UFC 137: איך נפלו ענקים?
בתום ערב לא מזהיר של קרבות, חלקם בינוניים, נותרנו עם שתי בשורות - פרישתם של בי.ג'יי פן ומירקו קרו-קופ, צמד לוחמים אגדי שהוביל את ה-MMA למקום שהוא היום והותיר את חותמו על הספורט
"יש לי ילדה ועוד אחת בדרך, אני לא רוצה לחזור יותר הביתה כשאני נראה כך", אמר פן (32) בסיום ההפסד שלו לניק דיאז במסגרת הקרב המרכזי, תוך שהוא מלטף את עינו השמאלית הנפוחה.
אחד הלוחמים הגדולים בתולדות הענף, היחיד מלבד רנדי קוטור לזכות בחגורת אליפות בשתי קטגוריות משקל שונות (קל ומעורב), נראה כצל של עצמו. שוב, אם תשאלו אותי.
גם הפעם הפרודג'י שילם מחיר על הכושר הלקוי שלו, 'תודות' לסלידתו מאימונים קשים. האי הוואי הוא שניפק את הלוחם הקשוח והמוכשר, אבל גם מי שככל הנראה הכשיל אותו. לאורך השנים בחר פן להישאר בסביבה הנוחה והמוכרת לו באי, מה שככל הנראה מנע ממנו לאמץ שיטות אימון מתקדמות וקשות יותר כמו של יריביו.
עובדה זאת בלטה במיוחד במהלך אחד משני הקרבות
על אף הסיום המאכזב, בעיקר בשל הציפיות הגדולות ממנו בכל קרב וקרב, פן סוגר קריירה מכובדת במיוחד. בעשר שנותיו ב-MMA נלחם 26 פעמים, ניצח 16 מהם (שבעה נוק-אאוטים ושש הכנעות), הפסיד שמונה וסיים שניים בתיקו.
פן לחם וניצח כמה מהשמות הגדולים ביותר בתקופתו - מאט יוז (ניצח פעמיים והפסיד אחד), טאקנורי גומי, הנזו גרייסי, דייגו סאנצ'ז וקני פלוריאן. ארבע מהפסדיו מתחלקים שווה בשווה בין ג'ורג' סנט פייר לאדגר, היחידים שאת חידתם לא הצליח לפתור אף פעם.
מהי המורשת שיותיר אחריו? לצד יכולת אתלטית נדירה, כישרון מדהים באגרוף ויכולת נהדרת בג'יו ג'יטסו, נראה כי פן ישמש כנורת אזהרה ללוחמי הדור החדש - כישרון זה דבר הכרחי, אבל חייבים ללוות אותו בעבודה קשה. אם לשפוט על פי כמה מהצעירים הבולטים של הספורט - קיין ואלסקז וג'ון ג'ונס לדוגמה - את שלו פן כבר תרם.
עוד לפני ההודעה המפתיעה של פן, הגיעה זאת הצפויה של קרו-קופ. הקרואטי, שנולד לפני 37 שנה כמירקו פיליפוביץ', איכזב את אוהדיו הרבים כבר תקופה ארוכה.
שני הפסדים רצופים - לפרנק מיר וברנדן שאוב - וארבעה בחמשת הקרבות האחרונים שלו סימנו את הסוף המתקרב. לפנות בוקר, אחרי הפסד נוסף בנוק-אאוט לרוי נלסון, אמר קרו-קופ את מה שכולם ציפו לשמוע: הגיע זמני ללכת. אחריו השאיר מאזן של 16 ניצחונות ב-23 קרבות, 11 מהם בנוק-אאוט.
אפשר היה לחוש על קרו-קופ - כינוי בו זכה זכר להיותו חלק מיחידת עילית של משטרת קרואטיה - את הוויתור. המכה שהורידה אותו אל הקרקע אפילו לא היתה אגרוף מלא, משהו פשוט נשבר ברצון שלו להילחם.
לקראת תום השידור נראה פיליפוביץ' מתארגן בחדר ההלבשה לאחר הקרב, אפשר היה לראות בקלות את השפעות השנים הרבות שלו במקצוע - תנועות לא רצוניות ועוויתות בפניו ובידיו. אולי היה צריך לזרוק את המגבת עוד קודם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם