טופ מודל: עונת השיא של דיאמנטידיס

הצעירים מעריצים אותו, הווטרנים מעריכים אותו, אוברדוביץ' נותן אותו כדוגמה לשחקן גדול ועכשיו יש לו זוגיות יציבה. דמיטריס דיאמנטידיס, "מיצוס" בשבילכם, חולם על יומולדת 31 עם גביע אירופי שלישי

מארה קוטרה, יוון | 7/5/2011 11:00

תגיות:

בקלות הייתם קוראים לו "הלוחם שוחר השלום". בכל פעם שהוא צועד אל מגרש כדורסל, הוא הופך לסמוראי אציל שמוכן להגן על עצמו. ואיך שלא תסתכלו על זה, דמיטריס דיאמנטידיס הוא פייטר שמתכונן לעוד אתגר גדול בקריירה שלו: הבאת הגביע האירופי מספר שש לפנתינאייקוס.

דימיטריס דיאמנטידיס. מתנת יום הולדת צילום: רויטרס

כשעבר לירוקים ב-2004 בגיל 24, מתפקיד המנהיג המוצלח של היראקליס, אפילו הוא לא תיאר לעצמו שהעתיד שלו בפאו יכלול חמש אליפויות, חמישה גביעי יוון ושני גביעי אירופה.

הספירה לאחור לקראת הקרב הנוכחי החלה, ודמיטריס נראה בשל לפיניש מוצלח נוסף. הוא הודה ביום ראשון האחרון כי הוא עצבני, ורוצה כבר להגיע לברצלונה ולפגוש קהל שלא כל-כך יאהב את הקבוצה שלו. אחרי הכל, הירוקים הם אלה שהעיפו את בארסה מהאירוע שנערך אצלה בבית. ועדיין, לא ממש אכפת לו.

"אנחנו חייבים להיות בפוקוס ולשחק כדורסל טוב", הוא אמר עוד לפני חצי הגמר נגד סיינה, אותה ניצחה פאו כדי להבטיח מקום בקרב על התואר מול מכבי ת"א.

מאמן על המגרש

הילד שגדל בקסטוריה, עיר רחוקה מאתונה וגם מסלוניקי, הגשים עד עכשיו את רוב חלומות הילדות שלו. הכל מבחינתו מתחיל ונגמר בעבודה קשה ובמחויבות, וליגת ה-NBA, למשל, מעולם לא הייתה יעד עבורו.

"מעולם לא היו לי הצעות מארה"ב", הוא הודיע כשנשאל על אופציה למעבר לליגה הטובה בכדור הארץ, "וגם אם היו לי, לא הייתי הולך. אני יודע שהכי טוב לי להיות פה. אני מרגיש כאן נפלא, ולא הייתי מחליף את המצב שלי כאן בעד כל הזהב שבעולם".

כאשר זליקו אוברדוביץ' נותן יום חופש, הדבר האחרון שדיאמנטידיס חושב עליו הוא מנוחה. תמיד תמצאו אותו באולם OAKA, עובד עם מאמן הכושר של פאו. אם חבריו לקבוצה יתאמנו ארבע-חמש שעות ביום, דיאמנטידיס יישאר גם לשעה השישית. זה האופי שלו.

מלא תשוקה, מחויב, מקצוען, רוצה רק לעבוד עוד ועוד.

כשהוא הגיע לפנתינאייקוס מהראקליס, הוא כבר הספיק לפתח תכונות מנהיגות, וגם אהב לקלוע. תחת חסותו של אוברדוביץ', הוא התפתח לסוג שונה של שחקן. כעת הוא כדורסלן קבוצתי יותר, שמתמקד בהצלחת הקבוצה שלו ולא בסטטיסטיקות אישיות. רק במשחק אמש (ו') היו לו יותר אסיסטים מנקודות.

השינוי הזה, מיותר לומר, הופך את דמיטריס לשחקן שאוברדוביץ' מאוד מעריך ואוהב. שמו של דיאמנטידיס עולה במהרה, בדרך-כלל, כשהמאמן הסרבי רוצה לדבר על "המשמעות של שחקן גדול". הכבוד ההדדי בין שניהם פשוט עצום, וזו הסיבה שאוברדוביץ' סומך תמיד על התדרוכים שמעניק הגארד לחבריו לקבוצה. הוא יודע שכאשר הגלים מתחזקים, החזקים מתגלים.

רק לחזור הביתה להורים

דיאמנטידיס קשוח מאוד מנטלית, וכבר הוכיח זאת בכל הזדמנות. הוא מנהיג ברוחו את פנתינאייקוס. חבריו לקבוצה, כמו צרצאריס ופוטסיס, רוחשים כלפיו כבוד רב. הצעירים כמו בוגריס וקלאת'ס שואבים ממנו השראה. מייק באטיסט הוא אחראי ההווי.

דיאמנטידיס מול ברצלונה. בקטאלוניה לא כל-כך מרוצים צילום: אי-פי-אי

הכינויים שלו, 3D (על שום שלוש ההופעות של האות D בשמו) ו"מיצוס" (קיצור שמו הפרטי) מלווים אותו לכל מקום. אבל הכינוי שהכי יתאים לו הוא "לב גדול". ולא רק על המגרש. יחד עם תיאו פפאלוקאס, בבלוג המשותף שלהם בחברת התקשורת WIND, השניים מחזירים לחברה ותורמים כסף לבניית בתי ספר ומגרשי כדורסל לילדים משכבות חלשות.

מאז הקיץ שעבר, הלב הגדול הזה שייך לוורינה קיוטי, שחקנית קולנוע שעבדה כמארחת במסעדה, וזוהי מערכת היחסים היחידה שהוא לא החביא מעיני הציבור. ועדיין, הוא ממעט להופיע בפומבי ומקדיש את רוב זמנו לכדורסל נטו.

את הבילויים הזוגיים שלהם הם מעבירים בשקט במסעדות טובות בקיפיסיה ובמארוסי ובסרטים. המשפחה הפכה לערך חשוב עבור הבחור שסוגר 31 שנים, שבסיומה של הקריירה בסך-הכל רוצה לשוב הביתה לעיר הולדתו ולבלות עם הוריו. משפחת דיאמנטידיס התאחדה שוב בקטאלוניה, ואולי גם תחזור עם מתנת יום הולדת.