אלה מאמנייך ישראל
הכישלון המקצועי של ניר קלינגר הוא קולוסאלי, מה שלא מפריע למאמן לקפץ מאולפן לאולפן ולהתלוצץ עם מראייניו. להוציא שלושה או ארבעה, ישראל סובלת ממשבר מאמנים עמוק ולא נראה שנצליח למצוא דור המשך ראוי
חסר לתיאטרון איזה שחקן? ניר קלינגר בעוד הצגה צילום: דני מרון
כי שימו לב מה קרה מאז ההתפטרות של קלינגר. הוא לא יכול לספר עדיין את כל על מה שקרה בב"ש, יש דברים שהוא שומר לעצמו, הוא טעה טעות קטנה בציוות ובבחירה של שחקן או שניים, אבל הקבוצה בריאה והסגל טוב.
מה שאומר שאם המאמן הבא לא יצליח, זה יהיה למרות הסגל שהשארתי לו. והעיקר של קלינגר: יום יבוא והעולם יידע מה קרה באמת ביני לבין אלונה ברקת. אני אמרתי שהיא דיברה עם מאמנים אחרים כאשר הייתי עדיין המאמן של ב"ש? חס וחלילה. אני חוזר ואומר, ואל תכניסו לי מילים לפה, אלונה היא נכס לקבוצה. ואז שוב: זה לא הזמן לספר הכל. היא לא דיברה עם מאמנים אחרים כאשר בלה... בלה... בלה...
ולכן אנחנו נאמר הכל: נכון שקשה, כמעט בלתי אפשרי לעבוד ב"ש בגלל קומץ אוהדים מופרע, אבל מול אלה הכישלון המקצועי של קלינגר הוא קולוסאלי. שבעה משחקים, שלוש נקודות, תקציב רביעי בגודלו בליגת העל, בעלת בית נוחה, על גבול הריחוף, ועוד שבועיים הפועל פ"ת עם מינוס תשע נקודות עוברת את ב"ש.
ועדיין, ולמרות הכל, קלינגר עליז ושמח. מקפץ מאולפן לאולפן, מתלוצץ עם מראייניו וגורם לך להרגיש שזה עתה עזב קבוצה שרצה לאליפות, והוא כבר ממהר למשימה הבאה שלו. וכן, הוא עדיין לא סיפר הכל על מה קרה באמת בב"ש. זה לא הזמן.
ובכן, יש לי תחושה שהצד השני גם לא סופר במלואו. וכך למשל, שאף אחד לא מתרגש היום מההתפטרות העאלק אותנטית של ומקורית של קלינגר. שהיו במערכת קולות שחשבו שקלינגר מאמן קצת מיושן ובעיקר פלספן. שלנאום הוא יודע מצוין אבל בזיהוי טאלנטים, בהקניית שיטת משחק ובניהולו, הוא לוקה.
אלונה ברקת השתיקה את הקולות הללו. אם היה לה מושג בכדורגל יכול להיות שהיתה מתחשבת בהם. שוחחתי אתמול עם אחד מהמערכת בב"ש. הוא די שמח שקלינגר עזב. לאף אחד לא נותר כוח לשמוע את הנאומים חוצבי הלהבות שלו (זיבולי שכל, כדבריו), כאשר במגרש לא הצליחו לחבר שני פסים. קראתי את המאמר שלך ביום ראשון. כתבת שקלינגר הוא איש מקצוע רציני. היום אני כבר לא בטוח.
בכל זאת, אמרתי לבן שיחי, השחקנים די הביעו צער על עזיבתו. אתה לא מכיר את השחקנים בכל העולם? הוא הגיב. הם אומרים משהו ומיד כבר מתפנים למאמן הבא. תשמע לי, הם כבר לא זוכרים מי אימן אותם עד לפני כמה ימים.
וזה לא רק קלינגר. משבר המאמנים בכדורגל הישראלי, להוציא שלושה או ארבעה, עמוק. איפה דוביד שווייצר ויענקל'ה גרונדמן עליהם השלום, איציק שניאור, עמנואל שפר ואמציה לבקוביץ' שכאלה, גיורא שפיגל שכזה, אברם גרנט המקורי והסקרן, וכמובן אלי גוטמן, שממתין לנבחרת, אם "המשפחה" לא תחליט לדלג מעליו לטובת אברם והאחיין (אלוהים גדול, ורמזים כבר יש). עצוב, אבל כמעט ואין דור המשך מעמיק ורציני למאמנים הנ"ל, ואלה מאמנייך ישראל.
אלונה ברק. גם הצד השני עדיין לא סופר
צילום: דני מרון
אקו"ם