בלאט: מרגש אותי שהקהל מבין מה עשינו
הזימון להיות עוזרו של פיני גרשון ("הוא תרם להחלטה שלי לחיות בארץ"), אובדן החסינות והבוז מצד אוהדי מכבי ("לא מאחל את זה לאף אחד") והיציאה לאירופה ("זה היה כמו בסרט של הסנדק"). החלק השני של הראיון עם מאמן מכבי ת"א
דייויד בלאט והילדים. הם כבר ישראלים לכל דבר צילום: עדי אבישי
חצי שנה קודם, פיני גרשון גויס כדי לחלץ את המועדון מהבוץ של שנות התשעים, וכל מי שהכיר את הענף הבין שמהר מאוד יצטרף אליו אחד מהשניים, בלאט, או ארז אדלשטיין. וכך, בדיוק 20 שנה אחרי שהגיע לביקור התרשמות ראשון בארץ, מי שהיה שחקן ליגה לגיטימי, אבל לא כוכב על, קיבל את ההכרה האולטימטיבית של הכדורסל הישראלי.
סגירת מעגל?
"כן, אבל דווקא מכיוון קצת אחר. כשבוב הזמין אותי לארץ, שמעתי רק על מכבי ת"א. וכן, עברו לי בראש מחשבות. קיוויתי שאולי מישהו ממכבי יראה אותי, ויציע חוזה. לי לא הציעו, אבל היה לי חבר, פול פרידמן. הוא שיחק איתי בפרינסטון, והיה השותף שלי לחדר. חבר אמיתי. שאלתי את בוב אם אפשר להזמין גם אותו לארץ, והוא אמר שבשמחה. הגענו למשחק אימון נגד נבחרת העתודה, ובאמת שמלוק (שמואל מחרובסקי, מנהלה המיתולוגי של מכבי - א"א) בא לראות את שני היהודים מאמריקה.
"אני הייתי בסדר במשחק, אבל הכוכב הגדול היה פול. שמלוק ניגש אליו, והציע לו לוותר על המשך הלימודים בקולג' ולהצטרף לקבוצה. חזרנו יחד לפרינסטון, וכאב הגורל, באותה שנה התגלה אצל פול סרטן. כעבור שנתיים הוא נפטר. פול הוא זה שהיה אמור להגיע למכבי, לא אני. וכל אותן שנים, אצלי בראש, להצטרף למכבי היה יותר מאשר הרצון להגיע לקבוצה הגדולה, עם התהילה והשם. הרגשתי שאני סוגר את המעגל הזה בשבילו".
הקליטה בהיכל הייתה מופלאה. גם החיבור עם גרשון. "כשהייתי שחקן שלו במכבי חיפה", משחזר בלאט, "פיני היה מזמין אותי אליו הביתה. פותח שולחן. מדבר איתי כחבר. זה מאוד השפיע עליי. הפתיחות הזאת, אלה הדברים שכל כך תרמו להחלטה שלי לחיות בארץ".
האמת, זוג מוזר. הפכים מוחלטים. פיני כבר אז היה מהיר לשון, מאוד פתוח, שלא לומר בוטה. אבל לבלאט הוא פרגן בלב שלם, ובכל הזדמנות. החל מהמקום הייחודי שנתן לו במערכת כעוזר מאמן מאוד אקטיבי, צעד שהרבה מאמנים היו נזהרים מלעשות, ועד ההתייחסות אליו בתקשורת, שנתנה עוד הכשר ציבורי למעמדו כנסיך. יורש העצר.
אחרי עשר שנים שבהן מכבי לא התקרבה לרמות הגבוהות באמת של הכדורסל האירופי, "הצוות המקצועי", כמו שקראו להם אז, הוביל את המועדון לימים הגדולים בתולדותיו. בתהליך שבלאט מקביל לעונה הנוכחית, נבנתה קבוצה חדשה. בלי שמות נוצצים מדי. עם נייט האפמן, שהגיע ממרכז הליגה הספרדית והפך לסנטר המשמעותי באירופה. עם אריאל מקדונלד, שהצטרף מבלגרד הצנועה, והוביל את מכבי לגמר הסופרוליג, וכעבור שנה לזכייה בגביע האירופי.
בסיום אותה עונה, כשגרשון החליט לפרוש, התפקיד הועבר לבלאט באופן הכי טבעי. בעונתו הראשונה הקבוצה חזרה לפיינל-פור. בעונה השנייה פספסה במשחק אחד את העלייה לארבע הגדולות, אבל בדרך משהו בקסם נעלם.
זו הייתה עונה קשה. התקציב צומצם, רוב הכוכבים הגדולים עזבו. ובלאט, לראשונה בקריירה, איבד את החסינות. הפרשנים חיפשו אותו. הקהל התגעגע לגרשון, עד שבערב מאוד נדיר בהיכל, האוהדים עמדו ושאגו בוז צורם מול המאמן שלהם. הקצה הכואב של הסקאלה, זו שבשבוע שעבר עטפה אותו באהבה עצומה.
"תכל'ס", מבקש בלאט לעשות סדר, "ברמה הספורטיבית, גם בקדנציה הראשונה שלי הגענו להישג מדהים. בעונה הראשונה הגענו לפיינל-פור. נכון שלא זכינו בגביע, אבל זו הייתה העונה שהסופרוליג והיורוליג התאחדו, כך שלהעפיל לפיינל-פור היה פי שתיים יותר קשה מאשר שנה
קודם. בשנה השנייה כמעט כל הקבוצה עזבה. אנתוני פארקר נשאר בארה"ב בגלל ההריון של אשתו. אריאל עבר לפנתינאיקוס. האפמן עזב ל-NBA. נדב הנפלד פרש. צריך להגיד יותר מזה?
"באמת בהתחלה הלך קשה, וזה טבעי ביותר בהתחשב בנסיבות. מה גם שהוסיפו את הליגה האדריאטית, ושיחקנו שלוש פעמים בשבוע במסגרות שונות. גם לזה צריך היה להתרגל. כולם עושים סיפור מהעונה ההיא - ומגזימים. בסל הכל, היו חודשיים קשים. בנובמבר ובדצמבר מאוד סבלנו. בסוף אותה עונה כמעט הגענו לפיינל-פור, זכינו באליפות ובגביע, וניצחנו ב-90-80 אחוז מהמשחקים בארץ".
ועדיין, זו הייתה הפעם הראשונה מאז שהגעת לארץ שלא חיבקו אותך. שהתחילו לפקפק, לשאול שאלות.
"כן. הייתה תקופה מאוד קשה".
עם מי מדברים בימים כאלה?
"בעיקר עם הבית, אבל אני לא אשכח שיחת טלפון מבוב גונן. הוא לא היה בארץ, כי לצערי, אותי לא חיבקו חודשיים ואותו, למרות שהוא מאמן מצוין, לא מחבקים כבר 20 שנה. הוא אמר לי שיהיה בסדר. ואז סיפר על עצה שקיבל מאבא שלו: 'ברגע שאתה, כמאמן, מתחיל להקשיב לאלה שיושבים בשורה השלישית, לתקשורת, לאוהדים, מהר מאוד תמצא את עצמך יושב לידם'. הוא אמר שאמשיך ללכת בדרך שלי, וזה בדיוק מה שעשיתי."
נעלבת מהיחס?
"בוא נגיד שאני לא מאחל לאף אחד לעבור מה שעברתי. ואני חייב לציין, בלי יותר מדי עזרה מהמערכת. אני לא אגיד שלא התייחסו אלי יפה, אבל יכלו להתייחס אחרת. היום ההנהלה שלנו התבגרה. אז זה היה שונה".
צריך להכיר את עולם המונחים של בלאט, כדי להבין עד כמה המשבר היה כואב. כבר סיכמנו, האיש מקפיד להתבטא בזהירות ובעדינות, בלי קשר לעובדה שבאותה מערכת נמצאים גם הבוסים הנוכחיים שלו.
דייויד בלאט במדי הפועל גליל עליון צילום: עדי אבישי
רק שאז נגמרת העונה, ומכבי קוראת לפיני, ומבקשת שתחזור לשמש כעוזר מאמן.
"מראש פיני עזב בהחלטה שלו. לא כי רצו שהוא יעזוב. בעונה הבאה התכוונו להשקיע הרבה כסף, יותר ממה שהשקיעו בעונה השנייה שלי. ידעו שגמר היורוליג יהיה בארץ, וההנהלה רצתה להחזיר את פיני בגלל שבעיניים של הרבה אנשים עברנו עונה קשה, ופחות מוצלחת ממה שלדעתי הייתה האמת".
מי סיפר לך על התוכניות?
"זה היה באוויר. לא הופתעתי. אני זוכר שיחה מאוד לבבית עם שמעון, מוני ופיני. הם ביקשו שאשאר. אף אחד לא עמד וכיוון לי אקדח לראש. מצד שני, הם הגיעו להחלטה סופית בשלב מאוחר יחסית, כך שלא היו לי הרבה אפשרויות אחרות".
ענית מיד, או לקחת יום לחשוב?
"יותר מיום. בסוף החלטתי להישאר, ואני לא מצטער. עשינו עונה קסומה ומאוד נהניתי".
אחרי כל כך הרבה שנים, אפשר לשאול על חלוקת התפקידים, שקיבלה כל כך הרבה פרשנויות?
"צריך לעשות סדר", הוא מדלג באלגנטיות מעל המוקש. "פיני היה המאמן, הסמכות הראשית. אם היה צורך להכריע, זה היה התפקיד שלו. אני הייתי עוזר המאמן, אמנם בצורה לא שגרתית, כי החיבור בינינו היה יוצא מן הכלל. השלמנו אחד את השני. אנחנו מאוד שונים באופי, אבל המטרות היו זהות. לא היה אגו, לפחות בינינו, והייתה מוכנות לקחת את הטוב מהשני. החיבור תפס מאוד מהר. ההצלחות היו מיידיות, ואם פיני היה אחר זה לא היה קורה. חייבים לתת לו את הקרדיט הזה".
קבוצה אחרת
שבע שנים אחרי, התחלפו היוצרות. עכשיו זה בלאט שנקרא להחליף את גרשון. עוד קודם, ובלי קשר, ירח הדבש כבר לא מה שהיה פעם. לפחות מהצד, בסיוף הקדנציה היתה תחושה שגרשון פחות מקפיד לפרגן לעוזרו. שיותר חשוב לו להבהיר את מקומו.
בלאט לא מוכן ללכת לשם. "אני אפילו לא רוצה להיכנס לזה. כאן זה הטבע לרצות להרוס את מה שטוב. לפעמים של האנשים עצמם, ולפעמים של האנשים מסביב. אני, מכל התקופה שהיינו ביחד, לוקח רק את הטוב, וגם מודה לו על כך. זה מה שאני מוכן להגיד. כל היתר פחות מעניין. אני מכבד את האדם. הוא עזר לי המון בקריירה ואני רוצה להאמין שאני עזרתי לו לא פחות. בזה מסתיים הסיפור".
בלאט במדי נבחרת רוסיה. הצלחה גדולה צילום: אי-פי-איי
הסיפור הבא כבר התרחש באירופה. במקביל להחלטה להישאר כעוזר מאמן, לבלאט היה ברור שמדובר בסידור לשנה אחת בלבד. שהפעם לא יחכה לירושה. וכך, בקיץ 2004 הוא עזב את החממה המפנקת של אלופת אירופה, וחתם בדינמו סט. פטסבורג.
"זה היה כמו בסרט 'הסנדק', קיבלתי הצעה שאי אפשר לסרב לה", הוא מספר. "גם טובה מאוד כלכלית, ויותר מזה, אפשרות לנהל תקציב גדול ולבנות את הקבוצה כמו שאני מבין".
האקזיט לרוסיה התברר כהצלחה מסחררת. זה החל בעונה מצוינת וזכייה בגביע הצ'אלנג', המפעל האירופי המשני. אבל הרבה יותר מזה, שם נפתחה לבלאט הדלת לאימון נבחרת רוסיה ואימון בנטון טרביזו, מועדון בו עבדו לפניו אטורה מסינה וז'ליקו אוברדוביץ', שני המאמנים המעוטרים והבכירים ביבשת.
עם בנטון הוא זכה באליפות איטליה. עם רוסיה זכה באליפות אירופה אחרי ניצחון בגמר על אלופת העולם מספרד. אם כבר מדברים על סגירת מעגלים של בחור יהודי, שגדל בארה"ב בימי המלחמה הקרה.
עוד קודם נבחר בלאט לאמן את נבחרת ישראל, אבל יום לפני תחילת האימונים התפטר, אחרי שהתייאש מהביורוקרטיה והבין שלא יוכל להשיג בזמן את תעודת המאמן, כפי שנדרש ע"י חוק הספורט. סיפור מורכב.
במקור תוכננה עבורו תוכנית מיוחדת. גם בבית הספר למאמנים, שם שימש בעצמו כמרצה, הפנימו שקצת מצחיק לדרוש ממאמן שהוביל את מכבי לפיינל-פור להירשם לקורס. הסיכום היה שישלים שעות בהרצאות שיעביר, ועל כך ייבחן באופן רשמי. הוא החל במסלול, אבל כיוון שעבד ברוסיה באותה עונה, לא הספיק להשלים את המכסה.
על פניו, עם כל האבסורד, דווקא השורשים האמריקאיים המסודרים שלך אמורים להכין אותך לכך שיש חוקים, מוזרים ככל שיהיו.
"הבעיה שהחוקים התחילו באמצע הדרך. כבר אימנתי כמה שנים טובות בארץ. שכחו שיצאתי מאוניברסיטה עם תואר. נכון, לא כמאמן. אז הוחלט על קורס מזורז, וכיוון שגרתי ברוסיה לא יכולתי להשלים את כל החובות בזמן. סיימתי את כל הקורסים האקדמאיים וחסרו לי מספר שעות שהייתי צריך להשלים בהרצאות מול תלמידים. אני חושב שהיו כאן שלושה עורכי דין, עם תמיכה של כמה יפי נפש מאיזושהי קבוצה, שאני לא אדבר עליה היום".
אחד מאותם אנשים, אגב, פועל היום נגד ההחלטה להעניק לשמעון מזרחי את פרס ישראל.
"אז תעשה אחד ועוד אחד. בכל מקרה, יושב ראש האיגוד דאז, ירמי אולמרט, נכנע ללחצים, ויצא עם הכתבה המפורסמת שלו, שדייויד בלאט לא יוכל להיכנס לאולם של אימוני הנבחרת עד שתהיה לו תעודה".
ולמחרת התפטרת.
"לא הייתי מוכן להיכנס לתפקיד בלי תמיכה מלאה מהאחראים עליי. הרגשתי כאילו אכנס לתפקיד עם אות קלון. וזו נבחרת ישראל, הכל חייב להיות נקי. אני באתי בידיים נקיות. בעיניי הם עשו את זה לא נקי".
"יצאתי ברוח טובה וכך גם חזרתי" צילום: דני מרון
עוד לפני הקיץ האחרון, במהלך שנים לא קלות שעברה מכבי, שמו עלה כמועמד לחזור. עד השנה, בלאט סירב בנימוס. בתוך מכבי, היה מי שאמר שזו דרכו לסגור חשבון. זכר לימים הקשים ההם בלאט מכחיש.
"אין קשר", הוא אומר. "להבדיל מהרבה אנשים, אני יודע להפריד בין רגשות ורגישות למציאות. אני מאוד מציאותי במקצוע הזה. מעבר לזה, מכבי עשתה המון בשבילי, ואני לא שוכח את זה לרגע. ובמקביל, מרגיש שגם החזרתי על כל מה שקיבלתי. לכן כשיצאתי, עזבתי ברוח טובה, וכך גם חזרתי".
כאמור, בעונתו הראשונה כמאמן, בלאט כבר עלה לפיינל-פור. ועדיין, משהו באווירה היום שונה. גם ב-2008 מכבי הגיעה לגמר. זה לא נראה ככה. זה לא הרגיש ככה. פחות משנה עברה מאז החל תהליך השיקום, באחת מנקודות השפל התדמיתיות והמקצועיות הגדולות שידע המועדון. היום זו קבוצה אחרת.
בשבוע שעבר כשהם מובילים ב-20 נקודות ודורסים את קאחה לבוראל ויטוריה בדרך לפיינל-פור, 11 אלף איש קמו להגיד לבלאט תודה.
"מרגש שהקהל מתחבר לתהליך" צילום: דני מרון
חוויה מתקנת?
"כמובן שזה ריגש אותי, אבל לקחתי מזה דברים אחרים. מרגש אותי שהקהל מבין מה עשינו, ומתחבר לתהליך שהקבוצה עברה. דיברנו על לימודי ספרות אנגלית, בדיוק הבוקר סיפרתי לשחקנים על 'הזקן והים' של המינגוויי. דיברנו על משמעות התהליך. ההבנה שגם אם אתה חושב שהגעת להישג הכי גדול שלך, זו הדרך שצריכה להנחות אותך. כי ההישג יכול להיעלם כמו שהדג נעלם בדרך לחוף.
"החיבור של הקהל לקבוצה, התחושה שאנשים שוב יכולים לחבק את מכבי, זה מה שמחמם את הלב. כמובן שיש לי חלק בזה, אבל אני הייתי הכתובת. במקרה אולי השם שלי נשמע טוב בשיר. זה יכול היה להיות כל אחד אחר בקבוצה".
אז זהו, מרגיש שמקבלים אותך כישראלי לכל דבר?
"אני כאן כמעט 30 שנה, ולעולם לא אתקבל כאן כישראלי לחלוטין. וזה בסדר ככה זה אצל עולים. אני מדבר עם מבטא יש לי דרכים משלי. זה בסדר".
אחרי 30 שנה עדיין מרגישים שונה?
"עם השנים זה פחת, אבל בתוך עצמי אני עדיין מרגיש שונה. משהו שאני כבר לא רואה אצל הילדים שלי. הם ישראלים לכל דבר. אני לא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם