ד"ר הצילו: הבת שלנו כמעט שלא מדברת
בתנו בת החמש ביישנית. היא מדברת בבית, אבל בחוץ כמעט שלא. האם הזמן יעשה את שלו או שרצוי להתערב?
"התופעה הנקראת 'אילמות סלקטיבית' מופיעה בשכיחות של ילד אחד מתוך 1,000, יותר אצל בנות. התופעה קשורה למה שאנשי מקצוע מכנים 'חרדה חברתית', וביומיום קוראים לזה ביישנות. אצל חלק מהילדים קיימת רגישות יתר, וכדי להימנע מהצפה הם מצמצמים את המגע הבין-אישי. אצל אחרים ההימנעות היא כוח שהם מפעילים על הסביבה.
"התופעה עשויה להיעלם מעצמה, אך מומלץ לא להמר על כך. בתכם לא רוכשת כישורי תקשורת, ודפוס השתיקה עלול להתקבע. לכן עדיף לעזור לה להתמודד עם המגבלה. שמרו על ערוץ שיח פתוח עם בתכם, עזרו לה להתבטא בסביבה מוגנת ונסו לחזק
את הביטחון שלה. כדאי לעודד את הקשר של בתכם עם החברות בגן ולהזמין אותן לשחק מחוץ לשעות הגן.
"קיים ויכוח בין אנשי מקצוע אם צריך לענות במקום ילד הסובל מאילמות סלקטיבית. ההחלטה לגבי התגובה המועדפת מתבססת על אבחון, שבו ייקבע אם הסיבה הדומיננטית לתופעה היא חרדה או הצורך בשליטה.
"אם נמצא שבתכם סובלת מרגישות יתר, מומלץ טיפול בוויסות חושי אצל מרפא בעיסוק. טיפול במשחק או באמנות יגביר מודעות עצמית ויחזק נתיבי תקשורת וביטוי. כמו כן, כדאי לכם, ההורים, לעבור הדרכה על ידי איש מקצוע ולערב את הפסיכולוג החינוכי בגן".
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, חינוכית והתפתחותית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם