הנשק החדש של חיילי צה"ל במלחמה הבאה: הכושר הגופני
במלחמת לבנון השנייה התגלה שרבים מחיילי צה"ל סובלים מכושר גופני לקוי, שהשפיע על היכולת הקרבית שלהם. מאז הפכה הריצה לאלמנט מרכזי בשגרת הלוחמים בחטיבות. חמשת קציני הכושר של חטיבות החי"ר, האנשים שמכתיבים את הקצב של לוחמי צה"ל, מסבירים איך לומדים דרך הרגליים
והנה, במקרה אחר יצאו חיילי גולני לריצה בבגדי ספורט, סמוך למערת המכפלה, ונתקלו בצעירים פלסטינים שיידו לעברם אבנים. במקרה זה הצליחו החיילים לשמור על קור רוח והכו את הפלסטינים נמרצות.
מהפכת הכושר הגופני, כך נראה, הצליחה לחלחל בצורה כה חזקה בקרב החיילים, שבמקרים מסוימים מסרבים לוותר על ריצת כושר, חרף הסכנות הכרוכות בכך. הנכונות הזאת היא תמצית הרוח החדשה שמנשבת בצה"ל בכל הקשור לכושר הגופני. בין אם מדובר בשגרה, אימון או בתעסוקה מבצעית, השמירה על הכושר הגופני הפכה לעיקרון מנחה בצה"ל וחדרה לתודעה כחובה ולא כרשות.
במקום לבלות כקהל פסיבי בתוכניות אירוח טלוויזיוניות, ממלאים חיילי צה"ל את המרוצים והמרתונים השונים ברחבי הארץ. אחת הסיבות לשינוי היא מסקנות ממלחמת לבנון השנייה.
בין הליקויים הרבים שנחשפו עם ביצוע התחקירים סביב מלחמת לבנון השנייה התגלה כי לוחמי צה"ל סבלו מכושר גופני לקוי וכי רבים מהם התקשו בטיפוס בעליות התלולות של העיירות בינת ג'בל ומרון א-ראס. התופעה המביכה הדאיגה את ראשי הצבא ומאז בוצעה מהפכה תרבותית בתחום הכושר הגופני בצה"ל, בהנחייתו של ד"ר אל"מ אבי מויאל, ראש מחלקת כושר גופני בזרוע היבשה.
כינסנו את חמשת קציני הכושר הגופני של חטיבות חיל הרגלים (חי"ר) בצה"ל כדי לגלות את האמת מאחורי הקלעים. חמשת הקצינים הצעירים האלה מכריעים את המוכנות הגופנית של צה"ל ללחימה, והם אלה שיקבעו, למשל, את הקצב שבו ייצאו חיילי צה"ל למשימות.
"כושר קשה לבנות, אבל קל לאבד", פותח את השיחה סגן עקיבא גרוסמן, 24, קצין אימון וכושר גופני (קאו"ג) של חטיבת גבעתי, שנחשבת למובילה בתחום. "זהו עיקרון בסיסי בתחום הכושר. שבוע שאתה לא מתאמן וכבר קשה ללוחמים לעבוד. לא מעט מהלוחמים אומרים לעצמם 'כשאצטרך, יהיה לי הכושר הדרוש, כשיגיע המחבל אני אסתער עליו. בינתיים אני אשב עם הקפה'.
"להסתער 100 או 200 מטר זאת לא בעיה, אבל כשצריך
"אנחנו שמים דגש גם על סחיבת משקל", מוסיף סגן רם אוזן, 23, קאו"ג של חטיבת הנח"ל. "כבר היה לנו מקרה שבו לוחם לא הצליח להגיע לבית המבוקש, עיכב את כל הכוח וכל המעצר נכשל. כשאנחנו עושים תרגילים גדודיים אתה רואה מי בכושר ומספיק לעמוד בלוחות הזמנים ומי לא. זה המבחן האמיתי".
סג"מ אופיר מאור, 22, קאו"ג של חטיבת הצנחנים, פותח צוהר לדילמות שמתעוררות בשטח ומסביר שהקושי הוא להתאמן במהלך תעסוקה מבצעית, בזמן שהלוחמים לא יכולים להוריד ביגוד ונעליים במשך שבועיים.
הקאוג"ית של חטיבת כפיר, סגן משנה אורית טויג, שכבר בגיל 14 עברה שינוי לאחר שהשילה ממשקלה 30 ק"ג, טוענת כי הלוחמים בזמן התעסוקה המבצעית נמצאים במצב סטטי ברוב הזמן. "ברגע שהם עולים לקו הם משמינים בעיניים", היא אומרת. "כל מה שהם רוצים בזמן הפנוי שלהם זה לישון. התפקיד שלי זה לגרום להם לשמור על כושר בכל מצב, גם כשהם מפוזרים בשטח".
סגן אוזן מודה שגם הוא היה ילד רחב וכי נדרש לכושר כדי לרזות, אבל הדעה שלו על הנוער של היום מאוד ברורה: "בעבר הרחוק השגרה של הציבור הייתה חזקה. היו הרבה חקלאים, הולכים הרבה ממקום למקום. היום יש לנו ילדי מחשב, ילדי מרשמלו. הרבה יותר מקובל להתגייס היום כשאתה מלא.
"אני, לדוגמה, שקלתי 105 קילו. בטירונות הפחתתי 20 קילו. באתי שמנמן. לי היו רק שעתיים מחשב ביום, היום יש הרבה יותר. אין תרבות אימון גופני באזרחות לפני הגיוס". סגן גרוסמן, מתפרץ לדבריו ומוסיף בחיוך רחב: "אני נדהם היום לראות ילדים סוחבים תיק 'טרולי' לבית הספר כמו בטיסה לחו"ל. אפילו את הילקוט הם כבר לא נושאים על הגב".
התרבות הישראלית כוללת בתוכה לא מעט פיתויים, מסביר סגן אוזן: "הייתי בתחנת דלק והמוכרת הציעה לי לקנות ארבעה ופלים בעשרה שקלים. אמרתי לה שזה משמין, והיא ענתה 'אבל זה זול'. זאת תרבות שהפכה למכה".
כל הקצינים מעידים שתרבות הכושר מתחילה לפני הכל בתא המשפחתי. לא כולם דומים למפקד חטיבת כפיר, אל"מ אורן אבמן, שרתם את בנו שטרם הגיע לגיל מצוות למסע רגלי מהים התיכון ועד לכינרת.
בחטיבת כפיר מפקד או לוחם שלא עובר את בוחן הכשירות יוצא מהרשימה המבצעית עד לחזרתו לכושר, ואז עובר בוחן מחדש. בחטיבת הנח"ל, לעומת זאת, מכנים את אלה שלא בכושר "סרגליסטים", מדובר באותם חיילים שיצאו מרמת הכושר הגופני הנדרש וצריכים סרגל מאמצים מיוחד כדי לא להיפצע במהלך האימונים.
בצנחנים התיאוריה על פי המח"ט מסודרת בקפדנות: אל"מ אהרון חליווה הודיע כי אין קצין שלא עושה בוחן כשירות. "מפקד החטיבה אמר 'מי שלא יכול לרוץ - שיילך. ומי שלא יכול ללכת - שיזחל, ומי שלא יכול לזחול - שיעשה את זה עוד פעם, עד שיעבור את הרף של ציון 85".
למרות הדיבורים על מהפכה בתחום המזון בצה"ל, בחדר האוכל הצבאי עדיין נמצאים האויבים האמיתיים של הלוחמים. "זו לא רק העמידה בתור לשק"ם כדי לקנות בורקסים ורוגלך", מסבירה סגן טויג, "הארוחות בחדרי האוכל מלאות בשמן: המבורגרים, נקניקיות ושניצלים מטוגנים. אני לא מתביישת לומר לרס"ר מטבח בבסיס הטירונים להעיף את הבורקסים, ואם הוא לא מקשיב אני תוקפת".
בחטיבת כפיר החלה תוכנית ניסיונית, שכוללת ביקור של תזונאית בחדר האוכל והעברת סדנאות לטבחים. בתום תקופה יבוצעו כמה סקרים. "חייל צריך להבין שכדי להרגיש שבע הוא לא צריך לשתות קולה, אלא לאכול בין ארוחה לארוחה פרי או ירק", מסביר סגן גרוסמן.
סגן רועי מזרחי, 23, קצין הכושר הגופני של חטיבת גולני, שומר על שתיקה במשך רוב השיחה. אף על פי שמפקדי הגדודים של גולני מובילים בציוני הכושר, החטיבה משתרכת הרחק מאחור בדירוג הכללי. כשהקצינים נדרשים לספר על הצלחותיהם בוחר סגן מזרחי להתמקד בשינוי שנעשה בבסיס הטירונים.
"אם בעבר היו מריצים את החייל עם הראש בקיר, ולא משנה אם הוא מתלונן על כאבים, היום יותר מתחשבים בזה ורואים שיש רצון למנוע את הפציעות על ידי חלוקת החיילים עם שברי מאמץ לתוכנית אימונים אישית. כשמריצים את החייל, אז גם המ"כ רץ איתו כחלק מהדוגמה האישית, להראות שזה לא עונש. לא מורידים לשכיבות סמיכה שלא לצורך אימון גופני. לא עושים את זה כדי להתעלל. זה שינוי שיש לו השפעה רצינית לטובה".
מפקד חטיבת גבעתי, אל"מ מוני כץ, מבין היטב את חשיבות השמירה על הכושר הגופני, ובבוחן הכשירות הוא קיבל את הציון 100. מפקדי הגדודים בחטיבה מבינים את המסר ויוצאים אחת לשבוע לשיעור ספורט עם כל חיילי הגדוד. התופעה מעוררת הרמת גבות בקרב שאר הקאו"גים.
"על פי הנחיית מח"ט, כל מפקד שלא עושה שלושה אימונים בשבוע לא יוצא הביתה", מסביר סגן גרוסמן, שרגיל לסחוב אחריו את חיילי החטיבה למרוצים ברחבי הארץ, "המח"ט יודע שכושר זה כלי בלתי נפרד. אין להם מטוסים ולא טנקים, אלא זוג רגליים ועם זה נלחמים".
בחטיבת הנח"ל מתגאים כי הם מתמחים בסחיבת משקל, ובצנחנים מציינים את פרויקט הבריאות שיש גם לנגדים ולא רק לקצינים. בחטיבת כפיר בודקים לטירונים שומן ומשקל כדי למנוע השמנה. מה בכל זאת ניתן לשיפור מהותי אני שואל, והקצינים מנסים לבחור מילים שלא יישמעו כמו ביקורת על המערכת.
בסופו של דבר, הם טוענים, דעתם אחידה: התקנים בתחום הכושר הגופני סובלים ממחסור משמעותי. יש תקן לקצין אימון גופני אחד לכל חטיבה ואין תקנים דומים לגדודים. בחטיבת כפיר, לדוגמה, יש שישה גדודים ושלושה מדריכי אימון גופני. יש גדודים בחטיבות אחרות ללא תקנים למדריכים, מה שמעיד על יחס המערכת לתחום הכושר.
"יש לא מעט חיילים בטיסטים (כינוי לחייל שמן, א"ב)", מסביר סגן אוזן. "אלה אותם חיילים שכשיש אימון גופני הם ישר רצים לתורנות או מאזינים לקשר". סג"מ מאור רואה את הדברים בראייה אסטרטגית: "הגענו היום למצב שמילואימניקים שלנו מבקשים מאיתנו תוכניות אימון לאזרחות ואישורי כניסה לבה"ד 8, וינגייט, כדי לבצע ניווט בריצה. התרבות השתנתה לטובה והתחזקה. בזמן שבאזרחות קשה להשיג אותה, בצה"ל היא נגישה מאוד".
"אני בטוח שבמלחמה הבאה כבר נהיה ערוכים - אפילו יותר משהיינו בעבר - לפחות מבחינת הכושר הגופני", מסכם סגן גרוסמן. "אני בטוח שאנחנו נגיע ליעד שהצבנו לעצמנו, ולא פחות חשוב, גם נדע איך להמשיך ממנו הלאה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם