מחוף לחוף: סיכום השבוע ב-NBA
דריק רוז והבולס סוגרים על המקום הראשון, הסלטיקס יסגרו עניינים מול מיאמי, שסגרה עוד הפסד מביך, הפעם למילווקי. ועמרי כספי? הוא סוגר לעצמו כמה דלתות. השבוע שהיה בליגה הטובה בעולם
הנהלת הליגה מפנקת אותנו בשבוע האחרון של העונה עם מפגשים של הקבוצות הבכירות בליגה. הבעיה היחידה היא הגמגום הלא ברור שלהן.
שתי קבוצות מדברות ברור, ולא במקרה מדובר בצעירות שבחבורה - שיקאגו בולס במזרח ואוקלהומה סיטי במערב. הלילה (בין חמישי לשישי) הבולס פגשו את הסלטיקס, במשחק שמעשית נתן להם את המקום הראשון במזרח, רגע לפני הפלייאוף.
המחצית הראשונה הייתה כולה דריק רוז. 16 נקודות, 6 מ-10 מהשדה, 4 אסיסטים ושליטה מוחלטת בהתקפה של הבולס. רוז מציג העונה את החבילה השלמה והלילה הוא נתן לנו עוד טעימה. הוא עבר את רונדו, אחד השומרים הזריזים בליגה, מתי שרק התחשק לו; לא התקשה לסיים ליד הטבעת מול חוסמים טובים כמו ג'וניל וגארנט; קלע שתי שלשות חשובות וידע גם למצוא את השחקן הנכון במקום הנכון.
גם כשהוא כבר החטיא בכניסה לסל, העובדה ששלושה שחקנים יצאו לחסום אותו השאירה את ריבאונד ההתקפה חשוף, ולשיקאגו יש את השחקנים שיודעים לנצל את זה.
בצד השני רונדו היה חושך. מי שכבר המון זמן מתלונן שצריכים לספור אותו כאשר מדברים על הרכזים הטובים בליגה, פשוט נעלם מול מי שמוכיח שהוא הרכז הטוב בליגה השנה. גם המספרים היו לא משהו, כשהוא מסיים את המחצית עם 5 אסיסטים, אבל 3 החטאות ובהגנה הוא על תקן סטטיסט בלבד.
הרבע השלישי התאפיין בריצות לסירוגין של שתי הקבוצות וזה לא מקרי. ההגנה המסודרת של שיקאגו משתקת לגמרי את ההתקפה של הסלטיקס, כשמנגד הבולס לא יורדים מספיק טוב להגנה מה שאיפשר לסלטיקס נק' קלות. ולכן כששיקאגו קולעת, בוסטון נעצרת, כששיקגו מחטיאה או מאבדת, בוסטון מקבלת תנופה.
אלא ש-3:30 לסיום הרבע, ת'יבודו החליט לשים סוף לירידה הגרועה להגנה ושיקאגו רהצה 4:11 כדי לפתוח פער דו ספרתי. תחילת הרבע האחרון הייתה המשך ישיר לסיום הרבע הקודם, כשהבולס מגדילים את היתרון עד 17 נקודות ובבוסטון מבינים שאין להם את הכלים לחזור למשחק.
כעת שיקאגו צריכה ניצחון נוסף, או הפסד של הסלטיקס כדי להבטיח מעשית את המקום הראשון, כשלשתי הקבוצות נותרו 4 משחקים לסיום העונה. הסלטיקס במצב הרבה יותר מסובך. הם בשיוויון עם מיאמי במקום השני במזרח וביום ראשון הן נפגשות במיאמי, למשחק שכנראה יכריע את הקרב.
החשיבות של המיקום היא כפולה. קודם כל, יתרון ביתיות במידה שהשתיים יפגשו בחצי גמר המזרח, אבל חשוב לא פחות, הימנעות ממפגש עם הניקס המסוכנים כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף. בנוסף, שתי הקבוצות צריכות לפזול מערבה. את הספרס הם כבר לא יעברו, אבל הלייקרס היא המועמדת העיקרית לעלות מהמערב, וכרגע יש לה יתרון של משחק אחד על ההיט והסלטיקס. כולנו ראינו בשנה שעברה כמה יתרון הביתיות חשוב בגמר.
בכל מקרה, הסלטיקס נראים רע מאוד לקראת הפלייאוף. זה מתחיל מ-4 הגדולים שלהם, שלא נראים טוב. אבל גם אם
גם גרין עדיין לא מצא את המקום שלו בקבוצה. מדובר בשחקן משלים, אפילו שחקן משלים מעולה, אבל הסלטיקס צריכים אותו בתור סקורר מהספסל, והוא לא יכול לתת להם את זה. דייויס, ווסט ווויפר לא מספיק יציבים, והשאר לא ממש תורמים.
לגבי שיקאגו, השאלה העיקרית היא האם מה שהיה טוב לעונה הרגילה יהיה טוב גם לפלייאוף. על פניו נראה שהתשובה היא כן. הדבר היחיד שחסר להם הוא ניסיון ברמות הגבוהות, גם על המגרש וגם בעמדת המאמן. אבל רוז ות'יבודו הוכיחו השנה שהם לא בורחים מאתגרים. בכל מקרה, עם כוכב על, שני סקוררים משלימים (בוזר ודאנג), 5 שחקני פנים שיכולים לתרום, והגנה מעולה, הם יכולים ללכת עד הסוף.
מיאמי לא ממש נבחנה בשבועיים האחרונים ועדיין צברה הפסדים לקבוצות לוטרי. לא היינו צריכים את ההפסד למילווקי כדי לדעת שבלי אחד משלושת הגדולים אין להם מה למכור, אבל המשחק הזה הוא תזכורת חשובה.
יש להם משחק חשוב מול הסלטיקס בראשון ובגלל המרדף אחרי הביתיות הם לא ממש יכולים להוריד את הרגל מהגז. מצד שני, הם חייבים את וייד בריא לפלייאוף ואם יש איזשהו צורך במנוחה, עכשיו זה הזמן.
כספי מקבל השבוע 9 דקות ב-4 משחקים, שמספיקים לו לנקודה, חטיפה, ריבאונד ו-2 איבודים. וכמו ספורטאי ישראלי טיפוסי, כשלא מדברים במגרש, מדברים בתקשורת.
כספי הודה השבוע לקינגס על שנתנו לו את ההזדמנות וביקש יפה שעכשיו יתנו לו להמשיך הלאה. לפחות מהצד זה נראה כי כספי לא מבין הוא שנמצא ב-NBA ורצון השחקנים לא ממש משנה. זה ביזנס, ומנוהל כמו ביזנס.
כספי הוא נכס עבור סקרמנטו. שחקן צעיר, חוזה נמוך, שבהחלט יש לו מה לתרום בקבוצות אחרות. אין שום סיבה שהקינגס יוותרו עליו בלי לקבל תמורה הולמת. או במילים אחרות - או להיפטר מאחד מהחוזים המעיקים שלהם (גארסיה למשל), או לקבל שחקנים/בחירות דראפט.
הדבר היחידי שכספי ישיג בדרך שבא הוא הולך היא סכסוך עם ההנהלה, המאמן והשחקנים בקבוצה. אם הוא יתעקש, הוא יכול גם להתחיל לשלם קנסות, כמו שעשה רודי פרננדס בקיץ שעבר. כספי היה צריך להשאיר את זה בינו לבין הנהלת הקבוצה ולא להוציא את זה החוצה לאוהדים.
מה גם שיש סיכוי טוב שהתנאים ישתנו בעונה הבאה, כשהקינגס יעברו למקום אחר (אנהיים?), מקום שבו הזהות הישראלית/יהודית תתרום לקבוצה. דווקא ממישהו שהסתבך בעבר עם בקשות דומות, במערכת של מכבי ת"א, הייתי מצפה לקצת יותר דיסקרטיות.
קבוצת השבוע שלנו מגיעה ממעמקי הלוטרי ועונה לשם גולדן סטייט ווריירס. לפלייאוף הם כבר לא יגיעו, אבל על המיקומים הסופיים הם כבר השפיעו עם ניצחונות מול דאלאס, פורטלנד והלייקרס השבוע.
בכלל, נראה כי מגיע צל"ש גם לסקרמנטו, לוס אנג'לס קליפרס, טורונטו, קליבלנד ומילווקי, על הניצחונות שלהם השבוע מול קבוצות פלייאוף, או כאלו שעדיין נלחמו על הכרטיס המיוחל.
אחרי שהורגלנו שקבוצות שלא מגיעות לפלייאוף מפסיקות לנצח כבר באזור ינואר, משביתות את כל שחקני החמישייה הראשונה והשנייה ומשחקות עם חבורה של שחקני די-ליג במאבק על המאזן הגרוע בליגה, קיבלנו השבוע כמה הפתעות מקבוצות לוטרי. קליבלנד אפילו "איבדה" את המקום האחרון
בליגה והסיכוי הכי טוב לבחור ראשונה בדראפט.
בצמרת מגיע צל"ש גם לשיקאגו, שבניגוד לקבוצות הפלייאוף האחרות, שמרה על פוקוס וניצחה את פניקס טורונטו ודטרויט, בנוסף לניצחון המרשים על הסלטיקס.
אז אולי הוא לא ישיג 18 אליפויות כמו ליברפול, אבל בכל מה שקשור לסטטיסטיקה הוא המלך. לברון ג'יימס כפול שתיים השבוע.
במשחק מול מיניסוטה בשישי הוא השלים 700 סלי שדה, עונה שביעית ברציפות, והוא הראשון לעשות זאת מאז קארל מאלון. קובי, רק לשם השוואה, יעבור את ה-700 במשחק הבא, אבל יסגור "רק" 6 עונות ברצף (נו, הוא מתנחם ב-5 טבעות).
במשחק מול מילווקי לברון כבר עבר את 2,000 הנקודות השנה והשלים עונה שישית ברציפות שהוא עושה זאת, כולל 500 ריבאונדים, ו-500 אסיסטים. הישג שיש רק לאוסקר רוברטסון ברזומה.
ג'ורדן קרופורד לא עוצר והשבוע מלבד הקליעה, הוא ניצל את היעדרו של וול עקב השעייה, כדי לרשום טריפל דאבל ראשון בקריירה מול קליבלנד - 21 נקודות, 11 אסיסטים ו-10 ריבאונדים.
בכל מקרה, הזהות של רוקי העונה כבר ידועה (תנחשו), אבל החמישייה עדיין נתונה לויכוח. נראה שמקומו של וול מובטח, כשהמועמדים לתפוס את שלושת המקומות הנותרים הם גרג מונרו, דמרקוס קאזינס, לאנדרי פילדס, גארי ניל וג'ורדן קרופורד.
אם מתעקשים על חמישייה קלאסית, צריך לבחור בין מונרו וקאזינס, כי גריפין כבר תופס את אחת מעמדות הפנים. מבחינתי אפשר להכניס את שניהם ואת קרופורד על חשבון פילדס, שדעך מאוד מאז הטרייד על כרמלו.
מבחינת מספרים שבועיים, גריפין ממשיך להרשים, השבוע עם 25 ו-15.5 ריבאונדים בממוצע. וול רשם רצף של 3 ניצחונות ראשון העונה לוויזארדס, קאזינס ומונרו המשיכו לרשום דאבל-דאבל, כשאד דייויס רושם אחד מרשים במכה של הכדורסל. גורדון הייוורד ראה את באטלר שוב מפסידה בגמר, אבל ניצח את הלייקרס עם 22 נקודות, בעוד גארי ניל המשיך להפגיז מהספסל ואפילו אוון טרנר רשם 21 נקודות בהפסד לסלטיקס.
כבר דיברנו על זה, אבל נזכיר שוב את הכושר הרע של קבוצות הפלייאוף. לא מדובר במנוחה שמקבלים הכוכבים, או הפסד לצרכי מיקום טוב יותר.
הספרס רשמו רצף של 6 הפסדים, לראשונה זה 11 שנה, הלייקרס רצף של שלושה ואילו דאלאס של ארבעה. מיאמי משחקת מול נמושות ועדיין מצליחה להפסיד, בוסטון, המג'יק וההוקס נראות רע. יש צורך להמשיך? פשוט לא ברור מה קרה השנה לקבוצות, שהיינו רגילים לראות אותן מתקרבות לשיא בתקופה הזו של השנה.
"ניצחון זה ניצחון, אבל אנחנו לא בכיוון הנכון. אם אנחנו מנסים לעשות משהו מיוחד, לשחק ככה בבית, אנחנו לא יכולים לעשות את זה". דריק רוז, ה-MVP המיועד, נשמע מודאג. הוא מוזמן לקרוא את הפסקה הקודמת ולהירגע קצת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם