מוטומבו עבר את עבדול ג'באר והביס את הלייקרס
הסנטר הקשיש של יוסטון עלה למקום השני ברשימת חוסמי כל הזמנים, כשגבוהי הלייקרס מפגינים התנגדות די מינימלית. סן אנטוניו קילקלה לג'יי.אר סמית' את הקאמבק, כריס וובר נפרד מפילדלפיה, דווייט הווארד עשה 30 נקודות ו-25 ריב' ובוסטון מתחרה עם מילווקי ברשימת הפצועים
יוסטון – לייקרס 77:102. בסוג של סגירת מעגל, עבדול ג'באר ישב ביציע וראה את חניכו, אנדרו ביינום, חוטף ממוטומבו את הגג הרביעי שלו במשחק וה-3,190 בקריירה של הקונגואי הענק. זה קרה אי שם ברבע השלישי, ומוטומבו נפנף באצבעו, כדי להגיד לביינום בן ה-19 ולכל מי שעדיין לא שם לב: הנני כאן, כמו ציפורים חגות, הנני כאן, מביט מן הגגות. האיש שמוביל את הליגה בריבאונדים לדקה בגיל 40.5 סיים עוד משחק אדיר, עם 19 ריב' ו-5 חסימות, והפעם אפילו הפתיע בפירגון לעצמו. "כשנכנסתי לליגה לפני 16 שנים, אמרתי לעצמי שארצה להיזכר רק בזכות דבר אחד – להיות בין שחקני ההגנה הגדולים בכל הזמנים", אמר, "אני מדהים גם את עצמי ביכולת שלי. אני יושב וחושב, 'וואו, מוטומבו באמת משחק ככה?' הרבה זמן לא ראיתי את עצמי קופץ ככה לריבאונדים".
ג'ואן הווארד, גם הוא קרוב יותר לדיור המוגן מאשר לגן צילה, הוסיף 23 נקודות משלו, סקיפ אלסטון 20 וטרייסי מגריידי הסתפק ב-8 עם 12 אסיסטים, אם כי גם נפגע שוב בגבו. הרוקטס ממשיכים להיבנות על היכולת הפנטסטית של הצ'יפים הקשישים שלהם, וניצחו בפעם השביעית בתשעת משחקיהם ללא יאו מינג. הם נתנו הגנה נהדרת שהגבילה את קובי בראיינט ל-20 נקודות ב-6 מ-18 מהשדה (עם פציעה קלה במפשעה), ואת הלייקרס ל-31 נקודות בלבד אחרי ההפסקה. "לא היינו מסוגלים לקלוע בחצי השני", הודה המאמן פיל ג'קסון. "עכשיו הילדים לפחות יפסיקו לנדנד לי 'אבא, אבא, מתי כבר תשבור את השיא?'", סיכם מוטומבו, שרחוק 639 חסימות מאולאג'ואן במקום הראשון, אבל הודיע: "אשאיר את ההישג הזה לאחי האפריקני, שיעביר את הלפיד לדורות הבאים".
דאלאס – פורטלנד 74:99. הסימן הטוב ביותר לעומק העצום שיש למאבריקס העונה הוא כנראה זה: כשהם משחקים בשני לילות רצוף, המאזן שלהם במשחקי הלילה השני הוא 0:9. "זה כמו בליגת החובבים", אמר ג'וש הווארד שקלע 17, "אתה משחק, אוכל קצת, ישן קצת, חוזר למגרש ומשחק שוב". ג'ייסון טרי הוסיף 20 והוביל ריצת 0:12 שדי הרגה את המשחק ברבע השני, דווין האריס תרם 14 וכשאוסטין קרוז'ר (13) קולע שתיים יותר מדירק נוביצקי (11), שיכול לתפוס נמנום על הספסל ברבע הרביעי, אתה יודע שהמשחק הזה לא היה ממש צמוד. זאק רנדולף קלע 21 לבלייזרס, למארקוס אולדריג' הוסיף 14 בעיר הסמוכה לתיכון בו שיחק.
ניו יורק – פילדלפיה 99:106. מילותיו האחרונות של טרומפלדור היו "טוב למות בעד ארצנו", ומילותיו האחרונות של כריס וובר – "אני מודה לאוהדים בפילדלפיה על התמיכה" – היו הרבה פחות הירואיות וודאי שהרבה פחות מדויקות. האיש שחטף כל כך הרבה שריקות בוז נפרד מהסיקסרס רשמית, לאחר הסכם בין הצדדים על התרת חוזה הענק שלו, ויקבל 35 מיליון דולר כצידה לדרך, כשהסיקסרס מצליחים לצלול אל מתחת לתקרת מס המותרות, ולחסוך לעצמה לא מעט תשלומים מיותרים
"נשארנו בלי שני כוכבים", אמר המאמן מו צ'יקס, "עכשיו אנחנו שמים על המגרש אנשים שלא תמיד היו רגילים להיות שם, ויהיו לנו כמה כאבי גדילה". לפחות גם יהיה סיכוי לא רע לזכות במקום הראשון בדראפט. סטפון מארברי קלע 24 וקוונטין ריצ'רדסון 19 לניקס מול 18 של דאלמברט לפילי, ועכשיו מתחיל המאבק של הניקס מול קבוצות אחרות, כמו דאלאס, מיאמי, דטרויט, סן אנטוניו והלייקרס, על שירותיו של וובר.
בוסטון – אינדיאנה 97:84. אפשר לחזור כאן על הפתיח מהמשחק של אינדיאנה אתמול? הקטע עם ג'רמיין אוניל שמקבל הזדמנות לשחק נגד קבוצות הרוסות ולומר תודה על כל רגע שהוא בפייסרס? אז הנה, אחרי ההורנטס וההוקס, הגיעו גם הסלטיקס – בלי פירס, בלי שצ'רביאק, בלי דלונטה ווסט ועכשיו גם בלי טוני אלן המצוין, שנפל בצורה נוראית וכנראה קרע רצועה בברך וגמר את העונה. "זה פשוט מחריד", אמר המאמן דוק ריברס, "כשהוא נפל, ראיתי את העקב שלו מתנגש בקרקע והייתי יכול להרגיש כמה זה כואב". אוניל קלע 23 עם 15 ריב', ג'מאל טינסלי הוסיף 17 עם 13 אסיסטים, דני גריינג'ר 16, שאראס וסטיבן ג'קסון 15 לאחד, ולפייסרס יש סוף סוף רצף שלושה ניצחונות, אבל אוניל שב והדגיש: "יש לנו עוד הרבה עבודה כדי לבסס את עצמנו כקבוצה תחרותית".
מילווקי – טורונטו 90:77. סם מיצ'ל ביקש ששחקני החמישיה של טורונטו יישנו עם דף הסטטיסטיקה מהמשחק הקודם מתחת לכרית, אחרי 29 הנקודות שקלעו במשחק הקודם, וכנראה שהשיטה עבדה מול קבוצה שהחמישיה שלה ישנה עם משככי כאבים. ל-29 הם הגיעו יחד תוך 20 דקות, כריס בוש עבר את הכמות הזו לבד בסוף הערב, והרפטורס ניצחו במילווקי החבולה, שהתבשרה כי איבדה את הרכז מו וויליאמס לשבועיים עד שלושה, בנוסף לרד, וילנואבה וסימונס הפצועים. בוש סיים עם 30 נקודות ו-6 חסימות, אנתוני פארקר תרם 18 וטי.ג'יי פורד 15 עם 10 אס'. "אחרי כל משחק רע, אני מנסה לתת הצהרה במשחק הבא", אמר בוש, "פשוט רציתי להפגין בגרות". אנדרו בוגוט (17 נק', 18 ריב'), היחיד שנותר מהחמישיה המקורית של הבאקס, קיטר: "זה הולך להיות קשה עכשיו. אין עוד הרבה מה לומר".
דנבר – סן אנטוניו 92:83. לאט לאט הנאגטס חוזרים להרכב מלא, והבוקר הגיע תורו של ג'יי.אר סמית' לשתף פעולה לראשונה עם אלן אייברסון, אבל הידית של סמית' היתה קצת חלודה, והספרס הגנו היטב על הטבעת והכריחו את הנאגטס לשחק די הרבה התקפות ארוכות. הסטטיסטיקה אומרת שדנבר הגיעה במאזן 11:0 כשהיא קולעת מתחת למאה, וכמו שאתם יודעים, 83 זה מתחת ל-100, אפילו כשאייברסון קולע 33 מתוכן. "אני יודע, זו קבוצה טובה, אבל עם הכלים שיש כאן היו לנו המון הזדמנויות לנצח, והיינו צריכים לנצח", אמר אייברסון שמתחיל לאבד סבלנות עם הפסד שישי בשבעה משחקים. ההגנה של הנאגטס היתה רעה, במיוחד ברבע האחרון בו איפשרה למאט בונר קליעות חופשיות וליוותה את טוני פארקר (26 נק') וג'ינובילי בדרכם לסל. "הכל עניין של רצון", סיכם ברוס באוון מהצד המנצח.
גולדן סטייט – אורלנדו 91:76. רוצים עוד קבוצת הגנה טובה שמחסלת קבוצת התקפה פסיכית? הנה לכם. ככה זה כשדווייט הווארד משתולל עם 30 נקודות (שיא קריירה) ולא פחות מ-25 ריבאונדים, ולא משאיר שום דבר לאחרים. הנוכחות שלו, של טוני באטי (10 נק', 9 ריב') ושל דארקו מיליצ'יץ' (4 חס') מתחת לסל הספיקה כדי לדרדר את הווריורס ל-37 אחוז קליעה מהשדה, כשאף אחד מהמקומיים לא קולע יותר מ-14 נקודות. בארון דייויס הגיע לכמות הזו, מונטה אליס קלע נקודה אחת פחות. קית' בוגאנס הוסיף 16 וקיאון דולינג 13 מהספסל למג'יק, שאיבדו את טרבור אריזה לפרק זמן לא ידוע עם פציעה בברך ימין.
סיאטל – מיאמי 107:103. דוויין ווייד אוהב למסור, אבל מה לעשות, מיאמי צריכה בעיקר את הנקודות שלו. הוא הגיע לדקה ה-40 במשחק עם 15 נקודות ו-13 אסיסטים, וסיים עם אותם 13 אסיסטים, אבל עם 14 נקודות נוספות בשמונה דקות ההכרעה. התצוגה שלו, ותוספת נאה של 19 מג'ייסון קאפונו ו-14 מגארי פייטון במגרש בו כיכב כל כך הרבה שנים, מקרבות את ההיט (19:15) עוד צעד לכיוון הנכון ושותלות את הסוניקס (25:13) עוד יותר עמוק באדמה. ריי אלן קלע 29, כריס ווילקוקס 28 עם 13 ריב' וניק קוליסון תרם 21 ו-9 אחרי משחק ה-29 ו-21 בפעם הקודמת, אבל סיאטל הפסידה בפעם השישית ברציפות. המאמן המחליף של מיאמי, רון רות'סטין, ניצח את המאמן המחליף של סיאטל, גורדון קייזה, שעמד על הקווים במקום בוב היל החולה.
וושינגטון – שיקאגו 103:113. יכול להיות שאנטוניו דניאלס בדיוק גנב כרגע כינוי שהיה מיועד לשחקנית מהקבוצה המקבילה של הוויזארדס, הוושינגטון מיסטיקס מה-WNBA. לא נעים. כשנשאל גילברט ארינאס, אחרי 20 נקודות צנועות, איך זה מרגיש לא להיות סופרמן כל לילה, הוא ענה "הצוות המסייע היה נהדר הלילה", כשלפתע, דניאלס צווח מהקצה השני של החדר: "וונדרוומן היתה נהדרת!". ולא רק וונדרוומן, לצורך העניין; כל הסגנים של בר-כוכבא נראו הלילה כמו מספרי אחת.
קארון באטלר הנהדר הוביל עם 26, 10 ריב' ו-7 אס', ו-15 של דניאלס ו-13 של דשון סטיבנסון היו שם כדי להתגבר על 33 של הינריך ו-25 של בן גורדון. "הבולס מושכים, תופסים, אוחזים... הם פשוט עמדו לי בדרך", הוסיף ארינאס, שבכל זאת התעורר כדי לתפור שתי שלשות רצופות על הראש של גורדון ברבע האחרון.
דטרויט – שארלוט 103:96. ושוב, שארלוט מעלה תחינה קלה לדייויד סטרן: אנא, תן לנו לשחק רק נגד קבוצות טובות, ובאביב פזר לנו פרחים; ורק שימשיכו לזלזל בנו, יותר מזה אנחנו לא צריכים. ניצחון עשירי לבובלעך העונה במזלטוב, וכבר שניים מהם רשומים נגד הפיסטונס, בנוסף לעוד כמה ניצחונות על קבוצות עלית. "כנראה שאתה מעלה את הרמה של עצמך נגד הטובים ביותר", ניסה אמקה אוקאפור לנתח את הנתון המוזר. ריימונד פלטון קלע 18, מאט קארול 17, אדם מוריסון 16 ושון מאי 14 לשארלוט, שעשתה רבע שני מטורף של 8:27. "לא אכפת לי אם אנחנו משחקים נגד נבחרת תיכוניסטים – אנחנו צריכים לשחק חזק, וכרגע אנחנו לא", רטן פליפ מאריי. ריפ המילטון קלע 23 לפיסטונס, שניסו שוב להעלות את ראשיד וואלאס מהספסל, ושוב, הצלחה גדולה לא נרשמה שם.
מינסוטה – קליפרס 92:91. זה מה שקורה במשחקים בלי הארכות: אפשר גם להפסיד בהם. 5 שניות לסיום קורי מאגטי קלע את שתי האחרונות מתוך 21 נקודותיו, וקווין גארנט, כהרגלו בקודש, החטיא עם הבאזר – רק שהפעם לא היו עוד חמש דקות לתקן, ורצף ארבעת ההפסדים של הוולבס התפוגג. סם קאסל, שהגיע עם גארנט לגמר המערב של 2004, קלע 18, אלטון בראנד הוסיף 21 והקליפרס כבר 0:2 מאז חזרתו של הרכז הוותיק. "האם אנחנו יכולים להמשיך ולשחק באגרסיביות ותשוקה כזו?", שאל קאסל וענה לעצמו, "כך אנחנו עושים, וכך הצלחנו". עכשיו, אחרי מסע משחקי חוץ, הקליפרס (19:17) שבים הביתה אופטימיים. גארנט סיים עם 19 נקודות ו-17 ריבאונדים, אבל כלום לא ניחם אותו. "זו היתה בדיוק הזריקה שרציתי", אמר על ההחטאה שלו, "אי אפשר לבקש יותר". אפשר. שהיא תיכנס.
אטלנטה – הורנטס 96:77. זה כבר באמת משפיל. מילא שההוקס נראים לאחרונה כמו קבוצת ליגה א', אבל להפסיד בבית ב-20 הפרש למילואי ההורנטס, זה כבר הפסד מהסוג שאחריו הבעלים יכול לקרוא למאמן מייק וודסון למשרד ולהגיד לו "אל תשכח לסגור את הדלת כשאתה יוצא, אחרת כל המזגן יברח החוצה. ואגב, אתה מפוטר". הקבוצה של וודסון קלעה ב-30 מ-90 מהשדה, ולא צריך להיות סטיבן הוקינג כדי לחשב כמה זה יוצא. עכשיו יש לו מאזן של 148 הפסדים ו-49 ניצחונות באטלנטה, וגם כאן לא צריך מחשבון פיננסי מתוחכם כדי להבין שהבנאדם כושל בן כושל. פארגו קלע 24 ובאטלר 20 להורנטס, שמאמנם ביירון סקוט עוד הזדעזע: "היו לנו 21 איבודים?! בפעם הבאה בטוח נפסיד כך". ומה יגיד וודסון? "היינו בלי אנרגיה. אני לא הולך לשבת ולהמציא תירוצים". אז בשביל מה אתה פה, חבוב?
נא להמתין לטעינת התגובות
