"אולימפיאדה יהודית" בע"מ: טקס ראוותני במכביה בימי "בין המצרים"?
טקס הפתיחה של המכביה, על שלל זיקוקיו, מתקיים בימי "בין המצרים", בהם נהוג להתאבל על חורבן הבית. הצדקנים יטענו שאין סיבה להיכנע לכפייה דתית, אבל למעשה מדובר בכפייה חילונית, שכן הוצאות הטקס נופלות גם על משלמי המיסים חובשי הכיפה. לא כדאי להצטנע קצת?
טקס זה נחמד, אבל אפשר גם להצטנע. צילום: דני מרון
להזכירנו, בימי "בין המיצרים" נזהרים יהודים רבים מכל ביטוי של שמחה ונשף. אלו ימים שנוהגים שלא לאכול בהם בשר ויין, לא להשתתף בשמחה והילולים, לא לקנות בית חדש, לא לקנות בגדים חדשים, לא לצאת לנופשים, לא נועלים נעליים חדשות, ומנהגי אבלות ובכי נוספים.
הצדקנים ה"מתקדמים" שבינינו יאמרו בוודאי כי מדובר רק בקומץ חרדים פנאטים,
וכי אין שום סיבה שעסקני המכביה ייכנעו לכפייה הדתית. טענה אווילית זו היא סוג של הונאה עצמית גדולה, כיוון שלביטויי האבל על חורבן המקדש שותפים יהודים חילונים רבים.
אלא שהטיעון הצדקני הזה מקומם דווקא מכיוון אחר. מופע הפתיחה המזוקק הוא יותר ביטוי של כפייה חילונית, כיוון שחלק גדול מהוצאות המכביה מוטלות על גבו של משלם המסים. להזכירנו, בין משלמי המסים ישנם גם דתיים וחרדים, ואלו לא מחויבים במימון מופע לאומי הנוגד את ערכי צאן הברזל שלהם. האם לא היה שווה להצטנע מעט במופע הפתיחה, וזאת כדי שכל היהודים בעולם, וגם גויי כל העולם, ירגישו ויידעו באמת שאנחנו "עם סגולה"?.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם