אורנית שוורץ: ידעתי שאין כוח שימנע מאיתנו לעשות את זה
השחקנית הוותיקה של רמלה זכתה בכל תואר אפשרי בארץ. בגיל 31 היא המציאה את עצמה מחדש כמומחית הגנתית, כמו שביקש ממנה עדן ענבר ואחרי הניצחון באראס היא עלתה גם אל פסגת היורוקאפ. "הצרפתיות רצו לחגוג אצלן בבית, אבל, סורי, הגביע הולך עם הצהוב"
גרינבוים ואורנית שוורץ חוגגות. רצתה בכלל לוותר על אירופה צילום: עודד קרני
"ענבר הרגיע כשאמר לי: 'אל תדאגי. מדובר בשלוש טיסות וייגמר הסיפור." בפועל רמלה טסה העונה שבע פעמים לחו"ל, ושלשום היא חזרה מהנסיעה האחרונה שלה העונה עם גביע היורוקאפ.
על כך שהוא לא עמד במילה שלו, שוורץ מוכנה לוותר למאמן. "עדן הגשים לי חלום. אני רק יכולה להודות לו. אני אלופת אירופה, וזה מדהים. כשהסתיים המשחק מול אראס לא האמנתי. לקח לי זמן לקלוט את זה. האוהדים שליוו אותנו לצרפת גרמו לי לקלוט שעשינו את זה. כשנחתנו בנתב"ג ביום שישי ו500- אוהדים חיכו לנו, הבנתי שהפכנו לחלק מההיסטוריה של הכדורסל הישראלי."
בעונה שעברה אימן ענבר את שוורץ במכבי אשדוד, והשחקנית הולכת אחרי המאמן בעיניים עצומות. "אני אומרת לעדן תודה ענקית. הוא יודע לתת לכל אחת הרגשה שהיא השחקנית הכי חשובה בקבוצה.
"זה מה שמייחד את האישיות שלו. הוא חבר, הוא רגיש. הרבה מאמנים יודעים ומבינים כדורסל, אבל לא רבים יודעים איך להתנהג באנושיות ולתת לכל שחקנית את התחושה שהיא מלכה." לדבריה, אליצור רמלה קיבלה את האופי המאמן שלה: "אנחנו שקטות, מפרגנות, לא נלחצות, יופי של קבוצה."
"עמדתי ואמרתי וואו"
עדן ענבר מביא את הגביע לרמלה. "חבר ורגיש" צילום: אלן שיבר
שוורץ עברה הרבה תחנות בליגת העל בקריירה שלה. לפני עשור היא זכתה באליפות עם רמלה, וחמש שנים לאחר מכן היא הוסיפה לרזומה שני גביעי מדינה עם רמה"ש. לקראת העונה, היא ידעה שאחרי שנים רבות כשחקנית מובילה, ברמלה היא תאלץ לעלות מהספסל. "זה לא היה קל," היא אומרת. "אבל היום, למרות
שנותר לנו להילחם על האליפות, אני יכולה להגיד שהיה לי כיף. אני מקווה שנחגוג עוד תואר, כי אני לא רואה קבוצה שתוכל לעצור אותנו." בניצחון ביום חמישי 53-61 על אראס שוורץ סיימה עם שתי נקודות בלבד, והניסיון שלה התבטא בהגנה, כשהיא חיסלה כמעט לבדה את המאמצים של הצרפתיות להשיג נקודות מתחת לסל.
אליצור רמלה מחזיקת היורוקאפ. שאפו
צילום: דני מרון
"כל העונה הזו מאופיינת מבחינתי במשחקים ללא נקודות," היא מסבירה. "זה כבר לא מעניין אותי אם אקלע או לא, אני יודעת מה התפקיד שלי על המגרש והתקפה היא בונוס. יש מי שתקלע. מה שהופך אותנו לקבוצה גדולה היא הדרך והסיסטם." מה ענבר ביקש ממך לעשות במשחק באראס?
"הגנה וריבאונדים. היתה לי מטרה נוספת, והיא לעצור את מלשנקו. אני חושבת שהצלחתי." השחקנית הוותיקה עדיין נמצאת תחת הרושם האדיר מיום חמישי, כשנכנסה לאולם באראס. "נעתקה נשמתי. עמדתי ואמרתי וואו. היה מדהים," היא מספרת. "שעתייםשלוש לפני השריקה לפתיחה היציעים היו כמעט מלאים, וכולם לובשים בגדים ורודים ומעודדים בלי הפסקה. היתה תחושה של הלם, משהו עוצמתי שלא חוויתי לפני." חששת שרמלה תפסיד?
"בגומלין לא. במשחק הראשון בארץ כן. ידעתי שיהיה לנו קשה להגיע לעוד פיק לאחר הזכייה בגביע המדינה.
לאחר שעברנו את המשחק הראשון בשלום, למרות השוויון אמרתי לריבי גרינבוים: 'אנחנו עושות את זה. אין מצב שלא נחזור עם הגביע."' המשכת להאמין למרות הרבע הראשון?
"האמנתי. נכנסתי רגועה לרבע השני, כי ידעתי שאין כוח בעולם שימנע מאיתנו לעשות את זה. בהמשך עשינו מספר שינויים בהתקפה והפתענו את הצרפתיות בהגנה. יש לנו ברמלה בסיס כלכך רחב של שחקניות, שהמאמנים יכולים לעשות מה שהם רוצים ולשחק בכל סגנון שיבחרו." אפילו לראש העירייה לא היה מה להעיר.
"יואל לביא מאושר עד הגג. הוא כל-כך התרגש שהוא לא יכול היה לדבר. לכן לא הצליח להעביר הוראות לעדן." איך חגגתן?
"התלבשנו על בר באראס. שתינו הרבה וודקות ובירות. הבר היה שלנו, אני השתלטתי על עמדת הדי.ג'יי והשמעתי רק מוסיקה מזרחית. הצרפתיות רצו לחגוג אצלן בבית, אבל, סורי, אין מה לעשות. הגביע הולך עם הצהוב."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם