זה נוער זה? מה קורה במחלקת הנוער של הפועל י-ם
שלטון יחיד. תלונות על גביית תשלום מופרז מהורים. טענות להטיה של הגרלות לשיבוץ משחקים. השערורייה המתמשכת במחלקת הנוער של הפועל כדורסל. תחקיר "זמן ירושלים", חלק א'
קליין - שכבר בספטמבר שעבר אמר בריאיון ל"זמן ירושלים" כי "בקרוב קבוצת הבוגרים תהיה מעורה הרבה יותר במה שהולך בנוער" - רתח מזעם, והחליט לעשות מעשה. לאחר ייעוץ משפטי שלל יו"ר הפועל את זכות החתימה באיגוד הכדורסל "הפועל ירושלים" מאנשי עמותת הנוער, והעביר אותה אליו.
לפני כשבועיים נעשה צעד משמעותי נוסף לקראת ביסוס מעמדו בקבוצת הנוער - הוא מונה לוועד המנהל של עמותת הנוער. "יש לנו רצון להיות מעורבים", אמר קליין ל"זמן ירושלים". "נציגים שלנו ייכנסו לעמותת הנוער ויעזרו בכל הקשור לניהול ולתיקונים שצריכים להיעשות. אנחנו רוצים לעזור, לא להשתלט". גדי קידר נותר בתפקידו כמנכ"ל עמותת הנוער ועובדה זו, כפי שתיווכחו בהמשך, טומנת בחובה לא מעט משמעויות.
הדרך שאנשי העמותה נהגו בקליין היא דוגמה טובה להתנהלות של עמותת הנוער. מדי שנה כאלף הורים שולחים את ילדיהם לחסות תחת קורת הגג של מחלקת הנוער של הפועל בשעות הפנאי שלהם. עבור חלק לא קטן מאותם שחקנים הפעילות במחלקה היא מרכיב דומיננטי ביותר בחייהם, ולעתים הזמן שהם מקדישים למשחק לא נופל מזה שהם מקדישים ללימודים, לחברים או למשפחותיהם.
הרצון העז של הילדים והנערים לשחק כדורסל עולה לא מעט כסף להורים; מדי חודש הם נפרדים מסכומים הנעים בין 295 ל-550 שקל לחודש. נוסף לכך הם משלמים בעבור הוצאות נוספות, כגון ביטוח, נסיעות, תלבושות ובדיקות רפואיות. מלבד ההורים, גם יתר אזרחי המדינה מממנים את פעילות העמותה דרך כספים עירוניים וציבוריים, דוגמת מרכז הפועל.
למרות הכסף הרב שהם משלמים למועדון, שחקני המחלקה – כמו גם המאמנים - נאלצו להתרגל בשנה שעברה לנקות בעצמם את הפרקטים המלוכלכים שחיכו להם לפני האימונים, ולערוך את הדראפט המסורתי שעורכת המחלקה בתום כל עונה כשמאחוריהם רשתות קרועות.
וזה לא הכול: הסיפורים הבאים חושפים טפח מדרך ההתנהלות של כמה עסקנים בעמותה, שאחת המטרות המרכזיות בתקנון שלה היא "לחנך להתנהגות ספורטיבית ואזרחות טובה". חובה לציין כי כל המקרים המוזכרים בכתבה אינם נוגעים לקבוצת הבוגרים של הפועל, שמבחינה משפטית היא עמותה נפרדת מעמותת הנוער.
טל לפידות חגג אמנם רק לפני כחודש את יום הולדתו ה-15, אך שחקן הנערים של הפועל כבר הספיק להגיע לגובה של 190 ס"מ. לפידות גדל במעלה אדומים ועבר לפני כשנתיים למחלקת הנוער של הפועל. בעונת 2009/2010 הוא צורף לסגל הזהב – קבוצה המרכזת את השחקנים בעלי הפוטנציאל הרב ביותר בקבוצת הגיל שלו.
"אי אפשר לחזות עכשיו איך תתפתח הקריירה של טל, אבל כל מאמן שרואה אותו אומר שיש לו עתיד", אומר שלמה לפידות (56), אביו של השחקן. לפידות האב הוא בעל סוכנות ביטוח ובעל תואר שני בכלכלה. לדבריו הוא מחשיב את עצמו ל"הורה מעורב", ולכן ביקש מחברו אבי פרל, יו"ר עמותת הנוער לשעבר, להשתלב בהנהלת
"קשקוש מוחלט" כך מגדיר לפידות את אופן הניהול של ישיבות הנהלת העמותה. לטענתו הם היו הצגה של איש אחד – מנכ"ל העמותה גדי קידר, שכאמור מחזיק בתפקידו גם לאחר כניסתו של קליין למערכת. "גדי התנהג כאחרון הקיסרים הרומאים, בבחינת 'תמות נפשי עם פלישתים'. אמרתי לו שמאמן שמרוויח 2,500 שקל לחודש זו בושה. גדי לא הפסיק לצעוק ולומר לי, 'אתה לא מבין, הם עובדים עליך', אבל הזכרתי לו שאני כבר ילד גדול ולא כל כך קל לעבוד עליי".
אתה מתעלם מכך שהעמותה מקבלת מדי שנה בשנה אישור ניהול תקין מרשם העמותות.
"זה הכול מריחה. כל עוד אתה שורד ומגיש דוח בזמן אתה מקבל ניהול תקין. אף אחד לא דורש לדעת איך אתה מנהל את העסק. בפועל, גדי אף פעם לא אפשר לנו להסתכל על הדוחות הכספיים של העמותה".
קידר הגיב לדברים ואמר: "תמשיך לחפש, אבל לא תמצא דברים מהותיים כי אין. אנחנו מתנהלים על פי חוק".
אם נדמה לכם שלפידות הוא בסך הכול הורה מתוסכל, כדאי להאזין היטב לדבריו של היו"ר הנוכחי בועז אודסר, שהחל מיוני 2005 שימש גזבר העמותה. "גזבר", על פי הגדרה המילונית, הוא אדם המנהל את ענייניו הכספיים של ארגון. בקבוצת הנוער של הפועל, מתברר, ההגדרות לגזבר קצת אחרות. לדבריו של אודסור, לתפקיד הגזבר לא הייתה משמעות מעשית, ובפועל ענייני הכספים נוהלו בידי המנכ"ל.
בשנה שעברה הפעילה עמותת הנוער לראשונה מחנה קיץ. למרות הפוטנציאל הכלכלי הרב שגלום במחנות בחג הפסח ובחופשת הקיץ, הלחץ לקיומו לא הגיע מכיוונם של ראשי העמותה אלא דווקא מצד המאמנים במחלקה, המקבלים שכר רק עשרה חודשים בשנה. מנכ"ל העמותה קידר מצדו מפעיל זה כ-20 שנה מחנה קיץ פרטי משל עצמו.
על פי גורמים במחלקה, קידר הגיע עם העמותה להסדר הקובע כי אחוז מסוים מרווחי מחנה הקיץ של העמותה יעבור אליו, בשל הפגיעה הכלכלית שעלולה להיגרם למחנה הקיץ הפרטי שלו. אודסר, שכאמור שימש גזבר העמותה באותה תקופה, לא פוסל אפשרות שקידר הגיע להסדר כספי עם העמותה שהוא משמש בה כמנכ"ל.
"שמעתי משהו כזה, אבל אני לא יודע בדיוק את הפרטים", מספר אודסר. קידר עצמו סירב להתייחס במפורש לדברים. "המחנות הם של הפועל", אומר מנכ"ל העמותה.
אבל השאלה היא אם קיבלת אחוזים מהרווחים של המחנה שערכה הפועל או לא.
"תתקדם לשאלה הבאה".
אודסר, כאמור הגזבר בשש השנים האחרונות, לא חושב שמתוקף תפקידו היה עליו לברר את הסוגיה לעומקה. "הייתי גזבר, אבל זה היה רק תואר, לא תכל'ס", הוא אומר.
אז מי עסק בכספים בפועל?
"גדי קידר".
התשובה המדהימה של אודסר, שמודה כי התואר שהחזיק בו היה ריק מתוכן לחלוטין, מלמדת על אופן ההתנהלות שהושרש בעמותת הנוער. רק כדי לסבר את האוזן, מחזור הפעילות ב-2009 עמד על כשלושה מיליון שקלים, ולמעלה ממיליון ו-700 אלף שקלים מתוכם הגיעו ישירות מכספי ההורים שילדיהם משחקים באגודה. מרכז הפועל, גוף ציבורי גם הוא, העביר כ-357 אלף שקל, ו-644 אלף שקל הגיעו מכספי העירייה והמועצה המקומית מבשרת ציון.
בניגוד למצב שמתאר אודסר, על פי תקנון עמותת הנוער קידר אינו רשאי לעסוק בכספים. סעיף 9.1 בתקנון קובע כי "תקציב העמותה ייערך מראש על ידי ועד העמותה". קידר, מעצם היותו מנכ"ל העמותה, אינו יכול להיות חבר בוועד המנהל. בביקורת עומק שרשם העמותות ערך בעמותת הנוער בשנת 2005 נכתב כי "מצאנו כי החלטות על קבלת עובדים לעבודה, קביעת משכורות ומתן הנחות מתקבלות על ידי מנכ"ל העמותה (גדי קידר – ג"צ) ולא על ידי הוועד המנהל. נראה כי הועד המנהל אינו פעיל ואינו מבצע את תפקידו".
בדוח הביקורת הומלץ אז לא להעניק לעמותה אישור "ניהול תקין", אך ראשי העמותה הצליחו להפוך את רוע הגזירה משום שטענו כי מאז הוועד המנהל נעשה פעיל יותר. כפי שאודסר ציין בפנינו השבוע, לא כך הם פני הדברים.
קידר לא מכחיש את הטענות. "אני מתעסק בכול, גם בתקציב. בוודאי", אומר מנכ"ל העמותה.
זה לא התפקיד של הוועד המנהל?
"הוועד המנהל לא מתעסק בכסף יום-יום. הוא מורשה החתימה על צ'קים, אני ממונה על ניהול התקציב".
מה תפקיד הגזבר?
"הוא חותם על צ'קים. גם דני קליין יחתום על צ'קים".
הגזבר אומר שאין לו מושג מה קורה עם הכספים.
"אין לו מושג כי הוא רק חותם ומאשר את התקציב. אחר כך התקציב עולה לממונים עליו, שזה אני, ולרואה החשבון".
מסמכי העמותה מגלים כי מ-22 ביוני 2005 ועד אוקטובר 2010 לפחות – הפעם האחרונה בה שהפועל הגישה דוח מילולי לרשם העמותות - אודסר היה חבר בוועד המנהל של העמותה. למרות זאת, יו"ר העמותה הטרי מנסה לצייר תמונה שונה. "גם אני וגם דני קליין נכנסנו לוועד המנהל, ורק עכשיו אני לומד את העובדות", אומר אודסר.
אבל רשום שהיית חבר בוועד המנהל.
"לפני כן הייתי חבר עמותה רגיל".
מחנה הקיץ השני של עמותת הנוער החל ביום ראשון שעבר והסתיים אמש. על פי עדויות של נוכחים במקום, במהלך המחנה התרוצצו על הפרקט במלחה כ-60 חניכים בכל רגע נתון, ושיא האבסורד הוא שאחת הקבוצות מנתה כ-18 שחקנים. הורים למסיימי כיתות א'-ג' נדרשו להיפרד מ-1,455 שקל כדי לרשום את ילדיהם למחנה. מסיימי כיתות ד'-ז', שגם נוסעים ליומיים מרוכזים בקיבוץ קליה, שילמו 1,850 שקל.
לשם השוואה, מחנה הקיץ של מכבי תל אביב נמשך גם הוא 11 יום, אך נערך במתכונת אישית - האימונים מחולקים לרמות ומתקיימים בקבוצות של עד חמישה שחקנים. למרות זאת מחיר המחנה נמוך משמעותית מזה שהחניכים הירושלמים הבוגרים נדרשים לשלם – 1,490 שקל.
איש הקשר של המחנה אלון חסיד אמר כי "גדי קידר מנהל את המחנה והוא גם מאמן קבוצה". אלא שבאתר האינטרנט של המחנה אין אזכור לקידר, ולעומת זאת תמונתו ותוארו – "מנהל המחנה" – מתנוססים באתר של מחנה הקיץ הפרטי שלו. אמנם מאמן הנוער הופיע לימים הראשונים של מחנה הפועל אך ביום חמישי שעבר, שבוע לפני סיום המחנה, המריא "מנהל המחנה" להולנד כדי לעמוד לרשות הנבחרת הלאומית שהוא מאמן.
כשהתבקש להגיב לדברים קידר נשמע נחרץ בהתחלה: "אני לא המנהל של המחנה, חטטן", אמר קידר, אך כעבור שניות ספורות שינה מעט את גרסתו. "אני מנכ"ל מחלקת הנוער ואני ממונה על הכל, גם על מה שהולך בקיץ".
זו לא בעיה שטסת להולנד שבוע לפני סוף המחנה?
"לא יודע מה הבנת, תתקדם לשאלה הבאה".
אודסר, יו"ר העמותה המפעילה את המחנה, לא נשמע מוטרד מעזיבתו המוקדמת של קידר. "אני יודע שהכול מסודר, ושהעזיבה של גדי לא פוגמת במחנה", הוא קובע. "כרגע גדי מתעסק במחנה, אבל מפסח הקרוב אני אכנס יותר לעובי הקורה, כדי לקיים מחנות בשיתוף פעולה עם קבוצת הבוגרים".
הרבה סימני שאלה עולים גם סביב שימוש בכספי העמותה כתמריץ למאמנים להירשם לקורס בניהולו של קידר. מאמן שסיים את קורס המאמנים לפני מספר שנים, ומאז עזב את הפועל, מספר שקיבל מלגה בהיקף של כאלף שקל מכספי העמותה כדי להירשם לקורס מאמני כדורסל בשלוחה הירושלמית של סמינר הקיבוצים. השלוחה, שנסגרה בינתיים, נוהלה בידי קידר.
"קורס מאמנים עולה יותר מ-10,000 שקל, ואם עוזרים לך, זה מקל", אומר אותו מאמן. "צריך גם לזכור זה חסך לי כסף לעשות את הקורס בירושלים, בלי להוציא עוד סכומים על נסיעות למרכז הארץ".
היו איתך בקורס עוד מאמנים שגדי סייע להם במלגה?
"היו עוד שלושה-ארבעה חבר'ה מתוך קורס של יותר מ-30 נרשמים".
לא הרגשת שיש בעייתיות מסוימת בכך שאתה מקבל מלגה מהבוס העתידי שלך, בתמורה לזה שתשלם לו 10,000 שקל בשביל להיות סטודנט בקורס שלו?
"לא ראיתי פה ניגוד אינטרסים. בקורס היו חניכים מכל המקומות בארץ. מי שרוצה לעבוד בהפועל אחר כך אמנם עובד בהפועל, אבל זה גם משום שאין יותר מדיי אופציות אחרות בירושלים".
קידר לא מכחיש כי העניק מלגה למדריכים שלמדו בשלוחה הירושלמית של סמינר הקיבוצים בניהולו. "לעמותה יש תקציב מיוחד לכך, וכל מי שעושה קורס מאמנים או מדריכים ועובד בהפועל ירושלים מקבל מלגה", אומר קידר. "לא משנה אם הקורס נערך בסמינר הקיבוצים, בווינגייט או בגבעת וושינגטון".
למרות זאת, מספר מאמנים במחלקה אמרו ל"זמן ירושלים" כי למיטב ידיעתם לא ניתנה מלגה למי שיצא לקורס מדריכים או מאמנים שלא נערך במסגרת שלוחת סמינר הקיבוצים שניהל קידר.
עוד נקודה שנויה במחלוקת הקשורה לכספי העמותה היא תשלומי הביגוד והביטוח שנדרשים מההורים.
"בתור הורה אני משלם את רוב התשלומים על הביטוח, התלבושות והבדיקות הרפואיות של הבן שלי במזומן, אבל בשנתיים שאני באגודה אף פעם לא זכיתי לראות קבלה", טוען שלמה לפידות.
טענות על אי מתן קבלות ניתן למצוא גם בדוחות ועדת הביקורת של העמותה. בדצמבר 2009 לדוגמה התריע אלי חיים מוועדת הביקורת כי "רישום התקבולים מהספורטאים והענקת הקבלות צריך להיעשות מיד עם קבלתם וללא שהיות". חיים גם הוסיף כי "יש לקבל מיידית חשבוניות מס או קבלות [...] ולא להמתין לקבלת חשבוניות עבור כמה תשלומים".
עוד לפני כן, במרס 2006, כתב אותו חיים כי תרומות של גופים או אנשים פרטיים "לא מקבלים ביטוי בספרי העמותה, ולא נרשם שווי התרומה והתשלום ששולם בגינו". הנהלת העמותה הבטיחה לתקן ליקויים אלה.
במכתב שהגיע לידינו אלון חסיד, מנהל בתי הספר לכדורסל שהוזכר בתחילת הכתבה, פונה להורים ומזכיר כי מלבד התשלום למתנ"ס, הם צריכים להוסיף 200 שקלים עבור ערכת ציוד הכוללת תיק, גופיית משחק דו-צדדית וכדור, ועבור ביטוח שנתי. התשלום, על פי המכתב, יועבר "ישירות למאמן הקבוצה".
באתר הרשמי של הפועל מצוין כי ב-13 הסניפים של בתי הספר לכדורסל משחקים כ-400 ילדים בכיתות א'-ו'. בית ספר לכדורסל אינו מסגרת תחרותית, ולכן על פי חוק הספורט, ילדים המשתייכים אליו אינם מחויבים בביטוח. למרות זאת, בתי ספר רבים מחייבים את ההורים בתשלום ביטוח נוסף כדי להיות מכוסים במקרה של תביעות עתידיות.
קבלה שהגיעה לידינו מעידה כי הסכום שגובה בית הספר לכדורסל מהורי ילדים עד גיל עשר בעבור פוליסת ביטוח מטעם חברת "איילון" עומד על מאה שקל. בשיחה עם מרכז הפועל נמסר לנו כי האגודה קובעת את מחיר הביטוח, אך בדרך כלל מחיר ביטוח נע "בין 50 ל-70 שקלים".
כמו לפידות, הורים אחרים טוענים כי רק בעקבות דרישות חוזרות ונשנות ניתנה להם קבלה על תשלום הביטוח שהעבירו דרך מרכז הפועל. חסיד דוחה את הטענות מכול וכול. "כל קבלה שלא הועברה להורה אנחנו שולחים בפקס או בדואר מיד", אומר מנהל בתי הספר לכדורסל. "אם יש מישהו שלא קיבל קבלה שיתקשר עכשיו, ובאותו רגע הוא יקבל. אלא אם מישהו רומז שגונבים כספים, אז זה כבר משהו אחר".
פוליסת הביטוח המיועדת לחניכי בית הספר ותקציר הפוליסה של העירייה הגיעו לידינו, ומתברר כי הביטוח של "איילון" יקר משמעותית מזה של העירייה המבטחת את תלמידיה. לעומת זאת, סכומי הפיצויים במקרי מוות ונכות קבועה גבוהים יותר דווקא בביטוח של העירייה: בעוד העירייה תפצה את המבוטח ב-141 אלף שקל במקרה של מוות, חס וחלילה, הביטוח של חברת "איילון" ישלם רק 58 אלף. במקרה של נכות קבועה מעניק ביטוח "איילון" 291 אלף, ואילו העירייה תפצה את המבוטח ב-376 אלף שקל. חלק ב' של הכתבה אפשר לקרוא כאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם