מגזינים online

מכונית על בלוקים: מכבי נתניה בדרך לאיסטנבול

דניאל יאמר עשה הכל כדי לחרב את המועדון שלו, אבל כשסמיה תקע את הראשון, בטח נתקע לו הזית של הקוקטיל בגרון. קבוצה כחול-לבן זה יפה בשביל הפרוספקטים, אבל צריך קצת תוכן. מול גלאטסראיי זה כבר לא יספיק

אייל לוי | 24/7/2009 9:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
כואב הלב על דניאל יאמר. כמה שהבן אדם משקיע בלחרב ולא הולך. מכר כוכבים, הביא מאמן אלמוני, הבריח את הקהל וזו התודה שמגיעה, שלישייה? אי אפשר היה לסדר איזו הדחה בבושת פנים?
מעוז סמיה חוגג את הראשון.
מעוז סמיה חוגג את הראשון. צילום: דני מרון

הזית מהקוקטייל בטח נתקע לבעל הבית בגרון, כששמע שמעוז סמיה דפק את הראשון. גם לי נתקע הבייגלה מרוב תדהמה. מי זה סמיה, מי זה דניאל ליפשיץ? ניתוח פלסטי כמו שהמועדון עבר הקיץ, גם מייקל ג'קסון המנוח לא זכה לקבל. כמה הייתי גאה כשזיהיתי את דלה ימפולסקי, רץ באגף. הנה סוף סוף כוכב ענק, בסדר גודל עולמי.

אין ספק שנכחנו באירוע שיא, ממש טירוף בהיכל. מרוב צפיפות בכניסה, הייתי משוכנע שהגענו לבר מצווה. שלוש מאות איש, משהו צנוע, בחוג המשפחה. מה רוצים? הבעלים לא מגיע, אז שהאוהד יעזוב את המיזוג וייסע ספיישל בשביל אוראל דגני? שננו היטב את השם, עוד תפגשו אותו הרבה באירופה, בגביע, בעבודות גינון. יאמר הרי חוסך.

אני לא מקנא בנתי עזריה. סוף סוף נתנו לו מכונית בליגת העל, רק הוציאו את המנוע והשאירו על בלוקים. בלי זרים, הנה עוד המצאה גרמנית, נתניה נראתה כמו אוטובוס של קייטנה. אז נגד קבוצה מלטזית, ברמה של ליגה ב‭,'‬ זה יכול ללכת, אבל חכו שגלאטסראיי תגיע ואחריה מכבי חיפה. כחול לבן זה יפה בשביל הפרוספקטים, אבל צריך קצת תוכן.

מה אכפת ליאמר. יושב עכשיו שזוף, ג'ל בשיער. אין אפילו קלטת שיראו לו מהניצחון הראשון של הקבוצה בגביע אירופה. היסטוריה. מי שהיה, ראה. מי שלא, יכול להסתפק בשמועות. ממש כמו שנות השבעים המוקדמות כששיחקנו על חצץ.

שחקני ברצלונה יכלו ללמוד.
שחקני ברצלונה יכלו ללמוד. צילום: אי-פי

אז בואו נעדכן אותו שבמחצית הראשונה, כשהמלטזים עוד עמדו על הרגליים, זו היתה קטסטרופה. במחצית השניה, כשהאורחים התמוטטו, נתניה שטפה את המגרש לעיניו של יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, שרק אתמול הכתיר את הליגה כאחת הטובות באירופה.
  
אין ספק שאם ברצלונה היתה רואה את המשחק, היא היתה לוקחת כמה אלמנטים מובחרים, כמו
הערבוביה ברחבה והיציאה להפסקה. הכדורגל הישראלי גם בהרכב שני, עם לחות של מאה אחוז, עדיין אימפריה.

אז סליימה יכולה להיות גאה. היא עמדה בכבוד ונדמה לי שכשמיפסוד, המלטזי, ירד מהדשא שמעתי אותו ממלמל "הלוואי שיום אחד אני אהיה אחמד סבע‭."‬ שלא יתייאש. יאמר מסוגל להביא אותו, הרי חסר עוד קשר הורס.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אייל לוי

צילום: .

כתב ותחקירן ראשי של מערכת הספורט ב"מעריב". בנוסף כותב במוסף "סופשבוע", חבר מערכת התוכנית "ספורTV" בטלוויזיה החינוכית

לכל הטורים של אייל לוי

עוד ב''דעות''

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים