כבוד אינו מילה גסה, תנו קצת לאלישע
בדיוק כמו בעונה הקסומה בבית שאן, גם הפעם מאמן מכבי חיפה שומע את האוהדים קוראים לעזיבתו. יעקב שחר צריך לזכור לו את האליפויות וההעפלה לצ'מפיונס ולתת לו לסיים את העונה... בכבוד
למעלה מעשור וחצי לאחר מכן, כשהוא יושב כמעט לבדו על הספסל של מכבי חיפה בקרית אליעזר, ניסה המאמן להבין איך הקפטן שלו מחמיץ פנדל במשחק חשוב; איך הבלם הצעיר

לוי הוא לא חיה תקשורתית. אין לו יותר מדי מקורבי תקשורת ומעבר לכך, הוא אף פעם לא התחמק מלקחת אחריות. אם זה אחרי התבוסה להפועל ת"א או אחרי ההדחה המשפילה מאירופה. בכל פעם הוא מתייצב, עונה לחיצי הביקורת גם כשהראש באדמה. כ"כ הרבה חלקים הרכיב אלישע בפאזל שנקרא מכבי חיפה והביא שלוש אליפויות, אך במקום כבוד הוא רואה מול העיניים מוט ברזל שמפספס אותו בכמה מטרים.
הוא אינו חף מטעויות. החילופים שלו מול שאלקה היו בדיחה, אבל הבעיה בחיפה היא עמוקה ובסופו של דבר, כמו תמיד, עשויים להיטפל דווקא אליו. אין מאמן בארץ שלא היה רוצה את חן עזריאל לאחר העונה הנהדרת שנתן בבית"ר; את עידן ורד, אחד השחקנים המבטיחים בארץ; את יוריצה בוליאט, שנחשב לדבר הבא בקרואטיה.
בסופו של דבר העסק לא התחבר ונראה כי הפריבילגיה שיש למאמנים אחרים בליגה, לא קיימת עבור לוי. המאמן הכי פחות מוערך בליגה, שאפילו את האליפות חגג עם טעם מר לאחר הפסד בגביע, מתבגר ביחד עם המועדון אותו הרים מאשפתות אחרי תקופת רוני לוי.
כמו מוטי איוניר, נדמה
טאלב טוואטחה לא מפנים ביקורת; ורד, פעם שחקן מדהים בבית"ר וילד טוב ירושלים, פיתח מניירות של מאור בוזגלו. נראה כי הדבר היחיד שהתבגר אצלו זה הזקן שהחליט לגדל. זעקות השבר שלו במהלך החילוף מול שאלקה הרתיחו, בייחוד לאחר שנתן משחק ששמור לשחקנים ללא מוטיבציה.

יעקב שחר הוא אדם גדול. גם אם אלישע יפסיד בשבת הקרובה, הוא צריך לתת לו לסיים את העונה בקבוצה. זכר האליפויות, ההעפלה לליגת האלופות (כן, אני יודע, בלי שערים ונקודות) ולליגה האירופית צריך לתת למאמן את הקרדיט לפחות לסיים עונה. משם? זאת כבר החלטה לאחר לחיצת יד ואפשרות להיפרד כמו שצריך. קצת כבוד עוד לא הרג אף אחד. בייחוד עם העונה כבר גמורה.
שני דברים כבשו אותי אצל המאמן. "אלחם עד הסוף", אמר אחרי שאלקה, ואני מאמין גם שיעשה זאת. אל זה אצרף את חוסר הרצון להפיל את האשמה על השחקנים. "אני מאמן הרבה יותר טוב מלפני חצי שנה", אמר וצדק. מי חשב שהשוער הוותיק שלו יתחיל בקיץ מלחמת עולם מול הקפטן; מי חשב שייאלץ להתמודד עם גנון טיפשי ששמור לקבוצות מפורקות. לוי לא איבד את חדר ההלבשה, הוא מראש היה במלחמה חסרת סיכוי מול הערצה עיוורת לראובן עטר. כנראה שתלתלים הרבה יותר באופנה בחיפה מאשר פטרייה, וחבל.
תמיד אהבתי את הדרך בה התנהלה חיפה. עם זאת, יש כל כך הרבה קשיים לאמן במועדון כזה לאורך זמן, צריך לתת למאמן להנחיל את הדרך שלו. לוי הוא מאמן גדול, חבל מאוד שיילך הביתה בצורה כזאת.