משיחי שקר: הבעיה עם משקיעים מחו"ל
המלכת בעלי קבוצות כדורגל שיושבים בחו"ל היא פאסה. בניגוד למה שקורה באירופה, המצב בארץ שונה. כאן כדאי להתחיל לאתר את היעקב שחר הבא
רחוק מהעין רחוק מהלב? אלכס שניידר צילום: אסי כהן
לא דין אברמוביץ' וצ'לסי שלו, האמריקאים שרכשו את מנצ'סטר יונייטד, אסטון וילה, ליברפול וסנדרלנד, או אנשי אבו-דאבי שאמונים על החזקת מנצ'סטר סיטי ואולי פורטסמות'; כדין אלכס שניידר (קנדה,( דניאל יאמר (קו ת"א-פרנקפורט,( ארקדי גאידמק (גלות ברוסיה) ובקרוב גומא אגייאר (השד יודע איפה.(
ראשית, בגלל הגב הכלכלי. לא מדובר באותה ליגה. שנית, כדי להיות בעלים של קבוצה בישראל צריך שורשים חזקים. אתה חייב לאהוב כל פרט בקבוצה. את הדשא הגרוע בקרית-אליעזר, את היציעים הרעועים בקופסה, את מתקן האימונים בקרית-שלום ואפילו את הקומץ של אוהדי בית"ר החזקת קבוצה, בארץ ובעולם, אינה רווחית.
לכן מי שמשקיע חייב לקחת בחשבון הפסדים במאזנים - ולא רק במגרש. יש העושים זאת רק מאהבת הקבוצה, יש כאלה הרוצים לזכות בפרסום באמצעות מועדון, בדרך לצבירת כוח פוליטי (המודל המוצלח של ברלוסקוני, המודל הנכשל של גאידמק.(
המודל שלנו חייב להתבסס על אדם אחד. ישראלי, אגב, שחי בארץ. כמעט שני עשורים יעקב שחר מחזיק במכבי חיפה. דווקא באמצעות שפיות כלכלית ומנהיגותית הוא הפך את המועדון למעוטר ביותר בעידן שלו. האלופה היא הקבוצה היחידה שניתן להגדירה כאירופית לכל דבר ועניין.
הפטנט הישראלי של מציאת משקיעים מחו"ל לא שווה את הנייר שעליו הם חתומים
אם הם לא מגיעים כמעט כל חודש לראות משחקים, לשוחח עם אוהדים ולהרגיש את הדופק של הבייבי. הקבוצות שלהם ייפלו כמו מגדל קלפים (בית"ר, נתניה ובתקווה שמכבי ת"א לא תלך בעקבותיהן.(
אני מעדיף איש עסקים עם חזון כמו איזי שרצקי, שהכניס כסף לקרית-שמונה מאהבה גדולה. תפסיקו לחפש משיחים בחו"ל. אין כאלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם