שניאור ז"ל: בן החשמונאים שלא נכנע
לאורך הקריירה שלו הפגין יצחק שניאור יושר וכבוד, על הדרך הוא דאג למעמד המאמן הישראלי - מהסירוב לאמן את הנבחרת בשנות ה-60 וההתעקשות על גרונדמן כשותפו לדרך בשנות ה-80. וגם: השיר שכתב לשחקני הנבחרת לפני המשחק מול קולוביה
יצחק שניאור ז"ל. זכה לכבוד מכולם. צילום: עודד קרני
המקרה הבא יעיד למה לשניאור היה מעמד של הערכה וכבוד מצד כולם ואשר אינו נחלת המאמנים כיום. אי שם בשנות ה-60 הוצע לשניאור לאמן את נבחרת ישראל בתנאי שיסכים כי את השחקנים ה-17 וה-18 בסגל יוכל העסקן צבי ברים לקבוע.
ברים, האיש החזק של הימים ההם - שגם הוא אינו נמצא בין החיים, לא ראה בדרישה שלו כל עבירה. את התזה שלו ביסס על הידיעה כי באותה תקופה מאמן הנבחרת לא היה משתמש לא יותר מאשר ב-13 או 14 שחקנים, בשל שלא היה ניתן לערוך יותר מחילוף אחד במשחק.
חולקים כבוד לשניאור, איזה מאמן הוא היה לדעתם? בואו לחוות דעתכם
אותה דרישה לא הריחה טוב ושניאור בו במקום השיב בשלילה, תוך הגדרת ההצעה כ"לא פרלמנטרית". כך פספס הזדמנות לאמן את הנבחרת, כ-30 שנה לפני שעשה זאת בסופו של דבר. לא כל מאמן, גם אז, היה מוותר בקלות כזו על משרת נחשקת שכזאת. שניאור סירב להתפשר, מבחינתו היתה זו התערבות בוטה בסמכויות המאמן והדעת לא סבלה זאת.
מעטים יודעים זאת, אך האיש מאחורי רעיון הש.ג. של נבחרת ישראל בסוף שנות ה-80 היה שניאור עצמו, שקבע כי יעקב גרונדמן ז"ל יהיה עוזרו בסמכויות שוות. הכדורגל הישראלי חיפש
דרך לאושש את הנבחרת אחרי הכישלון של מיחיץ' היוגוסלבי. הבחירה נפלה על שניאור, זה בחושיו הבריאים הבין כי הוא צריך עוזר שירסן את מזגו.
גרונדמן נבחר מיידית. השניים הכירו מחברת התחבורה דן, שניאור האמין כי יושרו הרב ומזגו הטוב והנעים של גרונדמן יאזנו את התנהגותו הקשה שלו. תראו לי עוד מאמן שיוותר על הכבוד להיות מאמן יחיד בנבחרת. שניאר, ברוב הגינותו ויושרו המקצועי, הבין כי זו הדרך השונה להצליח בנבחרת. ואכן, בושות לא היו, למרות שנבחרת ישראל לא העפילה לרומא 90'.
השיר שכתב שניאור לשחקני הנבחרת לפני המשחק מול קולומביה.
צילום: רובי קסטרו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם