לצרוך את הכמות היומית הנחוצה, ללא צורך בתוספת מלח למזון, למרות שמלח הבישול הפך להיות תוספת מודרנית יחסית לתפריט.
במחלות כמו ציסטיק פיברוזיס, שמביאה לעתים את החולה למצב של איבוד כמויות גדולות של נתרן וכלור בהזעה, הקאות או שילשולים, יתכנו מצבים שיהיה צורך להשלים את המינרלים. במחלות מעיים אחרות שגורמות לשילשולים רבים, או בזמן טיולים באזורים חמים במיוחד, חשוב להרבות בשתיה במקביל לצריכת מלחים.
הכמות היומית המומלצת של נתרן למבוגר, היא 2,400 מיליגרם (שווה ערך לכפית מלח), וכ-750 מיליגרם של כלור, שהעובדה שהוא נפוץ לא מעלה את החשש לחוסר. נתרן מצוי במזונות רבים כמו אננס, אבוקדו, אספרגוס, בצל, גזר, חסה, סלרי, עגנביות,
בדיקות שונות הראו כי במזונות מהטבע, מנה ממוצעת של כוס ירק מכילה בין 80 ל-150 מיליגרם נתרן, בעוד במזונות עם תוספת מלח בישול הכמות במנה יכולה להגיע גם לאלפים. גבינות יכולות להכיל כמות של 500 עד 700 מיליגרם בממוצע בשלוש כפות (כמות שמספיקה לכיסוי פרוסת לחם).
פרוסת הלחם עצמה עשירה גם היא בנתרן, כשארבע פרוסות ביום מספקות כ-1,000 מיליגרם נתרן. פיצה אישית קטנה יכולה להכיל כמעט 2,000 מיליגרם נתרן (בדומה להמלצה היומית כולה), כך גם כוס של כרוב כבוש, חופן זיתים או מלפפונים חמוצים.
כמות המלח במזון הנאכל תלויה כמובן גם בגודל המנה, ובמידה שנמנה את עשרת המזונות העשירים ביותר מבחינת תכולת המלח, הרשימה תכלול: אבקות של מרקים מוכנים, מנות חמות לבישול מהיר, רטבים לסלט ורוטב סויה, רסק עגבניות, דגים מלוחים, גבינה בולגרית, בשר ודגים מעושנים, נקניק יבש וכמובן החטיפים המלוחים, העוגיות המלוחות והבייגלה שהם גם עתירי שומן ואנרגיה.
כאשר תינוק בין 9-7 חודשים אוכל חטיף, הוא מעלה פי שישה את כמות צריכת הנתרן היומית אליה הורגל גופו במהלך היניקה. לו היה חי בתנאים פחות מודרניים וללא מלח, חשיפה זו לא הייתה מתרחשת.
כיום הדעה הרווחת היא, שהרגישות לנתרן בהקשר של לחץ דם קיימת רק במחצית מהאוכלוסיה, ובעתיד בדיקת דם פשוטה לקביעת השונות הגנטית תוכל לכוון את הדיאטנים המלווים את הטיפול הרפואי לגבי הצורך בהגבלת מלח במטופלים בהתאם לרגישות ולתגובה הצפויה.
עד אז, ההמלצות לטיפול בחולים הסובלים מיתר לחץ דם, מבוססות על מחקרים כפולי סמיות בדגימות אוכלוסיה רנדומליות מייצגות. הדיאטה המומלצת ממליצה על תפריט עשיר במוצרי חלב דלי שומן ועשירים בסידן (לפחות שלוש מנות ביום), הרבה פירות וירקות (חמש ליום) והגבלת המלח להמלצה היומית של 2,400 מיליגרם. כמובן מומלץ לשמור על משקל גוף תקין וביצוע פעילות גופנית סדירה.
הכותבת היא מנהלת המחלקה לתזונה קלינית בבית החולים רמב"ם בחיפה ומנהלת פורום תזונה קלינית באתר doctors.co.il. בייעוץ התזונתי השתתפה גם דנה ויינר, סגנית מנהלת המחלקה ודיאטנית נפרולוגית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם