התמכרות לספורט: תחום שמחכה למחקר
רבים מתאמנים בלי גבולות והופכים למעשה למכורים. כך הם מפתחים דפוסים של בעיות בדימוי העצמי שלהם
להתמכרות לסמים מחיר יקר מבחינה בריאותית, חברתית וכלכלית והמכורים חשים לעתים חוסר אונים לנוכח מצבם הכרוני החוזר והדחף הבלתי נשלט להשתמש. לאחרונה גברה גם ההתעניינות בהתמכרות ההתנהגותית בכל הקשור לאוכל, סקס, הימורים, אינטרנט, ספורט קניות ועוד.
חלק מההתמכרויות ההתנהגותיות דוגמת הימורים, נכללות בקטגוריה נפרדת במדריך האבחון הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM-IV). לתופעות של התמכרות לסמים והתמכרות התנהגותית מנגנון משותף שהוא מערכת התגמול הדופמינרגית במוח - בהתמכרות לספורט למשל פועלים מנגנונים נוספים המעוררים תחושה טובה כמו מערכת הסרוטונין והיכולת להתמודד עם מאמץ וכאב (אנדורפינים).
המכורים להתמכרות התנהגותית מדווחים על השתוקקות, תחושה לא טובה כשנשוא התשוקה אינו זמין, צורך בהגברת הפעילות ומחיר יקר של ההתמכרות. בתהליך ההתמכרות באים לידי ביטוי מנגנונים פיזיולוגיים ומוחיים האחראים על תפקודים בסיסיים חשובים כמו תגמול, הנאה, והמערכת הרגשית, שנחטפו על ידי ההתנהגות הממכרת שהפכה את המנגנון לאי סדיר.
המחקר על ההתמכרות ההתנהגותית נמצא כיום בראשיתו והוא מאופיין במחסור בכלים אבחוניים תקפים ובמחקרים בדבר המנגנונים הפיזיולוגיים והמוחיים שיאפשרו הבנה מעמיקה של תחום זה.
מזה 50 שנה שאנחנו יודעים כי לעיסוק בפעילות גופנית יתרונות רבים בשיפור הכושר הגופני והבריאותי ובשיפור מאפיינים פסיכולוגיים - דווח לדוגמה שריצה מגבירה התהוות של קשרים עצביים בהיפוקמפוס (המערכת הלימבית של המוח).
אולם רבים מבצעים פעילות גופנית ללא גבולות, מה שגורר השפעות מזיקות. למעשה, אלה אנשים שמתמכרים לספורט. האבחנה המדויקת של התמכרות לספורט לא מדויקת מספיק ומהווה נושא ענייני במחקר על התמכרות.
התמכרות זו מסווגת באופן כללי כהתנהגותית-מנטלית, ומשויכת לקטגוריה של הספקטרום הכפייתי (obsessive-compulsive). להתמכרות לספורט מאפיינים דומים לאלה המופיעים בהתמכרות לאכילה (או הפרעות אכילה) ולבעיות של דימוי עצמי.
ענף הספורט והניסיון המקצועי בביצוע מאמצים גופניים משפיע על דרגת ההתמכרות. לדוגמה, דווח כי מפתחי גוף מנוסים מגלים תלות רבה יותר (התמכרות) לביצוע
יתר על כן, קיים קשר בין העיסוק הכפייתי בספורט לבין צריכה עודפת של תוספי מזון מסוגים שונים וסמים ללא פיקוח והנחיה של מומחים (תזונאי ספורט, רופאים, פיזיולוגיים) בהיבטים הקליניים של תזונת הספורטאי.
מקובל לחשוב שאנשים בריאים במשקל תקין לא סובלים מתופעת התמכרות לאוכל, אולם אנשים בעודף משקל, או תת משקל, עונים לקריטריונים הקליניים הכלולים בהגדרת התופעה. מתברר שלא ניתן להאשים את זמינותו של מזון איכותי כגורם העיקרי לתופעה הגוברת של עודף משקל, זאת מאחר שגם אוכל מסוג אחר הנצרך מעבר לדרוש יגרום לעודף משקל. לכן, האופן בו נצרך המזון, ולא התכונות הסנסוריות של המזון הוא הגורם העיקרי להתפתחות תופעת האכילה הכפייתית.
מתוך הרצאתם של אביב וינשטין (Ph.D), יצחק וינשטיין (Ph.D) ואיילת וינשטיין (R.D) בנושא תזונה, פעילות גופנית ותפקוד המוח במעגל החיים, שתתקיים בכינוס ה-8 של תזונה מונעת - איחוד כוחות בנושא תזונה, מוח ומערכות הגוף, בין ה-4 ל-6 במאי בגני התערוכה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם