אימון אירובי כמשקם חולים במחלות כרוניות

הטיפול בחולים כרוניים עובר שינוי. לא רק תרופות – גם חינוך ותמיכה נפשית ובעיקר הקפדה על פעילות גופנית

ישראלה וייס | 13/6/2010 13:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשנים האחרונות מקצוע הפיזיותרפיה עובר שינוי בכל הקשור לטיפול בחולים כרוניים עם החדרת תחום האימון הגופני. אם בעבר הפיזיותרפיה המסורתית התמקדה בטיפול פרטני וממוקד בבעיות אורתופדיות, נוירולוגיות ושיפור היציבה והתפקוד במקביל לפעילות גופנית מצומצמת, הרי שכיום התפיסה התחלפה לגמרי.
לאימון הגופני חלק מרכזי בצמצום התמותה
לאימון הגופני חלק מרכזי בצמצום התמותה צילום המחשה: ראובן קסטרו (למצולמים אין קשר לידיעה)

מחקרים רבים מצאו שלאימון הגופני והאירובי חלק מרכזי בצמצום היקף התמותה ממחלות כרוניות - לב, סוכרת וריאה, כמו גם תרומה לירידה בכמות האשפוזים. האימון האירובי מסייע בחזרה מלאה ומהירה לתפקוד של חולים כרוניים, ובעל השפעה חיובית על רמת התנגודת הפנימית הגופנית. האימון הוכח כמשפר את צריכת החמצן וכך הופך לחלק מהטיפול הקונבנציונלי במחלות.

חולים עם בעיות נשימה מהווים נטל כבד על החברה, כשמחלות ריאה כרוניות הן הגורם הרביעי לתמותה מכלל המחלות. על פי הערכות, למעלה ממחצית מהאוכלוסיה הבוגרת בארה"ב (מעל גיל 50), סובלים מבעיות נשימה - רובם עם מגבלות קשות בניידות.

אחת ממחלות הריאה הכרוניות הנפוצות היא ה-COPD (נפחת). חמישה עד עשרה מכל 100 בני אדם בישראל, לפחות 300 אלף איש, סובלים או יסבלו ממחלת ריאות חסימתית כרונית. המחלה היא מהנפוצות בעולם ומקוטלגת כגורם התמותה הרביעי בישראל.

מדובר במחלה סופנית, הניתנת לטיפול בתנאי שהגילוי שלה מתבצע בזמן. קוצר נשימה, צפצופים וחרחורים, שיעול כרוני, ליחה מוגברת ופליטת כיח הם מהסימנים המובהקים של המחלה שמופיעה לרוב לאחר גיל 40. חולים עם מחלת ריאה כרונית מצמצמים את הפעילות הגופנית שלהם, משום שהדבר גורם להם לקוצר נשימה.
השפעה ארוכת טווח

האימון הגופני המועבר על ידי הפיזיותרפיסטים לחולי הריאה הכרוניים טומן בחובו מספר מטרות: סילוק ליחה מוגברת, ייעול השיעול, שיפור בתפקודי הריאה הירודים יחד עם שיפור היציבה, חיזוק השרירים, עליה באנזימים אירוביים ושיפור בסיבולת.

כך גדלה יכולת העמידה של המטופל באימון ארוך ועצים יותר. כמו כן, האימון תורם לחיזוק שרירי השלד ותפקודם, הורדת העלות הנשימתית של כל מאמץ או פעילות, ייעול  התנועתיות, שיפור ה-ADL(מבחן הבודק את התפקוד היומיומי) וה-QOL (איכות החיים).

שיקום ריאות הוא ההתערבות החשובה ביותר שאינה תרופתית, וכולל פעילות גופנית, במקביל לחינוך ותמיכה פסיכולוגית במטרה להוריד את רמת המוגבלות ולשפר יכולות. מחקרים מוכיחים ששיקום גופני ואירובי יעיל הרבה יותר מכל טיפול

אחר ב-COPD לשיפור יכולות הפעילות הגופנית, טיפול ושיפור בקוצר הנשימה, ביכולות הפונקציונליות והעלאת איכות החיים.

ההשפעה הסיסטמית של שיקום הריאות של חולי COPD ארוכת טווח, ואין לה קשר לגיל, מין, רמת תפקודי הריאות, המוגבלות או העישון. החולים שיצליחו וישתפרו יותר, הם אלה עם חולשת שרירים פריפרית ומצב תזונתי תקין.

השיקום הגופני והאירובי הניתן לחולי ריאה כרוניים על ידי פיזיותרפיסטים כולל שתי צורות טיפול עיקריות: טיפול קבוצתי - קבוצות קבועות ומסודרות עם הדרכה והשגחה. טיפול פרטני - אחד על אחד. טכניקות הטיפול ידניות בדרך כלל, וכוללות תרגילים ומוביליזציות לפתיחת בית החזה, חיזוק שרירי הנשימה ובית החזה, עבודה על שיפור יציבה וטווחי תנועה וטכניקות להורדת כאבים.

שיקום גופני לחולי סוכרת

סוכרת מוגדרת כהפרעה מטבולית, ומאופיינת ברמות גבוהות של גלוקוז בדם. הרמות הגבוהות נובעות מחוסר היכולת של הלבלב לייצר אינסולין או מתפקוד לקוי של האינסולין בגוף. כעשרה אחוזים מחולי הסוכרת סובלת מסוכרת סוג 1, המכונה גם סוכרת נעורים או סוכרת תלויה באינסולין.

השאר חולים בסוכרת סוג 2 המכונה גם סוכרת מבוגרים, או סוכרת שאינה תלויה באינסולין. גופם מייצר אינסולין, אך הוא אינו מספיק או שאינו פועל באופן תקין לניתוב הגלוקוז דרך הקולטנים לתוך התאים. סוכרת בדרך כלל אינה יכולה להירפא, אך היא יכולה להיות נשלטת.

שליטה בסוכרת משמע איזון כמויות הגלוקוז והאינסולין בדם ובשתן, ובעיקר מניעת והורדת גורמי הסיכון למחלות לבביות. פעילות גופנית ואירובית הניתנת על ידי פיזיותרפיסטים לחולי סוכרת חשובה ביותר, כיוון שהיא תורמת למניעת סיבוכים כמו יתר לחץ דם, מאזנת את פרופיל השומנים בדם ומשפרת את תפקוד מערכת הדם.

נוסף על כך, היא מסייעת בהפחתת מסת שומן, מעלה את רגישות הרצפטורים לאינסולין ועל ידי כך מאפשרת איזון טוב יותר של ערכי הגלוקוז בדם. היא מפחיתה גם את הלחץ והמתח הנפשי, מסייעת לשפר את הדימוי העצמי וההרגשה הכללית. פעמים רבות האימון מאפשר גם להפחית את כמות התרופות הנדרשות לאיזון הסוכרת.

הפעילות הגופנית צריכה להיות מאופיינת על ידי לוח זמנים קבוע ביחס לעצימות, תדירות ומשך הזמן. ההמלצה עבור חולי סוכרת סוג 1 התלויים באינסולין היא פעילות אירובית ואימוני חיזוק - עבודה מול התנגדות והרמת משקולות. התרגול הגופני המומלץ לחולי סוכרת סוג 2 בשילוב תזונה נכונה, הוא תרגול בעצימות נמוכה כמו הליכה ודיווש על אופניים נייחים.

הכותבת היא ממקימי המכון לשיקום ריאות בבית החולים בילינסון ועומדת כיום בראשו ומרצה בקורס שיקום ריאות לפיזיותרפיסטים בבית הספר B.EDUCATION - בית הספר להכשרת פיזיותרפיסטים ומדריכי כושר, מחול ותנועה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים