נבחרת של בית עליון: הטניס עושה היסטוריה
הניצחון המוחץ על הרוסים הוא ההישג הספורטיבי הגדול בתולדות ישראל, ואולי רק עוד כמה שנים נצליח לעכל אותו. בלי מתקנים ובלי ממון, יש לנו טניסאי טוב יותר מכל מקביל באמא רוסיה וצמד בטופ העולמי. "כוחנו באחדותנו", נטבע פעם המושג, ואין מתאים ממנו גם היום

ניצחון כמעט מיתי. ישראל סוגרת מעגל, אתמול. צילום: דני מרון
זה הרבה יותר מדהים כשמנסים לנתח לעומק. שבעה מיליון תושבים יש בישראל. ארבעה מיליון וחצי רוצים להיות ספורטאים ייצוגיים. כמה מהם יכולים לרכוש מחבט טניס? נישאר עם הרבה פחות. זהו ענף ספורט שהכי כיף לראות אותו בישראל במגרש כדורסל. מדהים שכמעט בהיעדר מתקנים וממון, יש לנו טניסאי שיותר טוב מכל מקביל שלו באמא רוסיה, וצמד שהוא מהבכירים בעולם בזוגות.
מקורות המקורבים לרבנות הראשית סיפרו לי לפני המשחק אתמול כי תוצאותיו עלולות להשפיע דרמטית על עתיד
הטניס הישראלי. הפסד היה מחסל את האנדיוני סופית. פרדוקסלית, ככל שהתקדם המשחק והתנאים הורעו, הלך הצמד והתקרב.
"כוחנו באחדותנו" נטבע פעם מושג ישראלי, ולא היה מתאים ממנו למה שקרה אתמול לזוג המוזר. יוני הציל את ההגשות שאנדי מוטט, ואנדי נסך שאר רוח על משחק הרשת הרשלני של יוני. למזלנו, התמודדה ישראל אתמול עם האח של סאפינה, גם היא סוג של מספר 1 בעולם שקהל ישראלי עושה לה לחץ דם גבוה. לך תסביר להם שיש לנו עוד חשבון ארוך עם טטארים, מאז סומאו עיניו של מיכאל סטרוגוב בברזל מלובן.
ומילה אחת על אייל רן. רגעים היסטוריים טמונים לפעמים בפאנץ' שלהם. רן, שאומרים עליו שהוא קמצן ראיונות, לקח אתמול את המיקרופון, וכמו בגין בנאום הצ'חצ'חים אמר משפט שייכנס לקורסים לרטוריקה: "שאלו אותי לפני שנה אם יש לנו נבחרת של בית עליון. יש לנו קהל של בית עליון! יש לנו מדינה של בית עליון!! יש לנו גם נבחרת של בית עליון!!!".