ערב כתום עמוק: על השיפוט בגמר הפיינל פור
משחק כדורסל גברי וטוב שובש להפליא על ידי שלישיית שופטים, שהרסו את הערב והפכו אותו לתחרות קליעות עונשין

אשכנזי עם ספי שמש צילום: דני מרון
אלא שלתמונה נכנסו האנשים שאיש לא אמור להרגיש בהם. שיפוט פחדני והרסני של השלישיה בכתום שיבש את המשחק כמעט מתחילתו, והגיע לשיאו השלילי ברבע שלישי שנמשך נצח, ונראה כמו תחרות קליעות עונשין בסוף אימון. הוא לא קיפח קבוצה מסוימת אלא אותנו, שבאנו ליהנות משתי הקבוצות הטובות בארץ. השחקנים הבינו את הרמז והפסיקו לשחק כדורסל, ורק הורידו את הראש ונכנסו לסל לשריקה האוטומטית ולשתי זריקות עונשין. ולנו נשארה מסקנה עגומה: לשנה הבאה, מה לעשות, כדאי להביא שופטים מקפריסין.
מדיניות השיפוט הזו חיסלה למעשה את סיכוייה של חיפה. הדרך של הירוקים לנצח היתה לשבש את המשחק השוטף של מכבי ת"א, ולהכריח אותה להתקפה עומדת. אבל אי אפשר לעשות את זה כשכל נגיעה רחוק מהספסל גוררת שריקה. אותו דבר היה בצד השני, אבל מכבי הרבה יותר בנויה למלחמות התשה כאלה. מי שמרים מהספסל את שארפ ויש לו בחמישיה את בורשטיין כמחליף-פותח, ינצח את חיפה בקרב כזה.
פיני גרשון גם הוא שחקן של משחקים גדולים. הוא זנח ברבע השני את המשחק הצפוף והנסיונות להגיע בכוח קרוב לסל, והכניס את שארפ - הפתרון הנכון לקלע טבעי בהיעדר בראון. שארפ
היה שארפ, מכבי היתה מכבי, אנחנו קיבלנו מה שרצינו: ערב שבו לא ידוע מראש מי מנצח, והיותר טובים לוקחים. חבל רק שהיה מונח על התמונה הראויה הזו כתם כתום עמוק.