יואב גליצשטיין: האירוע פירק לי את המשפחה
המאבטח, שנפצע מהחזיז במלחה, שחזר בראיון לגל"צ את רגעי האימה: "ראיתי את היד מרוסקת". על המשפחה: "הבת שלי לא נרדמת ושואלת אם אני יכול לחבק אותה. אני לא יודע איך להתמודד"
וידאו : ספורט : רימון הלם רק אלימות בלי ילדה : nrgtv
"אני מרגיש טוב אבל ספגתי מכה לא פשוטה", אמר היום (ה') גליצשטיין בראיון לתכנית "עושים ספורט" בגל"צ. "צריך להתחיל הכל מחדש. איך לעבוד עם היד, איך לכתוב מחדש. החיים לא פשוטים. הפגיעה היא ביד העובדת, הכותבת והמחבקת. אני מאמין שאני אצא חזק מזה".
המקרה לא פגע רק בכף ידו של יואב, גם משפחתו לא תחזור להיות כפי שהיתה. "הבית שלי התפרק לחלוטין", הוא סיפר, "הבת שלי שוכבת ולא נרדמת כי הימים הולכים לאיבוד. היא שואלת אם אני יכול לחבק אותה ואם היד שלי תהיה שלמה. אני לא יודע איך אני אתמודד עם הדברים הקטנים. היא שואלת איך אקח אותה לחוגים. זה פירק לי את
המשפחה בצורה בלתי רגילה".
"במשחק עמדתי כמו תמיד במנהרה ליד חדרי ההלבשה", שחזר גליצשטיין את רגעי האימה, "דיברנו על האווירה המדהימה במשחק והקהל של הפועל היה בטירוף. ראיתי בזוית העין משהו שנראה כמו נייר טואלט. התלבטתי אם להרים או לא. חיכיתי ואיש לא הוציא את זה. חשבתי את זה ללכלוך".
"ראיתי שיש לי זמן להרים את זה כי חולון היו בהתקפה. תוך שאני רץ אני רואה שזה כמו עטוף משני הצדדים כמו סוכריה. אני מרים את זה, רץ שלושה צעדים, יוצא מהמגרש ואז בום - פיצוץ אדיר. מעדתי ונפלתי על שתי הברכיים, ולא הבנתי למה נפלתי. הסתכלתי על היד ומחזה כזה לא ראית בחיים. הייתי בהכרה מלאה והיד מרוסקת".
"המחשבות היו ישר על הילדים שלי שיושבים במגרש ורואים את זה. במשחק היתה הילדה שלי בת ה-13 והבן בן ה-16. נגד קאזאן הם לא רצו ללכת, אני מקווה שנחזור למקום היפה הזה שנקרא מלחה".
צפו ברגעי האימה במלחה
צילום וידאו: איתן אורטל. עריכת וידאו: דפי פרבמן
נא להמתין לטעינת התגובות
