משחק הזיכרון: מכבי ת"א ויום הזיכרון
פריז 1991, ברצלונה 2011. משחקים או לא? מחללים או לא? בלי קשר להחלטת היורוליג, המשולש מכבי ת"א-פיינל פור-יום הזיכרון מעורר נשכחות. לפני 20 שנה, הכל היה אחרת, או אותו דבר. תלוי את מי שואלים
ללא קשר לעובדה שמכבי תצא לפיינל-פור בברצלונה אחרי ששעת משחק הגמר הוקדמה, הדיון הקדחתני השבוע בנושא לא יכול שלא להחזיר את כולנו לאותו חטא קדמון, שבמכבי נשבעו שלא לחזור עליו בשנית.
היתה זו מכבי של עונת 1990/91, והכוכבים היו אז דורון ג'מצ'י, מוטי דניאל, גיא גודס, נדב הנפלד, ווילי סימס, דונלד רויאל ואד הורטון. אל מול ספליט הגדולה של קוקוץ', סאביץ' וטבק – אלופת אירופה של אז – או ברצלונה של חואן אנטוניו סן אפיפניו, למכבי לא היה ממש מה למכור. אירופה היתה בשוק שהצהובים בכלל הגיעו לחצי הגמר.
וכמו באירופה, כך בארצנו. ב-30 במרץ 1991, יום לאחר שמכבי הבטיחה את העפלתה לפיינל-פור, אפילו לא הוזכרה בעיתון מעריב העובדה כי חצי הגמר עלול לחפוף לצפירת ערב יום הזיכרון. רק ב-15 באפריל, יום לפני חצי הגמר, הוזכר בידיעה צדדית כי "היו"ר והטלוויזיה מנסים להקדים את המשחק בכמה דקות נוספות".
בגוף הידיעה, עליה חתום עפר שלח, נכתב כי מזרחי ושדר המשחק, אורי לוי, "ממשיכים במאמצים קדחתניים" לשכנע את הטלוויזיה הצרפתית והוועדה המארגנת להקדים תחילת המשחק המיועדת (18:30 שעון ישראל) במספר דקות, מעבר להקדמה שהושגה קודם לכן.
"בכל מקרה", נכתב יום לפני ההתמודדות, "לא יימשך השידור לאחר השעה 19:58 בערב יום הזיכרון. בשעה זו, בין אם יושלם המשחק ובין אם לאו, יחזיר לוי את השידור לאולפן בירושלים לקראת הצפירה".
יממה חלפה, והסתבר כי "המאמצים להקדמה נוספת עלו בחרס". מזרחי ואנשי הטלוויזיה אמנם ביקשו לקצר את הפסקת המחצית כדי להימנע מחפיפה ליום הזיכרון, אותה ידיעה הופיעה בשולי ידיעה אחרת, שכותרתה: "מזרחי התרעם בפני הוועדה המארגנת על ניהול לקוי".
אם תהיתם, זעמו של יו"ר מכבי הופנה בכלל להקצאת הכרטיסים הבלתי שוויונית ולמקומות הלא נוחים, לטענתה של מכבי, מהם סבלו האוהדים הצהובים לקראת חצי הגמר מול ברצלונה.
העובדה כי הנושא של יום הזיכרון לא תפס את הכותרות העניקה, לכאורה, למכבי לגיטימציה להשלים את כל 40 הדקות מול ברצלונה, ואורי לוי אכן החזיר את השידור לירושלים, בזמן ששתי הקבוצות עוד היו על הפרקט.
בשער עיתון מעריב של ה-17 באפריל הוזכרו צפירת יום הזכירון והמשחק של מכבי בנפרד, ללא ציון העובדה כי "הקבוצה של המדינה" באותם ימים שיחקה בה בעת שאזרחי ישראל עמדו דום לזכר חללי צה"ל.
במדור הספורט של העיתון התייחסו ליכולתה החלשה של מכבי באותו משחק. "ברצלונה כבר הגיעה ל-38 הפרש", נכתב, "והדקות האחרונות, שלא שודרו בישראל בגלל כניסת יום הזיכרון, חסכו מהצופים עגמת-נפש רבה".
עפר שלח, שהיה שליח מעריב לאותו פיינל-פור בפאריס, כתב השבוע על התנהלותם של ראשי מכבי באותם ימים. "תחילה התעלמו מהבעיה, ואף האשימו עיתונאים בכך שעוררו אותה בשאלותיהם, אחר כך התפלפלו בשאלה מתי בדיוק נכנס יום הזיכרון לתוקף כשהמשחק בפאריס, ולבסוף שיחקו".
אגב, ביום שבת ה-20 באפריל, ארבעה ימים לאחר חצי הגמר מול ברצלונה, אושפז מזרחי בעקבות כאבים בחזה. בצינתור שנעשה ליו"ר נקבע כי הוא סובל מהיצרות בעורקי הלב, ובאותו שבוע נאלץ מזרחי לעבור ניתוח לב פתוח.
במבט לאחור, מזרחי נשמע משוכנע בצדקת דרכו. "עשינו אז הכל כדי להקדים את שעת המשחק, והצלחנו בזה", אמר יו"ר מכבי השבוע, בהתייחסו לאירועי פאריס. "הדין אומר שהיום והשעה נקבעים לפי המקום בו משחקים. המשחק בפאריס הסתיים לפני כניסת יום הזיכרון".
שלח, מנגד, חושב אחרת: "הפיאסקו ההוא היה אחת הנגיסות המשמעותיות ביותר בתדמיתה של מכבי כנכס לאומי", הוא טען השבוע. "אולי שלא במפתיע, דווקא עכשיו - כשהיא מתייחסת אל עצמה כאל מותג, שתדמיתו היא חלק מנכסיו - מכבי נהגה בדרך בהירה".
מזרחי אמנם מנסה לצייר תמונה כי אין הבדל בין גישתה של מכבי היום לעומת זו שננקטה 20 שנה לאחור, אך דבריו הנחרצים בימים האחרונים דווקא רומזים אחרת. "שיהיה ברור לגמרי", הבהיר היו"ר, "לאחר צפירת יום הזיכרון בארץ לא נשחק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם