פיצול אישיות: מי את, מכבי חיפה?
מצד אחד, מוטיבציה בגובה דשא ואי יציבות. ואז פתאום מגיעות מכבי ת"א וסטיאווה, והירוקים טורפים. הצהובים, לעומת זאת, מקפידים לשכנע נגד נמושות ולהיעלם מול קבוצות אמיתיות. והפועל ת"א עוברת לקטטות
ג'יג'י בקאלי. מטורף בלי קבלות צילום: אלן שיבר
עכשיו צריך לשאול מה עובר על מכבי חיפה, ומה זו הדו-פרצופיות הזאת. מצד אחד, במשחקים המשעממים שלה העונה, חיפה מיישרת קו עם מוטיבציה בגובה דשא וחוסר יכולת לייצר יציבות, אבל במשחקים בודדים שבהם היא צריכה להציג קורות חיים - מכבי ת"א בחוץ, או אתמול מול סטיאווה המסכנה - זה נגמר במטווח מבהיל כבר אחרי חצי שעה.
אני ממשיך לדבוק בדיעה שוויאם עמאשה הוא החלוץ הטוב בארץ, ובהפרש לעומת עמיתיו. תמוז ודמארי אחריו, קולאוטי ואלירן עטר אחריהם. יניב קטן מנוסה מספיק כדי לדעת שאחרי שבועטים פנימה פנדל אחד, לא מנסים פנדל שני. השאלה הגדולה הבוקר בעיתוני רומניה: מתי הג'יג'י שם את המפתחות והולך.
מה הדו פרצופיות הזו? עמאשה ומכבי חיפה
צילום: אלן שיבר
אצל מכבי ת"א התסמונת מעט הפוכה. הופעות משכנעות נגד נמושות, והתפרקויות בנקודות החלשות - מול הטובות ממנה, חיפה או בליגה האירופית. סטוק סיטי היא היריבה הכי נוראה לפגוש, כיוון שגם עבורה הופעה אירופית היא לא דבר של מה בכך, וכשסטוק במיטבה,
קשה גם ליונייטד ושכנותיה.
אבל דווקא יואב זיו חוזר הביתה עם צליפת נעל בקוון אחרי שלא קיבל פאול, ירה את הנעל בתסכול למקום המאוד לא נכון, וקיבל את אחד האדומים המצחיקים שנראו ביבשת. תוך חמש דקות זה ביוטיוב, וזה שם לתמיד.
אחד האדומים המצחיקים. יואב זיו והנעל, אתמול
צילום: רויטרס
האולטראס של הפועל ת"א רואים באלי טביב סוג של דיקטטור, אבל טביב מתכוון להישאר על כסאו עוד הרבה זמן, ודווקא אתמול עבר המשחק מול איינדהובן בלי תקריות.
מבחינת הפועל זה היה משחק לפרוטוקול, אבל בניגוד לשנים קודמות היא מסיימת את העונה האירופית שלה הרבה לפני שהגיע החורף, בלי נקודות וזה עוד בבית חלש בהרבה מזה של ליגת האלופות לפני שנה. לפחות התפנה עכשיו הרבה זמן לקטטות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם