לעזאזל הכסף: מחנה הנבחרת מיותר
מדוע זקוקה נבחרת ישראל, שאיבדה סיכוי להעפיל למונדיאל, למחנה אימון באנגליה? אפשר היה לעשות שימוש בכסף לטובת המתקנים העלובים בליגת העל, קבוצות הנוער וגם הספורט הנשי. אבל לוזון, מתברר, לא מקבל החלטות אם אינן פופוליסטיות

בזבוז זועק לשמיים. אימון הנבחרת. צילום: דני מרון
אם הדבר יעמוד למבחן מבקר פנימי או חיצוני, התוצאות עלולות להעמיד במבוכה את לוזון ואת הנהלת ההתאחדות. בדיקה כזו עלולה גם לייחס רשלנות, שלא לומר טעם לפגם, בעצם העובדה שדיון חוזר בנחיצות המחנה היה קובע שהוא אינו יעיל.
לדרור קשטן ולמשה סיני אין יד ורגל בהחלטה הנוכחית, למרות שהם בעד המחנה. אבל איפה לוזון, הוא הרי מבין בכדורגל ויודע היטב מה הסיכוי שלנו להגיע למונדיאל הקרוב. לוזון גם יודע שמחנה האימון לא יתרום דבר להשגת המטרה. הרי אם היה סיכוי כזה, לא היינו מפסיקים לשמוע את הפטפוטים שלו בתקשורת.
משחק האימון נגד צפון אירלנד נקבע מראש וראוי שיתקיים משום שהנבחרת צריכה הכנה מינימלית להמשך המוקדמות, אבל בשביל משחק אימון לא צריך מחנה אימון של כמעט שבוע ימים
בעלות מאות אלפי שקלים. זה מגוחך ומצחיק.
את הכסף הזה יכולים היו לוזון ועמיתיו בהתאחדות להשקיע במתקנים העלובים בהם אמורות לשחק קבוצות ליגת העל בעונה הקרובה, במתקני הנוער, או אפילו בספורט הנשי. או להעמיד בראש סולם העדיפויות דיון מעמיק ברמת הכדורגל ולהכשיר מאמנים צעירים. לוזון, מתברר, לא מקבל החלטות אם אינן פופוליסטיות.
ביטול מחנה האימון יכול לגרור תגובות לא פשוטות, אבל דבר אחד ברור: לו היה לוזון מבטל את המסע המיותר הזה, הוא היה מעמיד עצמו בשורה אחת עם בעלי ההון המפוכחים שמקצצים בכל מקום אפשרי ומסייעים לעסקיהם לשרוד את התקופה הקשה במשק. אבל ההתאחדות היא לא העסק הפרטי של לוזון וכספי הציבור ממשיכים לזרום למרות המצב הכלכלי הקשה, אז לעזאזל הכסף.