מכבי חיפה: קבוצה למשימות מיוחדות
הירוקים לא התקשו בטדי המחודש, שזכה לקמפיין פופוליסטי מצד אנשי הערוץ הראשון להפיכתו לאצטדיון הלאומי. חלקם הגדול של בני המיעוטים בנבחרת, לצד הבידוד הבינלאומי, הוא הסיבה מדוע הוא אינו מתאים לכך. ומה לגבי הצלחתה של ק"ש? היא אינה מקרית
יובל נעים: "התוצאה משקרת"
על וויאם עמאשה אנחנו לא מפסיקים לכתוב ולהלל, ובצדק. שער השיוויון שלו, ממסירה נהדרת של אייל גולסה, הצדיק את ההתפעלות מהמהירות, קור הרוח והתחכום שלו. את

על הניסיונות של חיפה לחזור לאזור בטבעי שלה בצמרת הגבוהה, מעיבות המהומות האינפנטיליות שמנהל ניר דוידוביץ' בשבועות האחרונים בכל זירה אפשרית במועדון. יענקל'ה שחר והצוות שלו בהחלט זוכרים לו חסד נעורים, כי אני משוכנע שכל שחקן אחר כבר היה מקבל טופס טיולים. אבל חיפה, להבדיל מקבוצות צמרת אחרות בישראל - כמו שתי התל אביביות למשל, יודעת לתחזק גם את המשברים שלה.
המקום השביעי של חיפה משקף את חוסר היציבות שלה, אבל ככל שהליגה תתקדם יבלטו האיכויות שלה. גם ההתעוררות של ולדימיר דבאלישווילי, שהתבטאה הלילה בזוגייה שלו, אולי תשלח את אנשי חיפה לחשוב שוב אם הם בכלל רוצים לשחרר אותו לטורקים בינואר.
למרות הצמרת האקזוטית שיש לנו עכשיו, קשה לי להאמין שחוץ מק"ש (העדיפה מכל הבחינות על עכו, נתניה ואשדוד), חיפה תישאר מאחורי הקבוצות המקדימות אותה גם בעוד חמישה מחזורים. גם הכרעה בדרבי התל אביבי ביום ראשון, במיוחד לטובת מכבי, לא תשנה שום דבר לגבי המצב.
למרות שהיא באה מעיר פיתוח קשת יום שבקושי מחזיקה את מפרנסיה, ק"ש הצליחה בשנותיה המעטות - בזכות איזי שרצקי ורן בן שמעון - לבנות מודל של מועדון ישראלי נדיר. כזה שהפך את המרחק מהמרכז ליתרון ולא חסרון, מה שלמשל הפועל ב"ש נכשלת בו כבר יותר מ-30 שנה. על ק"ש אפשר לומר שזה כבר לא מקרי. היא לא זקוקה לעונה חלשה של הגדולות, כדי להיות שווה אליהן.

ברכות על שובו של טדי למשפחת האצטדיונים, על שחזר להיות בית עבור בית"ר. 14 אלף אוהדים שהגיעו הם עדות לגעגוע, אבל דומה שמיהרו קצת עם החזרה. אין מה לעשות, טדי היה חשוך מדי אתמול. למרות שהשופטים התלוננו שאין מספיק אור, ומנכ"ל מכבי חיפה איתמר צ'יזיק קבע שהתאורה לא עומדת בתקן, דני נוימן הודיע בבולמוס פטריוטי חסר מעצורים שהתאורה "פנטסטית" והוסיף שהוא לא מבין על מה השופטים מדברים.
תרשו לי גם לצנן את ההתלהבות ואת הניסיון הפופוליסטי שהוביל בוני גינצבורג להפוך את טדי לאצטדיון לאומי, שבו תארח נבחרת ישראל את משחקיה. לבוני הצטרפו אבי נמני, אלון חזן, וכמובן הורסקי השדר ונוימן הפרשן, כי מי יעז להיחשב לא פטריוט בסוגיה הזאת. אבל תזכרו דבר אחד. בנבחרת ישראל יש היום לא עבאס סואן אחד, ששיחק בזמנו עם הנבחרת בטדי וחטף שריקות וקללות בכל רגע שכדור הגיע אליו, אלא חמישה או יותר בני מיעוטים, שמתקבלים ביציעי טדי כאויבים.
סיבות ביטחוניות ומדיניות נוספות יקשו על ישראל לארח משחקי נבחרת בירושלים בעתיד, וככל שהבידוד של ישראל בעולם יגבר, הסיכוי לארח בטדי יקטן עוד יותר. מעבר לכך שבעוד שנתיים בערך יקום בחיפה האצטדיון הטוב בישראל (ואחד המרשימים ביבשת, טוב בכמה דרגות מטדי), ככה שיש להניח שאם נרצה לראות משחק מוקדמות מונדיאל או יורו נצטרך לנסוע לחיפה. וזה רעיון לא רע בכלל.
אגב, לאורך כל השידור אתמול השתפכו הפרשנים על "טדי המחודש", שנסגר לחודשים ארוכים כדי להגביה אותו במטר וחצי ולקרב את הדשא ליציעים. עם כל הכבוד לקיקו מלול, בזמן הזה בונים בבייג'ין אצטדיון אולימפי ל-90 אלף איש. אז להירגע בבקשה.
