עמדות מוצא: רמה"ש ורמלה בעמדות שונות

הבדלי הגישות לגבי השביתה מתבטאים על המגרש: רמלה בנויה על הישראליות, רמה"ש בונה על חיזוק מנתב"ג

אביב לביא | 22/11/2011 12:30

תגיות: כדורסל נשים

קשה לקטלג את המשחק אתמול במונחים של טוב או רע (המתח היה טוב, הכושר רע‭.(‬ הוא בעיקר היה מוזר.

לייני סלווין. מתחילה לחזור לכושר צילום: עודד קרני

רמה"ש שיחקה בכל המחצית השנייה, וברובו המכריע של המשחק, עם חמישייה של זרות (לאחת מהן אזרחות ישראלית‭,(‬ ובכל זאת חזרה משומקום דווקא בארבע הדקות האחרונות, כשלכאורה היתה אמורה להיות חסרת רגליים ואוויר. דווקא רמלה, עם רוטציה יותר עמוקה, הלכה ונגמרה, מה שמוכיח שלפעמים עייפות זה בראש לא פחות מאשר ברגליים.

שתי הקבוצות מלאות בכישרון, אבל גם מלאות חריקות. אצל רמה"ש זה מובן - זה בעצם היה המשחק הראשון שלה בהרכב מלא, אם אפשר לקרוא כך למצב שבו שלוש הישראליות הבכירות נותנות כמה דקות מגומגמות מהספסל ולא תורמות נקודה.

מרמלה, אחרי שבועות ארוכים של אימונים ומשחקים במסגרת האירופית, אפשר לצפות ליותר. רמלה התחילה נהדר את שתי המחציות, עם הגנה ותנופה, ואת שתיהן סיימה עם דגל בחצי התורן.

לטאג' מקוויליאמס יש נוכחות מדהימה בריבאונד וטנישה רייט היא טנישה רייט, אבל הלב של רמלה - בהיפוך מוחלט לרמה"ש - הן הישראליות. קטיה לויצקי, בשעה טובה, הפיקה כמה פעולות עם הגב לסל, ולייני סלווין נעצה שתי שלשות מומנטום שבלעדיהן רמלה היתה סופרת היום הפסד שני

ברציפות. להוציא את שתי השלשות האלה שתי הקבוצות יחד קלעו 3 מ‭25-‬ לשלוש. לזה קוראים חלודה.

אם להיות ציניים, אתמול התברר מה עומד מאחורי עמדותיהן הנחרצות - וההפוכות - של שתי הקבוצות בעניין שביתת השחקניות. בעוד הישראליות הן היתרון המוחץ של רמלה על הליגה, רמה"ש זקוקה לזרה הרביעית (כלומר, לחמישית) כמו לחמצן.

אבל הקטטות האלה כבר מאחורינו, ומה שראינו אתמול נותן סיבה לאופטימיות זהירה באשר למה שלפנינו.