בית השיטה: יענק'לה שחר שוב ניצח

אחרי ה-0:6 המוחץ על גלנטורן לכדורגל הישראלי שוב יש את כל הסיבות לאהוב ולהעריך את הבוס של מכבי חיפה ואת איתמר צ'יזי' על הדרך שבה המועדון הזה מתנהל, בין אם קבוצות הפאר של אירופה תגענה לישראל ובין אם לא. וגם: מילה טובה לאלישע לוי, שמצא שיטת משחק מצוינת

אבי רצון | 16/7/2009 9:00

צריך להחמיא לממשלות הכדורגל בעולם, פיפ"א ואופ"א, על כך שהן מאפשרות לכדורגלנים חובבנים לנסות את מזלם במסגרות רשמיות מכובדות, אולי יתפסו משהו. אבל עד כאן. כי גלנטורן היא לא הוכחה לשום דבר. בוודאי שלא לכדורגל רציני. מצד שני, אי-אפשר שלא להחמיא להתארגנות הרצינית של מכבי חיפה לקראת המשחקים בצ'מפיונס ליג.

שחקני מכבי חיפה חוגגים מול גלנטורן צילום: דני מרון

הכל מתחיל בעובדה שהמאמן אלישע לוי מצא שיטת משחק. ‭2-4-4‬ גמיש עם ולדימיר דבאלשווילי המרתק ולצידו יניב קטן. ולא פחות חשוב: סוף-סוף קישור עם אמירה ברורה.

שני קשרים אחוריים קלאסיים עם יכולת טכנית גבוהה, כיאל וקולמה, שחקן כנף שעוד נשמע עליו רבות כמו מוחמד גאדיר (הפתעה מדהימה, לא יודע כמה הוא רץ 100 מטר, אבל ברור לי שהוא מתמודד בקלות על מדליית הזהב באליפות ישראל) ופנטאסיסט, רפאלוב, עם ראיית משחק של פליימייקר.

> 0:6 גדול למכבי חיפה על גלנטורן
>אוסיי ראנספורד יושאל לטוונטה אנסחדה

בעת צרה לא צריכה להיות לאלישע לוי שום בעיה עם הספסל. גולסה, בוקולי וארבייטמן אמורים להספיק גם לשלב הבא של הצ'מפיונס. לגבי המשחק בפלייאוף - מוקדם לומר. כאמור הקבוצה החביבה מצפון-אירלנד לא יכולה להוות מדד לשום דבר. בוודאי שלא להגנה של חיפה.

כי אם בפוטנציאל וברעננות של דבאלשווילי ניתן היה להבחין מיד ובקלות, על טישיארה קשה להרבות במילים ונצטרך להמתין למשחקים הבאים כדי להבין יותר את מותרו. אם טישיארה יתגלה כפתרון אידיאלי לצד קינן, ניתן יהיה להמתין בתקווה לשני המשחקים המכריעים בדרך לשלב הבתים.

בכל מקרה, לכדורגל

הישראלי שוב יש את כל הסיבות להמשיך לאהוב ולהעריך את יעקב שחר ואיתמר צ'יזיק על הדרך שבה המועדון הזה מתנהל. אם קבוצות הפאר תגענה לישראל ואם לא. בתחום הזה של תרבות הניהול חיפה כבר הרבה שנים בסביבה של הגדולות. עם ההסתייגות של "הכל יחסי‭,"‬ ואולי בלעדיה.