משקשוקה עד שווארמה: עד כמה מזיקים המזונות שאנחנו אוהבים?
אם ננסה לחשוב כמה מאכלים ישראלים צמחו במדינה, הרשימה לא תהיה ארוכה. ובכל זאת, יש סוגים שכולנו אוהבים החל משקית במבה קטנה ועד מנת פלאפל וכמובן חומוס. כדי שתדעו ממה להימנע או איך להפוך את הארוחה לבריאה יותר, אנחנו מציגים לכם רשימה של הסכנות בעשרת המזונות שהישראלים אוהבים

נראה שהחומוס הוא המאכל האהוב ביותר בקרב הישראלים. עודד מזרחי, טבח במסעדת הפיל בתל אביב, מאשר שמדובר במנה הפופולרית של הסועדים. "אנשים מתים על חומוס, למרות שבשנים האחרונות המודעות למאכלים בריאים גדלה. אנשים לוקחים יותר חזה עוף, הודו ופילה בקר שהוא פחות שמן. אבל הם לא יודעים שכל בשר אדום רווי כולסטרול, לא משנה אם הוא שמן פחות".
אורלי פירסט, מנהלת משמרת ואחראית מלצרים בנאפיס ראשון לציון, מחזקת את דבריו של מזרחי. "ההזמנות החזקות ביותר במסעדה הם של חומוס וקבב. המודעות המתחזקת נכרת אצלנו בעיקר בהזמנה של חלב דל שומן ובקשה לסלטים ללא שמן או עם רטבים לייט. הגיל הממוצע של שומרי הבריאות הוא 30 בערך", היא מגלה.
מלי תבור, דיאטנית קלינית ופיזיולוגית ומנהלת אתר הדיאטה איזון, מסבירה שהפתרון האידיאלי טמון בכמות. לא חייבים לאכול לאפה עם שווארמה, כשאפשר להסתפק בפיתה. וכדי שתדעו ממה להיזהר, אספנו את עשרת המאכלים שישראלים אוהבים במיוחד.
ג'חנון עם ביצה ורסק: מאכל תימני מסורתי. מכיל קמח לבן, מלח, סוכר ומרגרינה.
כמה עולה לנו: כ-700 קלוריות (40% שומן).
ערכים תזונתיים: הג'חנון לא מכיל ערכים תזונתיים מועילים. הביצה מספקת חלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה, אבל מומלץ לאכול רק אחת בגלל הכולסטרול. אפשר להוסיף חלבון מביצה נוספת.
נזקים: ארוחה בעלת ערך קלורי גבוה מאוד יחסית לצרכי הגוף. ריכוז גבוה מאוד של פחמימות שגורם להפרשה מוגברת של אינסולין - הורמון המעודד השמנה. פרט לבעיית ריכוז הפחמימות, הג'חנון עשוי מקמח לבן חסר בסיבים, שנוכחותם מפחיתה את הפרשת האינסולין. אחוז השומן גבוה גם כן והופך את המאכל למשמין במיוחד.
הצעות שיפור: לאכול יחידה אחת של ג'חנון ולהוסיף סלט ירקות. אכילה מופחתת תוריד משמעותית את כמות הפחמימות בארוחה, ובהתאמה גם את הפרשת האינסולין ואת כמות השומנים. סלט ירקות ישפר את הארוחה בכך שהסיבים יפחיתו את הפרשת האינסולין והוויטמינים והמינרלים יעלו את ערכה הבריאותי של המנה. הסלט יספק גם נפח נוסף לארוחה ובכך ישמור על אפקט השובע. רק כדי שהסלט לא יעלה חזרה את כמות השומנים בארוחה עדיף לתבל עם מעט שמן.
פיתה עם צלחת חומוס: מנה נפוצה במזרח התיכון, בטורקיה, יוון, קפריסין וכמובן בישראל. מוגשת בדרך כלל עם טחינה, שמן זית, פפריקה וכמון.
כמה עולה לנו: כ-700 קלוריות (70% שומן).
ערכים תזונתיים: בחומוס שאוכלים בחוץ או בחומוס תעשייתי אין ערכים בריאותיים. אם מדובר בחומוס ביתי שמורכב בעיקר מגרגרי חומוס, הערך הבריאותי של הארוחה עולה בשל תוספת הסיבים, הוויטמינים והמינרלים של הגרגרים.
נזקים: מקור הקלוריות הרבות הוא בשומנים מהחומוס. בפיתה אין
הצעות שיפור: לאכול פחות חומוס. במקום לנגב כמה שיותר חומוס על כל חתיכת פיתה, להקטין כמה שאפשר את כמות החומוס שמעמיסים. מריחה של חומוס בפיתה תוריד משמעותית את כמות השומנים בארוחה. סלט ירקות ישפר את המנה בכך שהסיבים שבו יפחיתו את הפרשת האינסולין, והוויטמינים והמינרלים יעלו את ערכה הבריאותי.
בורקס גדול: עשוי בצק עלים, מרגרינה ומילוי משתנה. מקורו בבלקן.
כמה עולה לנו: 450 קלוריות (40% שומן).
ערכים תזונתיים: בבורקס גבינה ניתן להתנחם בערך הבריאותי שמקורו בגבינה המספקת ויטמינים, סידן ומינרלים. אבל הכמות של הגבינה בבורקס קנוי היא בדרך כלל קטנה, אלא אם עושים את הבורקס בבית ומעשירים אותו בגבינה מזינה, רצוי עיזים.
נזקים: אחוז השומן הגבוה הופך את המאכל למשמין במיוחד ולבעייתי מבחינה בריאותית. כמות הפחמימות גבוהה מדי וכך גורמת להפרשה מוגברת של אינסולין. כמו כן, הבורקס עשוי מקמח לבן.
הצעות שיפור: לאכול בורקס קטן ולשלב בארוחה לחם שבו אין שומנים כלל, וכמובן סלט ירקות עם מעט שמן.
שקית קטנה של במבה: חטיף שעשוי בעיקר מתירס גרוס וחמאת בוטנים.
כמה עולה לנו: 125 קלוריות (55% שומן).
ערכים תזונתיים: החטיף מועשר בוויטמינים ובמינרלים.
נזקים: כמות הפחמימות בבמבה נמוכה יחסית כך שזו לא הבעיה. הבעיה היא בריכוז השומנים הגבוה. כמו כן, תוספת צבעי המאכל אינה בריאה במיוחד.
הצעות שיפור: לא לאכול שקיות גדולות אלא שקית קטנה אחת. פרט לכך, ישנן חלופות לחטיפים עם פחות שומנים וחומרים מזיקים, כמו בייגלה או פופקורן לייט.
חמש כפות שקדי מרק: מאכל ישראלי עשוי קמח חיטה, שמני מאכל, מלח ותבלינים.
כמה עולה לנו: 200 קלוריות (45% שומן).

ערכים תזונתיים: אין.
נזקים: בדומה לבמבה, הבעיה היא בריכוז השומנים הגבוה. כמו כן, תוספת צבעי המאכל אינה בריאה במיוחד.
הצעות שיפור: עדיף לקלות לחם ולהוסיף אותו למרק במקום שקדי מרק. ואם אי אפשר להתאפק - אז להוסיף שכבה דקה ככל האפשר.
פיתה עם פלאפל וטחינה: שורשיו של הפלאפל הוא בפול המצרי. כיום, קציצה מטוגנת מחומוס ו/או פול.
כמה עולה לנו: 630 קלוריות (55% שומן).
ערכים תזונתיים: לא רבים.
נזקים: כמות הקלוריות הגבוהה של המנה נובעת מהשומן בפלאפל. הפיתה, שאין בה כלל שומנים, תורמת כמות נכונה של פחמימות לארוחה עבור רוב האנשים. עדיין, היא עשויה מקמח לבן.
הצעות שיפור: לאכול את הפיתה עם פחות כדורי פלאפל. הדבר יוריד משמעותית את כמות השומנים בארוחה. את החלל שנוצר עדיף למלא בכמה שיותר סלט ירקות או ירקות מוחמצים, שישפרו את הארוחה בכך שהסיבים שבהם יפחיתו את הפרשת האינסולין. אכילת ירקות לצד הפיתה תגדיל את כמות המינרלים והוויטמינים ותשפר עוד יותר את ערכה הבריאותי של הארוחה.
לאפה עם שווארמה: מאכל שמקורו במטבח הטורקי.
כמה עולה לנו: 750 קלוריות (45% שומן).
ערכים תזונתיים: הבשר מכיל חלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה וכן מינרלים שונים שהבולט בהם הוא הברזל.
נזקים: אחוז השומן הגבוה הופך את המאכל למשמין במיוחד ולבעייתי מבחינה בריאותית. בנוסף, השומנים הם רוויים וישנה כמות גבוהה של כולסטרול ולאלה נזק בריאותי גבוה. כמות הפחמימות שבלאפה גבוהה גם כן, וכך היא גורמת להפרשה מוגברת של אינסולין.
הצעות שיפור: לאכול את השווארמה בפיתה רגילה ועדיף מבשר הודו. תוספת של סלט ירקות בצלחת תשפר את ערכה הבריאותי של הארוחה ואת השובע. מומלץ להימנע מתוספות המכילות שומנים אשר יגדילו עוד יותר את ערכה הקלורי של הארוחה.
בגט עם שקשוקה: מכיל עגבניות, ביצים ושמן. מקורו בצפון אפריקה - מרוקו, תוניס, אלג'יריה ולוב.
כמה עולה לנו: 700 קלוריות (30% שומן).
ערכים תזונתיים: הביצים בשקשוקה מספקות חלבונים עם ערך ביולוגי גבוה. הירקות מספקים ויטמינים, מינרלים וסיבים. כמות השומנים בארוחה אינה גבוהה.
נזקים: הערך הקלורי הגבוה של הארוחה נתרם בעיקר על ידי הבגט. הריכוז הגבוה של הפחמימות גורם להפרשה מוגברת של אינסולין, הורמון המעודד השמנה. בנוסף לבעיית ריכוז הפחמימות, הבגט עשוי מקמח לבן. עם זאת, בירקות יש לפחות סיבים המפחיתים את הבעייתיות.
הצעות שיפור: לאכול את השקשוקה בצלחת עם 3-2 פרוסות לחם או בפיתה במקום בבגט. בכך מקטינים את כמות הפחמימות לארוחה. אם אפשר לבקש כמות גדולה במיוחד מהעגבניות משפרים עוד יותר את איכות הארוחה.
שקית קטנה של ביסלי: חטיף שמכיל שומן רווי רב, צבעי מאכל ומלחים.
כמה עולה לנו: 225 קלוריות (40% שומן).
ערכים בריאותיים: אין.
נזקים: הבעיה עם החטיף היא בריכוז השומנים הגבוה. כמו כן, ישנם צבעי מאכל שהם תוספת לא בריאה. השומנים מוקשים ומזיקים לבריאות.
הצעות שיפור: לא לאכול שקיות גדולות אלא שקית קטנה. ישנן חלופות לחטיפים עם פחות שומנים וחומרים מזיקים כמו בייגלה או פופקורן לייט.
בייגל טוסט עם גבינה צהובה: מאכל ישראלי.
כמה עולה לנו: 650 קלוריות (40% שומן).
ערכים תזונתיים: הגבינה הצהובה מספקת כמות גבוהה של סידן ומינרלים שחשובים לבניית העצם ולתהליכים נוספים בגוף.
נזקים: ארוחה בעלת ערך קלורי גבוה מאוד יחסית לצרכים של הגוף. בנוסף, ישנו ריכוז גבוה של פחמימות שגורם להפרשה מוגברת של אינסולין. בנוסף לבעיית ריכוז הפחמימות, הבייגל עשוי קמח לבן. אחוז השומן גבוה בשל הגבינה הצהובה ותוספת החמאה או המרגרינה, והופך את המאכל למשמין במיוחד ולבעייתי מבחינה בריאותית.
הצעות שיפור: לקחת טוסט מלחם רגיל ולא מבייגל ובלי חמאה או מרגרינה. הדבר יוריד משמעותית את כמות הפחמימות והשומנים בארוחה. כמו כן, תוספת של סלט ירקות תשפר את הארוחה בכך שהסיבים שבו יפחיתו את הפרשת האינסולין והוויטמינים ומינרלים יעלו את ערכה הבריאותי.